לפיד יגיש השבוע את מסגרת התקציב לראש הממשלה
הדיון באוצר במסגרת התקציב לשנת 2015 הסתיים. במשרד טוענים כי ההוצאות שלהן התחייבה הממשלה ייכללו בתקציב, זאת בזמן שבכוונת שר האוצר לעמוד בהבטחתו ולא להעלות מסים. התוצאה הבלתי נמנעת: קיצוצים, ולצדם נשקלת העלאת יעד הגירעון
הדיון על מסגרת התקציב במשרד האוצר כבר הסתיים ועל פי המסגרת שגובשה לא יהיו העלאות מסים, אך קיצוץ במשרדי הממשלה והעלאת יעד הגירעון נלקחים כאפשרות לצורך עמידת הממשלה בהתחייבויותיה. כך נודע ל"כלכליסט".
שלב קביעת מסגרת התקציב הוא הראשון בשרשרת האישורים שהתקציב נדרש לעבור עד לאישורו הסופי בכנסת והוא מתבצע בין פקידי האוצר ושר האוצר. בשלב הזה של השנה התקציב היה כבר אמור להידון בממשלה, זאת לאחר שעבר את משוכת ראש הממשלה.
- אביה ספיבק: "הממשלה אינה צריכה למתן את התקציב, אלא להגדילו"
- לאן נעלמו חברי ועדת הכספים?
- התקציב לא יכול להמתין עוד
לטענת בכירים באוצר כל היוזמות שאושרו במהלך השנה האחרונה - כמו הקמת מעונות לסטודנטים בעלות של 150 מיליון שקל, סיוע לניצולי שואה בעלות של מיליארד שקל או הטבת 0% מע"מ - נכללים במסגרת התקציב שגובשה. עם זאת, כפי שהצהיר שר האוצר יאיר לפיד מספר פעמים, לא יהיו העלאות מסים ב־2015. המשמעות הבלתי נמנעת של שתי האמירות הללו יחד היא כי ייאלצו להיעשות קיצוצים במשרדי הממשלה השונים.
הקיצוצים ב־2015 עלולים להיות כואבים במיוחד נוכח הקיצוצים שכבר נעשו במסגרת התקציב האחרון. בנוסף, ונוכח מרחב התמרון המצומצם שנותר לממשלה בצד הקיצוצים, לצורך הבטחת העמידה בהתחייבויות שוקלים באוצר גם הגדלה של יעד הגירעון.
כיום הממשלה נמצאת במתווה גירעון יורד ועל פי החוק הוא אמור לרדת בשנה הבאה לשיעור של 2.5% מהתוצר. אלא שכדי לא להעלות מסים ולצד הקיצוצים הצפויים ייתכן מאוד כי לפיד יבקש לשנות את החוק ולהגדיל את תקרת הגירעון. זאת בניגוד להמלצות בנק ישראל. משמעות הגדלת הגירעון היא הגדלת החוב, והגדלת תשלומי הריבית בגינו.
באוצר טוענים: נעמוד בזמנים
כאמור, בהשוואה לשנים קודמות התקציב היה כבר אמור להיות מוצג לראש הממשלה. אלא שחטיפת שלושת הנערים שינתה את סדר יומם ואת סדר עדיפויותיהם של שר האוצר וראש הממשלה.
להערכת גורמים באוצר, ובניגוד לטענות על עיכובים באישור התקציב, הוא יובא בפני הכנסת עוד לפני ספטמבר –כלומר לפני שתקציב 2013–2014 הובא לכנסת. החוק מחייב את הממשלה להביא את התקציב לשולחנה של הכנסת עד 60 יום לפני תחילת שנת התקציב (סוף אוקטובר) אך נהוג להביאו לפני כן, בתחילת אוקטובר ואף קודם לכן.
עוד טוענים בכירים באוצר כי חוק ההסדרים הצפוי לשנת 2015 יהא מצומצם וממוקד יותר לעומת שנים קודמות. זאת לאחר שבשנה שעברה סעיפים רבים יצאו מהחוק בכדי שאישורם ייעשה ביתר תשומת לב מזו שמאפשר חוק ההסדרים.
בנוסף, לא ברור עדיין אם ועד כמה נכללות המלצות ועדות גרמן ואלאלוף שזה עתה פרסמו מסקנותיהם בתקציב המתוכנן. זאת כאשר השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא שאלת תקציב הביטחון — כמה ידרוש המשרד וכמה יינתן לו.