מי זו רות, ולאן היא צריכה לעבור?

אייל היקר,

כשעברתי טירונות, המ"כ הסביר שיש דבר שנקרא "נוהלי דיבור בקשר", או בקיצור נדב"ר, ושכאשר מדברים באלחוט אז מחליפים חלק מהמלים במילות צופן כדי לבלבל את האויב. הוא טעה פעמיים. ראשית, מטרת הנדב"ר אינה לבלבל אויבים, אלא למנוע בלבולים בין עמיתים שבקושי מסוגלים

חלק מהנהלים הללו, שראשיתם בתחילת המאה ה־20, בראשית ימי הקשר האלחוטי, אכן עוסקים בהחלפה של מלים - מלים שנאמרות לעתים קרובות מוחלפות במלים שקל יותר לזהות בתנאי שמע גרועים. דוגמה קיצונית היא האלפבית הצלילי, שנותן לכל אות מלה ברורה, מובחנת ומוסכמת שמייצגת אותה, ובעזרתו אפשר לאיית את כל מה שרוצים לומר תוך שימוש בעשרים ומשהו מלים שביניהן כמעט בלתי אפשרי לבלבל.

חלק אחר של נוהלי הדיבור ברדיו הוא ההתמודדות עם מגבלה בסיסית של מכשירי הרדיו, שיכולים או לשדר, או לקלוט, אך לא לעשות את שניהם בו זמנית. וכך נקבע שכל שידור חייב להסתיים במלה קצרה וברורה שמעבירה את זכות השידור לצד האחר. וכך קיבלנו את "עבור" (או "over" באנגלית), שהוראתה היא "סיימתי לשדר, אני עובר להאזנה ומחכה לתגובה", ואת "סוף" (או "out") שהוראתה היא "סיימתי לשדר ואני לא מחכה לשום תגובה". אבל מה אם כל מה שאתה רוצה לעשות זה לאשר שהצלחת להבין מה הצד האחר אמר?

המלה האנגלית ל"התקבל", "received", ארוכה, מלאה צלילים חוככים ובאופן כללי לא נשמעת טוב בקשר, אז אנשי הרדיו החליטו לחקות את אנשי הטלגרף (שנמצאים שם מאז המחצית הראשונה של המאה ה־19) ולהסתפק בסימול של האות הראשונה: R. בטלגרף, בקוד מורס, הסימול הוא נקודה־קו־נקודה, וברדיו, באלפבית הצלילי שהיה נהוג באותה תקופה, הסימול היה "Roger".

ובארץ? לפי מרכז המידע של הפלמ"ח, היה זה חיים לובין, שלמד נדב"ר בעת ששירת בבריגדה היהודית של הצבא הבריטי, ואז, כקצין קשר בפלמ"ח, תרגם ברוב חן את ה"over" הבריטי ל"עבור", ואת "Roger" לאות המקבילה באלפבית הצלילי העברי. אז "רות" היא בסך הכל האות רי"ש, האות הראשונה של received, אבל בעברית.