ניתוח כלכליסט
מנהרות הלחימה של עזה הפכו לענף יצוא של חמאס
רגע לאחר כניסת צה"ל לעזה, כלכליסט מנתח את כלכלת המנהרות: הידע שנרכש מחיזבאללה והועבר למורדים הסורים, עלויות החפירה שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי וההברחות שנעות מרכבים לחומרי נפץ
כשבועיים לפני תחילת מבצע צוק איתן התייצבה כל הצמרת הפוליטית של חמאס ברצועת עזה להלוויה של חמשת אנשי הזרוע הצבאית. בראש המשתתפים עמד ראש הממשלה לשעבר איסמעיל הנייה ולצדו יו"ר הפרלמנט בעזה אחמד בחר, מחמוד א־זהאר וחליל אלחיה, מבכירי הלשכה המדינית של חמאס. לכאורה, הנוכחות הנרחבת היתה אירוע נדיר, אולם ההחלטה להגיע להלוויה נבעה מזהותם של המתים - כולם אנשי "יחידת חפירת המנהרות" של הזרוע הצבאית של החמאס. מעט מאוד ידוע על היחידה הזו, אך בקרב אנשי עזה ובעיקר אלה התומכים בחמאס, היא הפכה מזמן לאגדה.
- תושב עזה: "אנחנו לא עוזבים למרות ההפגזות, כי אין לנו לאן"
- ישראל התנתקה מעזה אבל לא יכולה לנתק אותה
- חמאס ממשיך לפגוע בעצמו: רקטה שנורטה ניתקה קו מתח גבוה לרצועה
בחמאס הבינו כבר לפני שנים שהם לא יוכלו להתמודד עם צה"ל מעל פני הקרקע ולכן הם החליטו לפתח את מודל המנהרות, מתוך אמונה כי באמצעותן הם יוכלו להשיג יתרון. חמאס לא המציאה את המודל, ואת ההשראה והידע הנדרש היא רכשה מארגון חיזבאללה, שפיתח עוד בשנות התשעים רשת של מנהרות בדרום לבנון כדי להתמודד עם העליונות האווירית של צה"ל. מאז כמובן זרמו הרבה מים בליטני, והיחסים בין חמאס לחיזבאללה הורעו עקב המלחמה בסוריה.
החמאס שומר בקנאות את המידע על פעילות יחידת המנהרות. ניתן לומר כי ביחידה משרתים כמה מאות מאנשי הזרוע הצבאית, שנבחרים בקפידה ואחרי הכשרה ממושכת, הכוללת עמידה בתנאים קשים. בשנים האחרונות איבדו עשרות את חייהם בעבודה שנחשבת בעלת סיכון גבוה. חמאס אף דיווח לא אחת כי איבד כמה מאנשיו גם בניסיונות החילוץ של הגופות.
המנהרות השתכללו כדי להקל על העברת אמצעי לחימה
העבודה הסיזיפית והשהייה מתחת לאדמה יכולים להימשך שבועות רצופים. המנהרות ההתקפיות כיום מתקדמות הרבה יותר מבעבר, אולם אף שישנו שימוש בציוד מכני קל, חלק מהחפירות עדיין מתבצע ידנית. המבנים מדופנים בזכות מלט שמוברח מסיני, מצוידים באמצעי תקשורת וחשמל, ואולי החשוב מכל - הם רחבים ומאפשרים תנועה רגלית, ולא רק זחילה כבעבר, דבר המקל על העברת אמצעי לחימה.
בעזה מעריכים כי במשך יום עבודה צוות מיומן של חמאס יכול להשיג חפירה של עד 20 מטר, כאשר עלות מטר אחד של חפירה והקמה במנהרה כזו נאמדת ב־200 דולר לפחות. לא בכדי תקפו בשנים האחרונות אנשי פת"ח את ראשי חמאס על כך שכספי הסיוע שנתרמו לרווחת תושבי עזה והסתכמו במאות מיליוני דולרים הגיעו בסופו של דבר למימון פעולות החפירה, במקום לטפל בתשתיות הרעועות ברצועה.
לפי התקשורת הערבית, המנהרות הפכו לענף "יצוא" מוביל של הזרוע הצבאית של חמאס. גם בגבול סוריה־לבנון החלו המורדים להשתמש בשיטת המנהרות, ואחד מראשי המורדים בחאלב שבסוריה אף סיפר לאחרונה בראיון כי הם רכשו ידע לחפירת המנהרות מאנשי חמאס ברצועה. צחוק הגורל הוא שהכוח המוביל את משימת ניסיון איתור המנהרות הללו הוא חיזבאללה.
מנהרה בעזה. ענף יצוא מוביל צילום: דובר צה"ל
חשוב להבחין בין מנהרות התקיפה, שעמן ישראל מתמודדת בימים אלה, לבין מנהרות ההברחה המפורסמות על הגבול המצרי. מנהרות ההברחה היוו מרכיב חשוב בכלכלת הרצועה ופעלו תחת פיקוחה של חמאס, כשבכיריה ומקורביה שלשלו לכיסם הכנסות נכבדות מהסחר הלא חוקי.
מבחינה כלכלית, המנהרות היוו מעבר לאספקת מוצרים ומקור תעסוקה חשוב לצעירי עזה, וכן הזדמנות השקעה לכל מי שרצה רווח מהיר. באזור רפיח פעלו שני סוגי מנהרות - אחת לסחורות ואחת למעבר בני אדם, וזאת כדי לעקוף את מעבר רפיח שנסגר בהוראת השלטונות המצריים. עם התרחבות הפעילות במנהרות, הן עברו "התמקצעות" - היו מנהרות מיוחדות לדלקים ולגז, מנהרות למוצרים קלים כמו מזון ומנהרות לסחורות כבדות, שבהן הוברחו גם מכוניות.
מנהרות ההברחה, שמספרן הגיע לשיא של כ־1,200 ב־2013, סייעו לחמאס להתעצם כלכלית ולבסס את כוחה של עז א־דין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס שמעולם לא סבלה ממחסור במזומנים, גם כשמרבית האוכלוסייה ברצועה נאנקת תחת קשיי המצור. עם זאת, מרבית המנהרות נהרסו בידי צבא מצרים בחשד ששימשו להברחת אמל"ח ומחבלים לשטח סיני.
המשבר הכלכלי ברצועה לא פגע במימון הזרוע הצבאית
פרופ' עדנאן אבו עאמר מעזה סבור כי בכל יום שעובר בסבב הנוכחי מתברר כי המשבר הכלכלי שאפיין את עזה לא פגע כלל ביכולת הכלכלית של עז א־דין אלקסאם. כיום עיקר התרומות לחמאס מגיעות מקטאר, שמזרימה כ־100 מיליון דולר לרצועה בכל שנה. אבו עאמר מעריך כי בעיני חמאס, הצלחת ההתקפות תגביר את האהדה כלפיה בקרב גורמים שונים באזור, וייתכן שאף תביא להתקרבות מחודשת עם איראן, שנהגה להזרים בעבר כ־250 מיליון דולר בשנה לקופת חמאס. זאת לאחר שבין איראן לחמאס התגלע סכסוך ב־2011 על רקע הלוחמה בסוריה, שהפסיק את המימון השוטף.
חמאס הודיעה בתחילת השנה כי היא לא מסוגלת לשלם את מלוא המשכורות למועסקי המגזר הממשלתי, אך הפרשן העזתי האני חביב טוען כי המשבר לא ישתק את הזרוע הצבאית. "לחמאס יש היגיון כלכלי, מדובר בסוחרים מקצועיים", אמר חביב בראיון בשבוע שעבר, "חמאס לא סובלת ממצוקה קבועה. לפעמים יכולת ההכנסה שלה יורדת ולפעמים נדרש יותר מאמץ להשגתה, אך היכולת הזו לא נעלמת".
אחד מבכירי חמאס, שהתראיין באחרונה לעיתונות הערבית, הסכים לומר כי חמאס ממשיכה לגלגל כספים בעיקר מתרומות אנשי עסקים ערבים. לדבריו, מה שמעודד בדרך כלל את האנשים לתרום לחמאס הוא הרצון לסייע לזרוע הצבאית להמשיך להתקדם וליצור הפתעות לישראל. במובן זה, מבצע צוק איתן הוא הזדמנות כלכלית טובה מבחינת חמאס לחזור לקדמת הבימה בכל האמור לאיסוף הכספים.
הכותב הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)
