צוק איתן: מנגנון הפיצוי האוטומטי פחות יעיל משנדמה

תשלום הפיצויים על נזקים ישירים בעתות מתיחות ביטחונית נראה מהצד כאילו הוא תמיד מתקתק כמו שעון. הנזק מוערך כמעט מיידית ברשות המסים, והפיצוי ניתן בתוך כמה שבועות. אך בפועל הפיצויים לא תמיד מגיעים כל כך מהר, ולא בהכרח במלואם.

כך לדוגמה, רק השבוע התקבלה החלטה בוועדת ערר על תשלום פיצוי למשתלת 'פוגה' ביסוד המעלה על נזק שנגרם לה ב־2006, במלחמת לבנון השנייה. במשתלה ביקר שמאי מס רכוש בזמן המלחמה והעריך את הנזק ב־2.5 מיליון שקל. לאחר המלחמה, כשהמשתלה פנתה לקבל את הפיצוי, במס רכוש קבעו שהפיצוי שיינתן לה יעמוד על 1.5 מיליון שקל בלבד.

בית שנפגע בבאר שבע במהלך מבצע צוק איתן צילום: עמית שעל

בעלי המשתלה פנו לוועדת ערר שפועלת מתוקף חוק מס רכוש, שפסקה שהם צריכים לקבל את הפיצוי בגובה שנקבע מלכתחילה. ההערכות הנמוכות יותר התבססו על הדו"חות הכספיים של המשתלה, אך ועדת הערר קבעה שהתעלמות מהמלצת השמאי היא צעד מוגזם וכי הסתמכות רק על דו"חות כספיים במקרה של ענף החקלאות, המאופיין בתנודיות גבוהה, לא נותנת את התמונה המלאה לגבי גובה הפיצוי המגיע. את בעלי המשתלה יצגו עו"ד אייל בר- אליעזר ומאיה בן גל ממשרד עו"ד בלטר, גוט אלוני ושות'.

הבעיה היא שבניגוד לאותה משתלה, בתי עסק רבים היו מתקפלים ומקבלים את הפיצוי הנמוך כי המתנה של שנים לפיצויים עלולה להיות הרסנית עבורם. גם במבצע צוק איתן נפגעים עסקים רבים באופן ישיר. השאלה היא כמה זמן הם יצטרכו לחכות לפיצויים והאם הם יקבלו בסופו של דבר את מה שבאמת מגיע להם.

מרשות המסים נמסר: "כל התביעות נסגרו בפרקי הזמן הקבועים בחוק, לרוב בתוך פחות מחודש מהגשת התביעה. במספר קטן של מקרים ביקשו התובעים לערער על גובה הפיצויים שנפסקו להם ומקרים אלו נמצאים בדיונים בערכאות המשפטיות".