לידיעת הקוראים רוזן ואולמרט
החלטת בית המשפט העליון בערעורו של יו"ר בנק הפועלים לשעבר עשויה לרמוז על היחס הצפוי לעונש שהטיל המחוזי על ראש הממשלה לשעבר
"דומה הדבר", עקץ השופט, "לאמן המוסיף פרטים בתמונת הנוף שצייר. ככל שפרטים אלה משמעותיים יותר, כך הוספתם משפיעה על האופן שבו תופס הצופה את היצירה". זו למעשה דרכו של רובינשטיין לומר - נכון, הדברים חמורים, אבל אין צורך להחמיר עוד יותר. במיוחד ציין רובינשטיין את הסכנה להתמוטטות בנק הפועלים שגייס השופט המחוזי צבי גורפינקל. ברוך השם, הבנק בסדר גמור ולא נשקפה לו כל סכנה, אפילו לא לנוכח תעלולי דנקנר.
מלבד גורפינקל ודנקנר, שני קוראים נוספים ימצאו עניין בפסק הדין: דוד רוזן ואהוד אולמרט. אם גורפינקל נטה להגזמות, רוזן הפליג לרקיע בתיאורי הריקבון והשחיתות, כשבשני המקרים ניכר פער מסוים בין העובדות לבין התיאורים. הקורא אולמרט, לעומת הקורא רוזן, יתעניין יותר במתמטיקה מאשר בספרות. אם הכיוון בערעור דנקנר יישמר, העליון צפוי להוריד לו שליש, כלומר שנתיים (אם ידחה את הערעור).
דנקנר גייס את אולמרט לטענת חוסר האחידות: אולמרט קיבל רק שישה חודשי עבודות שירות על אותו סעיף של הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות. אולי פעם יגיע תורו של אולמרט להשתמש בערעורו של דנקנר. מובן שהמעגל אינו מחייב, אבל טוב לדעת שהעליון מאוזן, מאופק ולא נסחף אחר הלהט האידיאולוגי שמתגלה מדי פעם במחוזי בתל אביב.