החזית הכלכלית שממתינה לחמאס
שיקום משמעותי של עזה וכלכלתה יידרש עם תום המבצע. מצרים מציבה גבול ברור לנכונותה לסייע
הקרבות בעזה מתמשכים ולובשים צורה של מעין מלחמת התשה. החמאס בונה על כך שצה"ל משלם מחיר כבד על כניסה למרכזי האוכלוסייה הצפופים וישתדל להימנע מכך, ובינתיים עליו להחזיק מעמד. אבל כמה זמן יוכלו בעזה להמשיך כך? ההערכות בתקשורת הפלסטינית הן שצה"ל יפסיק את הפעילות הצבאית עד יום ראשון הבא.
- ישראל מחזירה מסים לרשות הפלסטינית
- ישראל התנתקה מעזה אבל לא יכולה לנתק אותה
- "מלחמת הכספומטים": עובדי ממשלת חמאס נלחמים גם בהלנת שכר
160 אלף תושבי הרצועה פונו מבתיהם
הרס התשתיות והשירותים הציבוריים נגרם בעיקר בגבול בצפון הרצועה, במרכזה מול מחנות הפליטים ובדרום בגזרת רפיח. מאזורים אלה פונו עד כה כ־160 אלף איש. חלקם מצאו מקלט במתקנים של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א) ואחרים אצל קרובי משפחה.
משיחות עם מכרים בעזה עולה כי לא מורגש מחסור באספקה והחנויות מלאות במוצרי מזון מישראל. אולם, אנשים ממעטים לצאת מהבית והרחובות ריקים. החנויות פתוחות לכמה שעות בצהריים. מעבר כרם שלום פועל במתכונת מצומצמת, וממשיך להעביר בעיקר מזון, תרופות ודלק. מים זורמים ברוב בתי הרצועה באזורים שלא נפגעו, כשליש מתושבי עזה מנותקים מחשמל ואצל מי שמחובר השיבושים גדלים והולכים.
המצרים תוקפים את חמאס בחריפות
מתוך כ־1.8 מיליון תושבי הרצועה, רק כ־100 אלף איש מקבלים שכר קבוע, וההכנסה השנתית הממוצעת ברבעון הראשון של השנה עמדה על כ־1,000 דולר בלבד, לפי נתוני הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית.
על רקע זה, ההצעה של חמאס להפסקת אש (שפורסמה באל־ג'זירה) כוללת שורה של סעיפים כלכליים, ובהם פתיחת מעברי הגבול, ובכללם הנמל הימי ושדה התעופה; הרחבת אזור הדיג ומתן היתר לעיבוד שטחים קרוב לגדר הגבול; והכנת תוכנית לשיקום כלכלי של הרצועה.
המצרים מתנגדים בתקיפות לפתיחת מעבר הגבול ברפיח גם למעבר סחורות, בטענה כי פעילי חמאס בעזה מסייעים לטרוריסטים בסיני. בתקשורת המצרית תוקפים את חמאס בחריפות, ובעיקר את מנהיגה ח'אלד משעל שסירב להפסקת האש שהציעה מצרים ואף סירב לבוא לקהיר. כמה מהפרשנים אף כינו את מנהיגי חמאס "אוסף שקרנים, מושחתים שחיים חיי פאר ומנהלים חשבונות בנקים בשוויץ".
מהאמירות המצריות עולה מטרה ברורה: חיסול ממשל חמאס. סביר גם שיו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) שותף למטרה זו. ניתן למנות שני איתותים ברורים לכך: הוא מנע את העברת הכסף מקטאר לתשלום המשכורות של עובדי חמאס, ודרישתו כי בהסכם הפסקת האש ייקבע כי הרשות ברמאללה תפקח על הצד הפלסטיני במעבר רפיח. הבעיה של אבו מאזן היא שאסור לו להיראות כמי שחוזר לשלוט בעזה על גבי טנקים ישראליים.