תשתיות הגז מחכות למימון מגרמניה, ובינתיים חשופות

בזמן שהעורף הישראלי חשוף למטחי רקטות וטילים שונים, תשתיות הגז של ישראל, שפזורות במרחבי הים התיכון, נותרו עם מערך אבטחה חלקי בלבד: ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שחבילת המימון עבור חבילת האבטחה של תשתיות הגז הישראליות טרם הושגה במלואה, וכי מתוך 3 מיליארד שקל אותם דרש חיל הים הוא יקבל מהמדינה רק כשני שליש מהמימון, קרי 2 מיליארד שקל. זאת כאשר לא ברור האם יתר המימון יועבר בהמשך, ואם כן - מתי. בשלב זה גם המימון החלקי עדיין לא הועבר ומשק הגז מסתפק בהגנה החלקית הקיימת לו.

קשה להפריז בחשיבות ההגנה על תשתיות הגז של ישראל. מדובר במתקנים אסטרטגיים שמכילים את כל אספקת הגז הטבעי לישראל באמצעות צנרת בודדת. מאחר ומחצית ממשק החשמל נשען על הגז הטבעי, פגיעה בתשתיות עלולה לנתק עשרות אלפי אזרחים מרשת החשמל, להזניק את תעריף החשמל בעשרות אחוזים ולגרור את המדינה להוצאות כבדות.

מאגר תמר צילום: אלבטרוס

כאמור, צה"ל גיבש חבילת מיגון עבור תשתיות הגז שכוללת רכישה של ארבע ספינות ייעודיות מגרמניה, הכשרת כוחות צבא לצורך הנושא והתקנת אמצעי ביון וגילוי מוקדם של איומים מעל ומתחת למים. הקבינט אישר את החבילה והחליט בסוף 2013 שמקורות המימון למיגון יתחלקו באופן הבא: שליש ממשרד האוצר, שליש ממשרד הביטחון ומענק שישלים את המימון (עוד שליש) שכולם מקווים שיגיע ממשלת גרמניה. מדובר בסידור דומה לזה שנעשה בעבר בשעה שישראל רכשה צוללות מגרמניה עבור חיל הים.

אולם מבדיקת "כלכליסט" עולה שבגרמניה עוד לא החליטו האם הם נענים להצעה ותקצוב החבילה נתקע. אחד הרעיונות שעלו לאחרונה היה שבמסגרת גיבוש התקציב של שנת 2015 משרד הביטחון יקבל תוספת של מיליארד שקל להשלמת המיגון על מערכות הגז בים, אולם בשלב זה הרעיון נשאר "על הנייר" בלבד.

במשרד הביטחון מתעקשים שהתקציב להגנה על תשתית הגז הימית לא יצא מכיסם ומסרו בתגובה ש"תקציב ההגנה על מים כלכליים של מדינת ישראל נקבע בנפרד על פי החלטת הממשלה, כולל פריסתו לאורך השנים". במשרד האוצר מסרו שהם לא מכירים עדיין דרישה לקבלת תקצוב נוסף לזה שאושר.

אם כן נראה כי ישראל עלולה לסיים את סבב הלחימה הנוכחי מול חמאס כאשר תשתית הגז נשנעת על מערך הגנה שחיל הים כבר הגדיר אותו כדורש שדרוג.

רק במרץ האחרון מצא מבקר המדינה, שהמדינה הזניחה את נושא אבטחת תשתיות הגז כיוון שגיבוש תפיסת האבטחה של ישראל נשען על ידי שני גופים במקביל: המועצה לביטחון לאומי והמטה למלחמה בטרור. לדברי המבקר, בהיעדר החלטת קבינט המאשרת את תוכנית ההגנה על מתקני הגז בים (עד לסוף 2013), לא יכלו צה"ל ומשרד הביטחון לנקוט צעדים למימוש תוכנית ההגנה, זאת בזמן שחלק מהמאגרים החלו לפעול.