הלחימה בעזה תומכת בהורדת הריבית לחודש אוגוסט

הלחימה בעזה עשויה להשפיע גם על החלטת הריבית שתקבל בתחילת השבוע הבא הוועדה המוניטרית של בנק ישראל. בחודשים האחרונים נאלצו חברי הוועדה להתמודד עם העדכונים התכופים והמבלבלים שביצעה בתקופה זו הלמ"ס, לשני הכיוונים, באומדני החשבונות הלאומיים.

כעת ההערכה היא שההשפעה השלילית, לפחות בטווח הקצר, שתהיה למבצע הצבאי על שיעורי הצמיחה, היצוא והצריכה הפרטית תוביל להפחתת הריבית לחודש אוגוסט ב־0.25%. אם תחזית זו תתממש, תחזור ריבית בנק ישראל לנקודת השפל של 0.5% שבה היתה בתקופה אפריל־ספטמבר 2009, בעיצומו של המשבר הכלכלי הגלובלי.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג צילום: עמית שעל

הוועדה המוניטרית פועלת בחודשים האחרונים בניסיון למצוא את נקודת האיזון בין שני גורמים כבדי משקל, שכל אחד מהם מחייב התערבות בכיוון ההפוך: מצד אחד צריכה הוועדה להתמודד עם הנסיגה בקצב התרחבות המשק והיצוא, שמחייבת אותה להפחית את הריבית. צדו השני של המטבע הוא העובדה שהפחתת הריבית מעודדת את עליית מחירי הדירות.

הפחתת הריבית גם מקטינה את עלויות היצרנים וגם תורמת להגדלת הביקושים, ובאמצעות פעולה כפולה זו היא מסייעת להגברת הפעילות הכלכלית במשק. נוסף לכך, ריבית נמוכה יותר גם הופכת את המטבע המקומי לפחות אטרקטיבי בעיני המשקיעים. בדרך זו היא מביאה להחלשת השקל מול המטבעות החשובים בעולם, דבר שעשוי לתרום להגדלת היצוא. אבל במקביל הפחתת הריבית גם מקטינה את תשלומי הריבית על המשכנתאות במסלול הצמוד לריבית הפריים. בכך היא מגדילה את הביקושים למשכנתאות ותורמת להמשך העלייה במחירי הדירות.

ניסיון העבר משלושת העימותים הצבאיים שהתרחשו בשמונה השנים האחרונות מלמד כי השפעתם השלילית על הפעילות הכלכלית במשק היתה זמנית בלבד. אבל עד שההתאוששות תגיע יהיה על בנק ישראל לתרום את חלקו לעידוד הפעילות במשק, והוא צפוי לעשות זאת באמצעות הפחתת ריבית. גורם נוסף שתומך בהערכה שזה אכן מה שיעשה הבנק המרכזי הוא ההתפתחות האחרונה בתחום המחירים.

אחד הנתונים החשובים שמשפיע על מדיניות הריבית של בנק ישראל הוא האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור. בתחום זה נרשם בחודש שעבר אירוע יוצא דופן: מהחישוב נגרע מדד יוני 2013 שעלה בשיעור חריג של 0.8%, ובמקומו נוסף מדד יוני 2014 שעלה רק ב־0.3%. כתוצאה מכך צנחה בתוך חודש האינפלציה בפועל מ־1% ל־0.5% בלבד. אינפלציה נמוכה זו נמצאת כבר הרבה מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה (1%–3%), ולכן היא תאפשר לבנק ישראל להפחית את הריבית כבר בשבוע הבא.

אם אכן זו תהיה ההחלטה שתתקבל ביום שני הקרוב, יהיה על הבנק להסביר מדוע הוא אינו חושש להפחית את הריבית, למרות הסכנה להמשך העלייה במחירי הדירות. אבל בנושא זה הבנק כבר פרסם בעבר שני הסברים משכנעים. הראשון הוא שהערך המוסף ביצוא מהווה קרוב ל־30%, בעוד הערך המוסף של ענף הבנייה הוא רק כ־8%. ההסבר השני הוא שההגבלות השונות שהטיל המפקח על הבנקים בשנים האחרונות על נוטלי המשכנתאות צמצמו מאוד את ההשפעה של הפחתת הריבית השקלית לטווח קצר על הביקושים למשכנתאות.