מתווה הפיצויים לא מספק את בעלי העסקים בדרום

מתווה הפיצויים על הנזקים העקיפים לתושבי ובעלי העסקים בדרום שנמצאים במרחק של עד 40 קילומטר מרצועת עזה סוכם ביום רביעי האחרון, במקביל להסכם שחתם הממונה על השכר באוצר עם ההסתדרות בנוגע לפיצויים לעובדי מוסדות חינוך והורים לילדים קטנים. מחר יונח המתווה על שולחן ועדת הכספים, ותוקפו מותנה באישורה.

לפי ההסכם בעניין עובדים שכירים, מעסיק יצטרך לשלם לעובד שנעדר בגלל הנחיות פיקוד העורף, וכן לעובד בעל מוגבלות שנעדר בשל מוגבלותו (או אם מוגבלותו מונעת ממנו לציית להנחיות פיקוד העורף). עוד סוכם כי במקרים שבהם פיקוד העורף או ראש הרשות המקומית הנחו לסגור מוסד חינוכי בשל המצב - עובדי המוסד ואחד מהורי כל תלמיד עד גיל 14 יהיו זכאים לשכר מהמעסיק. החל ב־28 ביולי רק הנחיות של פיקוד העורף לסגירת המוסד יזכו את העובדים וההורים בשכר.

צילום: הרצל יוסף

התקנות הנוגעות לפיצויים על נזקים עקיפים נקבעו על בסיס מתווה הפיצויים שהוסכם לאחר מבצע עמוד ענן ב־2012, והן כוללות כמה מסלולים. ישנם שלושה מסלולים ירוקים, והם רלבנטיים לרוב העסקים שבטווח של עד 40 קילומטר מהרצועה - מסלול המחזורים מעניק פיצוי באמצעות השוואה למחזור העסקי בחודש המקביל בשנה שעברה, מסלול השכר מפצה את המעסיק בגובה השכר ששילם עבור ימי היעדרות של העובדים שלו, ומסלול ההוצאות מביא בחשבון דווקא את ההוצאות הגבוהות יחסית שנוצרו בעקבות המבצע (למשל חנות מכולת שנאלצה להוציא יותר שליחויות באותה תקופה).

המתווה כולל שיפורים לעומת זה שניתן אחרי עמוד ענן, אך בעלי עסקים בדרום מעלים נגדו טענות. לדבריהם, התוכנית מתעלמת מבעיות רבות בשטח ומעסקים רבים שנפגעים בהן. במכתב ששלח רו"ח עו"ד רמי אריה לשר האוצר יאיר לפיד בשם כמה בעלי עסקים הוא שוטח בפניו את תביעות בעלי העסקים בדרום ואת החוסרים שהם מזהים במתווה שהוסכם.

מתן מקדמה: קריטי לעסקים קטנים

אחד הקשיים הגדולים של בעלי העסקים הקטנים הוא הצורך לשלם את החשבונות הקבועים שלהם, שלא נדחים בעקבות המבצע, כמו שכר דירה, ארנונה, חשמל ומים. מסיבה זו הם מבקשים שתינתן להם מקדמה במהרה על חשבון הפיצוי על הנזק העקיף, שבעזרתה יוכלו לשלם את החשבונות. עבור עסקים שמדווחים על בסיס דו חודשי ולכן יכולים להגיש את התביעה רק אחרי אמצע ספטמבר - הם מבקשים שתי מקדמות.

שר האוצר יאיר לפיד. בעלי העסקים בדרום מחכים לתשובה צילום: אלכס קולומויסקי

יהל ונעמה סגל מכפר ורבורג, שנמצא בטווח ה־40 קילומטר מהרצועה, מספרים שהצהרון שנעמה מנהלת לא פועל בהוראת פיקוד העורף מתחילת המבצע. יהל עובד מהבית כעו"ד פרטי, וגם אצלו הקצב ירד משמעותית. אובדן ההכנסות בשילוב עם ההוצאות הרבות של הכנת הצהרון לקיץ יצרו "בור בתקציב", כפי שמסביר יהל. "מקדמה היתה יכולה לעזור לנו מאוד, ובלעדיה יהיה קשה להסתדר. מבחינתנו העונה גמורה. גם אם מחר ייגמר המבצע, ההורים כבר לא ישלחו את הילדים לצהרון לשבועיים".

ל"כלכליסט" נודע כי ברשות המסים שוקלים בימים אלה ליצור מנגנון של מתן מקדמות על בסיס סכום הפיצויים ששולם לאותם עסקים בעקבות מבצע עמוד ענן, וכך לפתור את הבעיה של בעלי העסקים הקטנים.

עם זאת, גם אם ההחלטה תתקבל - ברשות לא רוצים להכניס אותה למתווה בחקיקה, אלא לאמץ אותה כמנגנון פנימי ולא מחייב.

הרחבת הטווח: עד 60 ק"מ מהרצועה

בעלי העסקים המרוחקים מעט יותר מהרצועה דורשים להגדיל את טווח הפיצויים למרחק של עד 60 קילומטר וכך לכלול ערים כמו ראשון לציון, נס ציונה ורחובות, שהעסקים בהן חוו פגיעות קשות במהלך המבצע. ענפי התיירות, אולמות האירועים והפנאי נפגעו קשות גם במרחק גדול יותר.

הדרה בן דוד מירוחם הקימה בעיר את בית הקפה הראשון - "זמן איכות" - לפני תשעה חודשים.

"תושבי ירוחם לא חוו אזעקה כבר עשרות שנים", היא מספרת, "ודווקא בגלל זה האזעקות פה שיבשו את אורח החיים". היא מסבירה גם שרוב ההכנסה שלה מגיעה מקייטרינג לאירועים, וכל האירועים שתוכננו לתקופה זו בוטלו. "יש לי ירידה של 70% בהכנסות, העסק מתרסק, פיטרתי עובדים. נשארו לי חמישה מתוך 15, ונאלצתי לפטר נערים בסיכון, שזה הכי חשוב לי בעסק. עוד מעט ה־10 בחודש, ואני לא יודעת איך אשלם להם. אני חייבת לבנק, לספקים ולעובדים ואין מי שיעזור".

גם בעיריית ראשון לציון זועמים על ההחלטה לפצות רק עסקים שבמרחק של עד 40 קילומטר, וטוענים שחוו ירידה של 70%-80% בחודש יולי. העירייה שיגרה מכתב בנושא לשר הכלכלה נפתלי בנט, אבל טרם קיבלו את תגובתו בנושא.

רשות המסים חוששת לחרוג מטווח ה־40 ק"מ מפני שזה מעוגן בהחלטות פיקוד העורף, ומאחר שהממשלה ורשות המסים יהיו חשופות לתביעות בבג"צ מצד מי שנקבע שאינו זכאי לפיצויים - הן מעדיפות להיצמד לקריטריונים ברורים ומובחנים.

צירוף אזורי תעשייה: באשקלון ובנתיבות

אזורי התעשייה באשקלון ובנתיבות ספגו מטחי רקטות רבים במהלך המבצע, ועל כן עלתה התביעה להכיר בהם כאזורי ספר שזכאים למסלול האדום, הייחודי ליישובי עוטף עזה שנמצאים במרחק של עד 7 קילומטר מהרצועה. הטענה היא שהמסלול האדום יאפשר להם לחשב את הנזק הממשי שנגרם להם, דבר שלא יתאפשר לפי הנוסחאות המגבילות של המסלולים הירוקים.

עסקים מרוחקים שלהם פעילות רבה בדרום

ישנם גם עסקים שיושבים באזורים מרוחקים מרצועת עזה, אך מקיימים פעילות מהותית בדרום - גם הם כמובן נפגעים באופן מהותי ומתקשים לשמור על שגרה. דוגמה לכך הם ספקים שמספקים סחורות לחנויות בעוטף עזה, שם הביקוש ירד דרמטית משום שחלק גדול מהתושבים עזב.

עוד קוראים העסקים להפעיל שיקול דעת בכל הנוגע לתקופה לחישוב הפיצוי, במיוחד כשמדובר בעסקים שמוציאים חשבוניות בחודש העוקב לחודש העבודה, או כאלה שמדווחים על בסיס מזומן לצורכי מס.

רוני צ'אפו פתח לפני שלוש שנים את iFly, בית ספר לטיסה במטוסים קלים בראשון לציון. צ'אפו מספר שבתחילת המבצע סגרו לו רשות שדות התעופה וחיל האוויר את המרחב האווירי. "המשרד סגור, אין חניכים, אפס הכנסות. זו חברה קטנה, יש לי רק שלושה מטוסים. המצב מקשה עליי עד כדי סגירת החברה". צ'אפו מספר שעל פי המתווה הקיים הוא לא זכאי לכל פיצוי, "למרות שהמדינה סגרה לי את השמיים בעצמה".

עסקים חדשים שנמצאים בשלבי הרצה

עסקים חדשים גם צופים בעיה בקבלת הפיצויים. על פי המתווה הם אמורים לקבל פיצויים בהתאם, לפי חישוב הכולל את כל החודשים שבהם הם פועלים. אולם במקרים רבים החודשים הראשונים הם חודשי הרצה ומאופיינים בהכנסות נמוכות יחסית והוצאות גבוהות, שלא משקפות את המחזור ה"רגיל" שלהם.

לכן מציעים העסקיםלהתייחס לשלושת החודשים האחרונים שקדמו למבצע כדי לחשב את גובה הפיצויים.

העלאת תקרת הפיצוי ל־4 מיליון שקל

תקרת הפיצויים שקיבלו עסקים אחרי עמוד ענן, שארך שמונה ימים, עמדה על מיליון שקל, ואילו במלחמת לבנון השנייה על 3 מיליון שקל. ברשות המסים תכננו להמשיך גם הפעם עם תקרה של מיליון שקל, אך העסקים דורשים להגדיל אותה ל־4 מיליון שקל, אך טרם התקבלה החלטה סופית בנושא. ייתכן כי יבחרו להרחיב אותה, אך על פי הערכות היא לא תגיע לגובה תקרת הפיצוי שניתנה בעקבות מלחמת לבנון השנייה.

הגבלת זמן הטיפול של ועדות הערר

ברשות המסים שואפים שפיצויים יינתנו תוך מספר שבועות בודדים, אך לעתים תביעות מתארכות. כיום ישנן 50 תביעות ערר פתוחות ממבצע עופרת יצוקה ו־300 מעמוד ענן, וכדרך להתמודד עם המצב עולים קולות הדורשים להגביל בזמן את ועדות הערר. אדר מירון, בעלת בית ספר לפלמנקו מבאר שבע, מספרת שרצתה לערער על החלטת מס רכוש שלא לפצות אותה בעקבות מבצע עמוד ענן, וגילתה שוועדת הערר בבאר שבע התפרקה וכי עליה להגיש את הבקשה במרכז.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "בימים אלה פועל משרד המשפטים לעיבוי מערך ועדות הערר הפועלות מכוח תקנות מס רכוש וקרן פיצויים וזאת לשם הקלה על העומס המוטל על הוועדות".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "לעסקים חדשים שנפתחו אחרי יולי 2013 נייצר תקופת בסיס ממוצעת ויינתן מענה להיבטים המיוחדים של תקופת ההרצה. לגבי סוגיית המקדמות, מעבר למנגנון שנקבע בתקנות (תשלום מקדמה תוך 45 יום ובהמשך 180 יום), הרשות בוחנת את האפשרות לייצר מנגנון מקדמות עוד בטרם הגשת תביעה מפורטת, כדי להקל על תזרים המזומנים.

"תקרת הפיצוי נבחנת בימים אלה ולאור התמשכות המבצע היא לא תעמוד על מיליון שקל כפי שהיה בעמוד ענן, אלא על סכום גבוה יותר.

"עסקים קטנים המדווחים למע"מ בשיטה הדו חודשית יקבלו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד ליום התשלום. ההחלטה על תשלום פיצויים בטווח של 40 ק"מ מתבססת על ההנחיות של פיקוד העורף והכרזת שר הביטחון על "מצב מיוחד בעורף" בטווח זה וזאת בדומה למה שנקבע לאחר מבצע עמוד ענן".

סייע בהכנת הכתבה: תומר ורון