בנק ישראל הפחית את הריבית לאוגוסט ב-0.25%, לשפל של 0.5%

אחרי הפוגה של חמישה חודשים, החליטה היום (ב') הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לחדש את הפחתות הריבית והודיעה על הורדת הריבית לחודש אוגוסט ב-0.25%, לנקודת שפל של 0.5%. זאת לאחר שהפחתת הריבית האחרונה שביצע בנק ישראל הייתה כאמור בסוף חודש פברואר.

מאז חודש אוקטובר 2011 ביצע בנק ישראל 11 הפחתות ריבית, בשיעור מצטבר של 2.75%. כתוצאה מהפחתת הריבית היום, חזרה למעשה ריבית בנק ישראל לנקודת השפל של 0.5% שבה הייתה בתקופה אפריל-ספטמבר 2009, בעיצומו של המשבר הכלכלי הגלובלי.

פרשנות הורדת הריבית: המילים הסמויות מן העין בין כל תלי ההסברים המלומדים של בנק ישראל בהודעת הריבית אתמול חסרה אחת הסיבות העיקריות להחלטתו להוריד את הריבית אמנון אטד, 2 תגובות לכתבה המלאה 

אחת הסיבות העיקריות לחידוש הפחתות הריבית היא המשך הרפיון בפעילות הכלכלית במשק. הלמ"ס אומנם עדכנה החודש את אומדן הצמיחה לרבעון הראשון של השנה מעט כלפי מעלה, לצמיחה בשיעור שנתי של 2.9%, אולם נתונים מעודכנים יותר שפורסמו על ידה מאוחר יותר מצביעים כבר על ירידה של 4.1% בייצור התעשייתי בחודשים מרץ-מאי.

אומדני הלמ"ס גם עדכנו את השינויים בצריכה הפרטית ברבעון הראשון מירידה בשיעור שנתי של 0.6% ליציבות. יחד עם זאת צריך לזכור כי יציבות זו באה לאחר תקופה ארוכה מאוד של עליות רבעוניות רצופות בהיקף הצריכה הפרטית, שנמשכו למעשה מאז ינואר 2009.

ההאטה שהחלה להסתמן בפעילות המשק צפויה אף להתגבר במהלך החודשים הבאים כתוצאה מההשפעה השלילית של מבצע צוק איתן. הערכות מוקדמות שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית בסוף השבוע שעבר כבר מדברות על אובדן תוצר של כ- 0.2% (כ-2.2 מיליארד שקל) כתוצאה מהלחימה בעזה. הפחתת הריבית גם מקטינה את עלויות היצרנים וגם גורמת להגדלת הביקושים, ובאמצעות מהלך משולב זה היא מסייעת להגברת הפעילות הכלכלית במשק. 

התפתחות מדאיגה נוספת שפוגעת בעיקר ביצואנים היא ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל מול המטבעות החשובים בעולם. מתחילת השנה נחלש שער הדולר מול השקל בכ- 1.3% ואילו שערו היציג של היורו ירד אף בשיעור גדול יותר של כ-3.5%. כתוצאה מירידות אלה נחלש גם שער סל המטבעות ("שער החליפין האפקטיבי"), שהוא למעשה הנתון שאליו מכוון בנק ישראל את מדיניותו בתחום שער החליפין.

סל המטבעות משקלל את 28 המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל. משקלו של הדולר בסל המטבעות הוא 25%, ומשקל היורו בסל מגיע ל- 33%. כאן כבר מדובר בירידות שערים שנמשכות זמן רב ולמעשה שער סל המטבעות נמוך כיום אף מנקודת השפל שאליה ירד באוקטובר 2008, בשיאו של המשבר הכלכלי הגלובלי.

המשך התחזקות השקל השנה בולטת במיוחד לאור העובדה שבמהלך תקופה זו רכש בנק ישראל כמות מצטברת גדולה יחסית של 5.25 מיליארד דולר במטרה להחליש את המטבע המקומי. ריבית נמוכה יותר על השקל הופכת אותו לפחות אטרקטיבי בעיני המשקיעים. בדרך זו היא עשויה לגרום להחלשת השקל מול המטבעות החשובים בעולם, דבר שעשוי לתרום להגדלת היצוא. גם הפחתת הריבית שבוצעה בחודש שעבר בגוש היורו תרמה את חלקה להפחתת הריבית אצלנו, וזאת כדי למנוע מצב שבו הרחבת פערי הריביות בין השקל לבין היורו מגדילה את הביקושים לשקל.

חיילי צה"ל בעזה צילום: איי אף פי

אירוע יוצא דופן באינפלציה

מה שאפשר לבנק ישראל להפחית הפעם את הריבית ללא חשש מתרומה אפשרית של המהלך להתגברות האינפלציה הוא ההתפתחות המעניינת שחלה לאחרונה בתחום המחירים. באינפלציה בפועל, שהיא נתון המחושב 12 חודשים לאחור, נרשם בחודש שעבר אירוע יוצא דופן: מהחישוב נגרע מדד יוני 2013 שעלה בשיעור חריג של 0.8%, ובמקומו נוסף מדד יוני 2014 שעלה רק ב-0.3%. כתוצאה מכך צנחה האינפלציה בפועל מ-1% לפני חודש לשפל של 0.5% בלבד כעת. אינפלציה בפועל כה נמוכה נרשמה בפעם האחרונה במשק הישראלי לפני יותר משבע שנים. האינפלציה בפועל גם נמצאת כעת הרבה מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%).

להפחתת הריבית יש גם השפעה נוספת, שפועלת במסלול מנוגד למדיניותו המוצהרת של בנק ישראל. ריבית נמוכה יותר מקטינה את תשלומי הריבית החודשיים על ההלוואות לדיור במסלול הצמוד לריבית ה"פריים". בדרך זו היא מגדילה את הביקושים למשכנתאות ותורמת בכך להמשך העלייה במחירי הדירות. לפני שבועיים פרסמה הלמ"ס כי בחודשים אפריל-מאי עלו מחירי הדירות ב- 0.5% נוספים, וכי בשיעור שנתי הם גבוהים כעת ב-8.8% ממחירן הממוצע בתקופה המקבילה בשנה שעברה. זאת לעומת עליית מחירים שנתית של 8% שעליה דיווחה הלמ"ס בחודש שעבר.

אולם בנושא זה הבהיר כבר בנק ישראל בעבר שתי נקודות, שמסבירות מדוע הוא אינו חושש להפחית את הריבית כדי לתמוך ביצואנים, למרות הסכנה הכרוכה בכך להמשך העלייה במחירי הדירות. הראשונה בהן היא שהערך המוסף של ענפי היצוא הוא קרוב ל- 30%, בעוד שהערך המוסף של ענף הבנייה מסתכם רק ב- 8%. הנקודה השנייה היא שההגבלות השונות שהטיל המפקח על הבנקים בשנים האחרונות על נוטלי המשכנתאות צמצמו מאוד את ההשפעה של הפחתת הריבית השקלית לטווח קצר על הביקושים למשכנתאות.

יחד עם החלטת הריבית הודיע היום בנק ישראל גם על צמצום המרווח סביב ריבית בנק ישראל בחלון האשראי שהוא מעמיד לרשות הבנקים המסחריים ובחלון הפיקדונות של הבנקים אצלו מ- 0.5%± ל- 0.25%± - מהלך שנועד גם הוא להוזיל במידה מסוימת את עלות הכסף.

מהודעת הריבית שפרסם, ניתן להבין כי את המשקל הגדול ביותר בהחלטת הריבית נתן הפעם בנק ישראל לנושא הירידה באינפלציה ולהתחזקות השקל, ורק אחריהם הגיע תורה של ההאטה בפעילות המשק. את הסיבות להחלטות הריבית שלו נוהג בנק ישראל לפרט בסוף הודעות הריבית החודשיות, בסדר יורד.

בהודעה היום מיקם בנק ישראל בראש הסיבות להפחתת הריבית את נושא ירידת האינפלציה. עוד לפני פירוט נושא האינפלציה חרג הבנק ממנהגו ושינה את הנוסח הקבוע בהודעותיו הקודמות, כשציין כי הפחתת הריבית נועדה "להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים" במקום הנוסח הרגיל של "לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים". לאחר מכן הסביר הבנק כי בנוסף לירידת האינפלציה בפועל, המחושבת כאמור שנה לאחור, חלה מאז פרסום מדד אפריל ירידה גם בציפיות לאינפלציה לכל טווחי הזמן, והציפיות לטווח הקצר התקרבו אל הגבול התחתון של היעד.

בנושא שער החליפין, מציין בנק ישראל בהודעתו כי השקל התחזק החודש ב-0.8% מול שער סל המטבעות, ומתחילת השנה נרשם ייסוף מול הסל של 2%. לדבריו, שער החליפין הריאלי נמצא ברמה שמקשה על צמיחת הענפים הסחירים, שהם ענפי היצוא וענפי תחליפי היבוא, בייחוד לנוכח הקיפאון בסחר העולמי.

על הרפיון בפעילות המשק כותב בנק ישראל בהודעתו כי האינדיקטורים הכלכליים שנוספו החודש על הפעילות הריאלית מצביעים על המשך צמיחה מתונה, בדומה לרבעוני השנה האחרונים. יחד עם זאת, מציין הבנק כי אינדיקטורים אלה מתייחסים לתקופה שלפני ההחרפה האחרונה במצב הביטחוני בעקבות הלחימה בעזה, שאת השפעתה הממתנת על הפעילות הכלכלית במשק לא ניתן עדיין לאמוד.

עוד הוא מזכיר כי נמשכת חולשת יצוא הסחורות, על רקע הקיפאון בסחר העולמי והייסוף המצטבר בשער השקל, תוך התמתנות ביצוא הטכנולוגיה העילית, וכי גם בצריכה הפרטית מסתמנת חולשה בחודשים האחרונים. בנוסף לכך מזכיר בנק ישראל כי קרן המטבע הבינלאומית שבה והפחיתה החודש את תחזיות הצמיחה הגלובלית והסחר העולמי שלה לשנת 2014, וכי באירופה, על רקע המשך האינפלציה הנמוכה, חזר הבנק המרכזי על מחויבותו לריבית נמוכה לאורך זמן, ועל נכונותו לעשות במידת הצורך שימוש בכלי מדיניות בלתי שגרתיים.