למה התשבצים מרתקים אותנו?

קונור שוטח את ההיסטוריה של התשבץ, מהמצאתו ב־1913 ועד הסודוקו הנמצא בכל מקום. ממציא התשבץ ארתור ווין (Wynne), אנגלי שהיגר לארצות הברית, לא רשם פטנט על ההמצאה שלו, ובכך ויתר על הון עתק. את ההון הזה גרפו עיתונים והוצאות לאור - למשל סיימון אנד שוסטר, שחייבת את קיומה והצלחתה להשקעה ראשונית בהוצאה לאור של תשבצים. מאז, השימוש ברעיון התשבץ וייצוגו התפרסו לכל העולם. משטח מודפס של משבצות, שחלקן ממוספרות וחלקות וחלקן "סתומות", הפך כבר לתופעה מוכרת במרבית התרבויות.

תשבץ. בניגוד לשחמט, למשל, בתחום התשבצים המחשבים מפגרים מאחורי הבינה האנושית: תהליך היצירה והחיבור של תשבצים, בעיקר תשבצי היגיון, עדיין גדול עליהם צילום: שאטרסטוק

גם אצלנו, בעברית, פרסמו העיתונים תשבצים הרבה לפני קום המדינה. הלשונאי הלל הרשושנים לבדו פרסם יותר מ־5,000 תשבצים, והמסורת נמשכה בידי בנו שילה. תשבצאים אחרים כמו אמנון בירמן, דקל בנו, יורם הרועה ונדיב אבידן זכו לתהילה ולקהל חובבים. תשבצים משמשים כאן כבר עשורים רבים כמנגנון להפצה והטמעה של חידושי לשון, מה שהרשושנים כינה "תחדישים". כלומר, תשבצים מגויסים גם למאמץ של תחיית הלשון ושימורה.

בכלל תשבצים משמשים למטרות רבות מעבר לבידור ולשעשוע: הם טובים גם להתמודדות עם בדידות, לאימון קוגניטיבי ולמאבק בשיטיון. יש להם תפקיד ברכישת שפה וגם בלימוד של נושאים אחרים. עבודה עם תשבצים משדרת "רמה" ואינטליגנציה של הכותב, לעתים אף בהתרסה. לתשבצים יש גם שימוש בפרסום, והם מהווים חלק מתנועת ה"מִשחוק" (Gamification) החודר לזוויות רבות של ניהול, שכנוע ומוטיבציה. קונור מראה איך תשבצים שימשו לאיתור ומיון מוחות מבריקים לשירות במנגנוני מודיעין וגם בחברות עתירות טכנולוגיה. מי שמצטיין בפתרון או בחיבור תשבצים כנראה מתאים לעיסוק בהצפנה או פיצוחה.

זו אולי הסיבה שתשבצים תפסו גם את תשומת הלב של מפתחי מחשבים. מתברר שבניגוד לשחמט, למשל, בתחום התשבצים המחשבים עדיין מפגרים מאחורי הבינה האנושית. בעיקר בתשבצים מתוחכמים כמו תשבצי היגיון, עדיין מותר האדם על הצ'יפ. גם תהליך היצירה והחיבור של תשבצים הוא עדיין מלאכה שרובוטים לא הצליחו להחליף את בני האדם בה.

מה ההבדל בין תשבצים בתרבויות שונות? למשל, מתברר שיש הבדל גדול בין האמריקאים לבריטים בצפיפות התשבץ. אצל האמריקאים נהוג לאכלס את מרחב התשבץ ביותר "ריבועים שחורים". המערך האסתטי של התשבץ ונראותו חשובים יותר. התשבצים הבריטיים, בממוצע, קשים יותר, גם על חשבון מראית עין מצודדת פחות.

העברית מכילה מילים קצרות יותר, ואוצר המילים שלה קטן בהרבה מזה של האנגלית; מאידך, הוא עתיק בהרבה ומרובה רבדים. מעניין יהיה לראות השוואה בין־תרבותית של תשבצים (ושל פותריהם) בין דוברי עברית לאנגלית.

אבל הדרמה הגדולה ביותר בהקשר של תשבצים נמצאת בשאלת גורלו של התשבץ, עם ירידת קרנו של העיתון המודפס והחלפתו בגרסה מקוונת. האם ואיך תשרוד הסוגה מבוססת הנייר הזאת, עם השלמת המעבר למסכים? האם אנגרי בירדז, קנדי קראש ודומיהם הפחות נבונים ישימו סוף ל"אחד מאוזן"?