החל מדצמבר: תמר תספק גז לתחנת הכוח הפרטית של דליה אנרגיות

דליה אנרגיות מקימה בימים אלו תחנת כוח בצפית שבקרבת קריית מלאכי. הספק התחנה אמור להיות 870 מגה וואט (שני טורבינות של 435 מגה וואט כל אחת), שהם כ-6.6% מכושר הייצור המקסימלי של חברת החשמל. החברה מוחזקת על ידי קרן תשתיות ישראל (20%), משק אנרגיה (חברה פרטית בבעלות משקי הקיבוצים ומשקי התק"מ, 47.7%), חירם-אפסילון (25.6%) וחברת אס.אי אינט-אנרג' גרופ (חברת בת של חירם אפסילון, 6.7%). עלות הקמת התחנה נאמדת בכ-5 מיליארד שקל, כאשר עיקר המימון לתחנה (80%) התבצע באמצעות קונסורציום בנקים ומוסדיים בהובלת בנק לאומי. הסכם אספקת הגז בין שותפות תמר לדליה אנרגיות נחתם בינואר 2012 והוא כולל אספקה של 1.38 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי לשנה, וזאת למשך 17 שנה. היקף הסכם הגז נאמד אז בכ-5 מיליארד דולר.

מבדיקת "כלכליסט" עולה שהזרמת הגז תוכננה במקור לרבעון הראשון של 2015. עם זאת, בדליה אנרגיות מקדימים את לוחות הזמנים ובכוונתם להפעיל חלק מהתחנה בחציון הראשון של 2015, ובכירים בחברה אומרים שמדובר בהקדמה של כחודשיים בלוחות הזמנים.

קידוח תמר צילום: אלבטרוס

המשק משווע לעוד גז

מבחינת משק האנרגיה, הזרמת הגז ממאגר הגז תמר לתחנת הכוח הפרטית של דליה אנרגיות מייצרת כמה עובדות חדשות בשטח. העובדה הראשונה היא שבמידה והזרמת הגז תתגלה כיציבה, ותחנת הכוח הפרטית אכן תפעל באמצע 2015, בעלי מאגר תמר יוכלו להגדיל את ההכנסות שלהם כבר באמצע 2015 ובהיקף שמוערך כיום בכ-345 מיליון דולר לכל שנת אספקה. הרווח למדינה הוא תשלום תמלוגים ומיסים בשיעור של כ-37% מהמכירות, עד לתקרת מס גבוהה יותר ("מס ששינסקי") של עד כ-60% מ מהמכירות כבר ב-2020.

העובדה השנייה היא שצינור הזרמת הגז ממאגר תמר "יתמלא" בחוזים קיימים, כך שהמשק יתקשה לקבל עוד גז עבור פרויקטים חדשים. יצוין ששותפות תמר מודעת לבעיה הזאת והיא אמורה עד אמצע 2015 להשלים את שדרוג מערכת ההולכה כך שהזרמת הגז תוכל לגדול ב20%.

העובדה השלישית היא שלאחר הפעלת התחנה דליה אנרגיות תוכל להתכונן למהלך של בניית תחנת כוח שניה בצמוד לזאת שהופעלה. דליה אנרגיות כבר רכשה בעבר קרקע שממוקמת בקרבת מקום למיקום התחנה הנוכחית, ולאחרונה היא ביקשה מרשות החשמל אפשרות לבצע סקר חיבור, כזה שיאפשר לדעת האם בעתיד הם יוכלו להרחיב ואף להכפיל את כושר הייצור.

חברת החשמל שוב מאבדת נתח שוק

העובדה הרביעית היא שהמפסידה הגדולה מכל המהלך היא חברת החשמל. זו איבדה בשנה האחרונה כ-12% מנתח השוק שלה, בעיקר בגלל כניסת תחנות כוח פרטיות גדולות כגון OPC שבשליטת החברה לישראל (כ-440 מגה וואט, החלה לפעול ביולי 2013) ודוראד (כ-850 מגה וואט, החלה לפעול במאי 2014). הפעלת תחנת הכוח של דליה, וכניסת תחנות כוח אחרות שמתוכננות לפעול בשנה הקרובה, תיצור עבור חברת החשמל מציאות חדשה לפיה היא תאבד יותר מ20% מנתח השוק כבר בשנה הבאה. יצוין שחברת החשמל כבר הזהירה על המצב ובדו"ח לסוף 2013 היא ציינה שעד 2015 היא תאבד כ-23% מנתח השוק. מי שיאלץ לתת פתרונות לסוגיה הם משרדי האוצר ואנרגיה, שאמורים להוביל את הרפורמה במשק החשמל.

הבעיה הגדולה היא שהרפורמה בחברת החשמל נדחתה לתאריך לא ידוע, וחברת החשמל ממשיכה לסחוב על גבה התחייבויות של למעלה מ-70 מיליארד שקל. כפי שפורסם בכלכליסט הרפורמה בחברת החשמל "תקועה", כאשר לוחות הזמנים ששר האוצר לפיד פועל על פיהן הם כדלקמן: המתנה לסיום הלחימה, בדיקת הנזק למשק, גיבוש תקציב לשנה הבאה ורק לאחר מכן התייחסות לרפורמות מבניות רוחביות. יצוין שועד העובדים כבר ביקש מבית הדין לעבודה אישור לשבות על רקע מה שהוא מכנה "הפרטת השוק במעמד צד אחד" ואף תבע לאחרונה אישית את מנכ"ל החברה אלי גליקמן ואת יו"ר רשות החשמל אורית פרקש על ביזיון בית משפט בטענה שהם מקדמים את משק החשמל בלעדיהם.