חוסר הוודאות של עתיד המבצע מעיב על התקציב
התפוגגות המבצע יוצרת מציאות ביטחונית וצבאית חדשה באזור עוטף עזה שתדרוש תוספות תקציביות שוטפות וקבועות, לפחות לשנים הקרובות. בינתיים, בהיעדר הפסקת אש רשמית לא נקבע טווח זמן ברור לזכאות לפיצויים, והעסקים בדרום נותרים בחוסר ודאות
06:4804.08.14
האם המלחמה בעזה נגמרה או שמא נכנסנו למצב חדש, שבו מבצע צוק איתן נמשך כל עוד לא הוכרז אחרת, משהו שאמור להזכיר את 15 השנים של רצועת הביטחון בדרום לבנון? התשובה לשאלה הזו חשובה להרבה מאוד מישורים, ובהם המישור הכלכלי.
קראו עוד בכלכליסט:
- מעבר לצוק: המהומה הכלכלית ביום שאחרי המלחמה
- "תוספת התקציב לביטחון יכולה להיפרס על פני כמה שנים"
- בתום המבצע יגיע המבחן הכלכלי של בנימין נתניהו
לשהייה ממושכת במצב לחימה, כזה שלא מחזיר את הצבא לשגרה אלא יוצר מציאות ביטחונית וצבאית חדשה באזור עוטף עזה, יש השלכות כלכליות על המשק כולו, ועל תקציב המדינה בפרט. השאלה שעולה ממצב כזה היא בעצם כמה זה הולך לעלות לציבור, ואיך זה הולך להשפיע על השירותים האזרחיים שהציבור מקבל. מי שכבר שרטט קווי מתאר ראשוניים מאוד לתשובה הזו הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, בתשובות שענה לשאלות העיתונאים בתום נאומו במוצאי שבת.
הטווח הקצר יהפוך לארוך
התשובה לשאלה כמה זה הולך לעלות לציבור נחלקת לשניים: כמה זה הולך לעלות באופן מיידי, בתוספות חד־פעמיות לתקציב הביטחון; וכמה זה הולך לעלות מכאן ועד עולם, כלומר לתוספות שיינתנו לתקציב הביטחון באופן קבוע ולא חד־פעמי (תוספות שנקראות בעגה התקציבית "תוספות לבסיס התקציב").
בטווח הקצר, התוספות לתקציב הביטחון כבר החלו להינתן. ראש אגף התקציבים במשרד האוצר אמיר לוי סיפר בשבוע שעבר במסיבת עיתונאים כי משרד האוצר כבר סיכם עם משרד הביטחון על תוספת מיידית של 300 מיליון שקל, בעיקר למימון הוצאות שוטפות כמו ימי מילואים מעבר למתוכנן (עלות ימי המילואים בשנת 2013, שהיתה שנת שגרה, הסתכמה ב־1.6 מיליארד שקל. לשם השוואה, מאז תחילת המבצע הערכת העלות של חיילי המילואים שגויסו מגיעה כבר ל־750 מיליון שקל ויותר, כלומר מחצית מ־2013 כולה). היום אמורים משרדי האוצר והביטחון לסכם על תוספת נוספת, בסדר גודל של עוד כמה מאות מיליוני שקלים.
מלבד הסכומים האלה, הצבא צפוי לדרוש ולקבל תוספות חד־פעמיות נוספות. עלות מבצע עופרת יצוקה, שנמשך 22 יום, הגיעה ל־3.8 מיליארד שקל. עלותו של מבצע צוק איתן כבר עברה לפי ההערכות את הסכום הזה, לפי עלות של 150–200 מיליון שקל ליום לחימה.
כוחות ישראליים יוצאים מרצועת עזה. המערכה עדיין לא הסתיימה צילום: איי אף פי אם המבצע מסתיים, תקציב המדינה יוכל להכיל הוצאה חד־פעמית לא מתוכננת של 4–5 מיליארד שקל. חלק הארי של הסכום יגיע מרזרבות לא מנוצלות בתקציב המדינה (לפחות מחצית), וחלק מקיצוץ רוחבי מצומצם במשרדי הממשלה האזרחיים, ובכל מקרה ישולם בתשלומים (חלק השנה, וחלק בשנה הבאה). אבל אם המבצע יימשך, העלות תגדל, ולא רק באופן חד־פעמי. זו הנקודה שבה יתחיל הקרב על תקציב 2015, ועל הטווח הארוך יותר.
כל האפשרויות יקרות
פיצויי מלחמה
ועדת הכספים אישרה פה אחד את תקנות הפיצויים לעסקים בדרום
הוכנסו כמה שינויים, ביניהם: בעלי עסקים יוכלו לקבל מקדמה בסך של עד 80% מסכום תביעה שהגישו במבצע 'עמוד ענן'. החקלאים תושבי אזור עוטף עזה, בטווח של 0-7 ק"מ מהגבול, יזכו לפיצוי של 80% וזאת בלא הוכחת נזק. כמו כן, תקרת הפיצויים לעסק תשתנה ותעלה מ-3 ל-4 מיליון שקל במידה והלחימה בעזה תימשך אחרי ה-15 באוגוסט
רוני זינגר,
תגובה אחת
לכתבה המלאה 
אז מה תהיה עלות המבצע בטווח הארוך? הדרג המדיני טרם הגיע להחלטה בעניין, אבל משרד הביטחון בהחלט עשוי לטעון כי המלחמה בעזה שינתה את הרכב ההוצאה הביטחונית באופן קבוע, ולכן הוא צריך לקבל תוספות תקציביות באופן קבוע ולא רק חד־פעמי. כלומר, לא רק עניין של השלמת מלאים של תחמושת, דלק וכיוצא באלה, ושל מימון שעות טיסה ושעות טנקים וגיוס מילואים - את כל אלה יכסו התוספות החד־פעמיות - אלא שינויים קבועים בפעילות הצבא שעולים כסף.
אם להקשיב בתשומת לב למה שראש הממשלה אמר בין השורות בנאומו במוצאי שבת, יכולים להיות כאן לפחות שני שינויים קבועים: הראשון, פעילות צבאית מתמשכת סביב רצועת עזה או בשוליה, אם יוחלט על הקמת אזור ביטחון כלשהו.
באופן הגדרתי, העלות של פעילות כזו גדולה יותר מאשר הפעילות השגרתית של צה"ל. יותר מילואים, יותר כלי רכב צבאיים שצריכים לנסוע ולצרוך דלק, יותר פעילות מבצעית שכרוכה בלחימה, בניצול תחמושת, בשעות טיסה של מטוסים ללא טייס וכיוצא באלה, באופן קבוע ולא חד־פעמי. בכל מקרה, במערכת הביטחון טענו אתמול כי מוקדם להעריך מה יהיה אופי הפעילות הזו (וכנגזרת מכך, עלותה), משום שהדרג המדיני טרם קיבל החלטה בעניין.
השינוי השני יכול להיות יקר אפילו יותר: ההתמודדות עם איום המנהרות. מבלי להתחיל אפילו להעריך מהם היקף ואופי איום המנהרות בצפון הארץ (בהנחה שיש כזה), הצורך בהתמודדות עם איום המנהרות מעזה עלול להגדיל את הוצאות הביטחון במידה ניכרת.
בשבועיים האחרונים הועלו בתקשורת כל מיני פתרונות אפשריים לאיום המנהרות, בין שתשתיתיים (חפירת תעלות מים, הקמת חפירים ומכשולים מלאכותיים וכיוצא באלה), ובין שטכנולוגיים (מערכות חיישנים, רובוטים שמחפשים מנהרות או פעילות סיסמית וכיוצא באלה). ראש הממשלה התייחס לעניין הזה בתום נאומו, ואמר שבישראל ישנם מוחות גאונים שיידעו למצוא פתרון לאיום הזה. ופתרונות, כידוע, עולים כסף.
במערכת הביטחון טוענים כי ההעדפה היא לפתרון טכנולוגי ולא תשתיתי, וכי בארבע השנים האחרונות מערכת הביטחון כבר השקיעה כמה מאות מיליוני שקלים מתקציבה בחיפוש אחר פתרון כזה. עוד נטען כי פתרון כזה לא יהיה מבצעי בטווח הזמן המיידי, כך שלא בהכרח תהיה לו השפעה על הגדלת התקציב כבר ב־2015, אלא אולי רק לאחר מכן. בכל מקרה, אין כרגע הערכה מוצקה שמישהו מוכן לחלוק עם הציבור כמה יעלה להטמיע פתרון כזה, יהיה אשר יהיה.
הפתרונות בוועדת לוקר
מי שיצטרכו לתת מענה לשאלות האלה בטווח המיידי הם ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ואנשיו מצד אחד, ומנכ"ל משרד הביטחון והקצינים הבכירים מצד שני. מי שיתווך, כרגיל, הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר וראש הממשלה בעצמו. אבל זה רק בטווח המיידי.
מי שיהיו אמורים להמליץ כיצד להתמודד עם הגידול הזה בעלויות במסגרת תקציב הביטחון באופן קבוע הם האלוף (במיל') יוחנן לוקר ושבעת החברים האחרים בוועדה הקרויה על שמו, שאמורה להמליץ עד סוף השנה מה לעשות עם תקציב הביטחון בשביל לתת מענה לצרכים הביטחוניים מצד אחד, ולאפשר לתקציב המדינה לתת מענה גם לצרכים האזרחיים מצד שני. ובקיצור, כיצד למנוע את המלחמה העונתית בין משרדי הביטחון והאוצר על גודל תקציב הביטחון.
על אף המלחמה בעזה ועדת לוקר ממשיכה לפעול גם בימים אלה, מאז שמונתה סופית בסוף חודש אפריל. על פי מקורות שונים, ייתכן שהיא תמליץ המלצות כבר לגבי תקציב 2015, אף שההחלטה לגביו צפויה להתקבל עוד לפני תום עבודתה, לאחר תום המלחמה בעזה.
בין שהמלצותיה יחולו מ־2015 או מ־2016, למתרחש בימים אלה צפויה להיות עליהן השפעה. מבלי שמישהו התכוון לכך, המלחמה בעזה הפכה את עבודת ועדת לוקר לדומה מאוד לוועדה הקודמת שבחנה את תקציב הביטחון - ועדת ברודט. הוועדה ההיא הוקמה בתום מלחמת לבנון השנייה, כאחד הלקחים מדו"ח וינוגרד. ועדת ברודט בחנה את כל רכיבי תקציב הביטחון והמליצה להגדילו ב־100 מיליארד שקל בתוך עשור, גם מתקציב המדינה וגם על בסיס התייעלות פנימית משמעותית בתוך צה"ל.
עם זאת, על פי אחד הגורמים שאיתם שוחח "כלכליסט", על אף הדמיון בין הוועדות מתודת העבודה של הוועדה הנוכחית צפויה להיות שונה מזו של הקודמת. בעוד ועדת ברודט בחנה את העלות של כל רכיב ביטחוני, ועדת לוקר בוחנת את תקציב הביטחון במתודה שונה, וצפויה להמליץ המלצות קונקרטיות עבור מרכיבים בתקציב הביטחון שאינם ביטחוניים נטו, כמו עלות כוח האדם והפנסיה הצה"לית, אגף השיקום ורכיבים נוספים.
חוששים מהחלטת הפיצויים
שאלת התמשכות המבצע קריטית גם למתווה הפיצויים שעליו יוחלט לתושבים ולעסקים שנפגעים ממנו. מבצע עמוד ענן ומבצע עופרת יצוקה הסתיימו עם כניסתן לתוקף של הפסקות האש, והפיצויים אחרי כל מבצע חושבו לפי ההפסדים שנרשמו עד לתאריך הסיום שלו, מלבד בענפים כמו החקלאות והתיירות שזכאים לפיצויים גם לאחר סיומו. אך במקרה הנוכחי, כאמור, אין קו סיום ברור שכזה.
על פי מתווה הפיצויים הנוכחי, הממשלה תעניק פיצויים רק לאזורים המוגדרים על ידי פיקוד העורף כאזורים ב"מצב מיוחד". מכיוון שהיישובים הממוקמים ברדיוס של 40 ק"מ מרצועת עזה הוגדרו כך על ידו עוד לפני הכניסה הקרקעית לרצועה, סביר להניח שככל שיתמשך הירי על מדינת ישראל בכלל ועל אזור הדרום בפרט ההגדרה תישמר. עם זאת, האפשרות שהירי יצומצם משמעותית או ידעך בהדרגה מניחה סימן שאלה גדול סביב שאלת הגדרת פיקוד העורף, ובהתאם לכך סביב שאלת הפיצויים.
אם פיקוד העורף יחליט על הפסקת "המצב המיוחד", מאותו רגע עסקי הדרום עלולים שלא להיות זכאים עוד לפיצויים, אף שסביר להניח שהם לא יחזרו לשגרת חייהם כל עוד האיום הרקטי ואיום המנהרות נמשכים. מנגד, אם "המצב המיוחד" יימשך, ייתכן שרשות המסים ומשרד האוצר ינסו לשנות את המתווה הקיים כדי שהפיצויים העקיפים שיידרשו לשלם לעסקים בדרום לא יגיעו להיקף של מיליארדי שקלים על פני חודשים.
אישור מתווה הפיצויים שהתקבל בוועדת הכספים אתמול (ראו מסגרת) נותן מעט ודאות לבעלי העסקים. בינתיים סביר להניח שרשות המסים תנסה ככל שתוכל להיצמד למתווה הקיים ולהגדרות פיקוד העורף. בעלי עסקים וחברי כנסת שונים טוענים בתקופה האחרונה לא מעט שההבחנה שהמדינה עושה בין היישובים הנמצאים במרחק של 40 ק"מ מהרצועה לאלה שנמצאים במרחק של 41 או 42 ק"מ בעייתית, שכן הרקטות של חמאס לא עושות את ההבחנה הזו. מהזליגה הזו בדיוק ומהעלויות הגבוהות שלה המדינה חוששת כעת.
