מה בין 'הנאת העובד' ל'הנאת המעביד'
מתי צריך העובד לשלם מס על הטבה שקיבל ממקום העבודה ומתי נחשבת ההטבה כתועלת למעסיק
רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי בודקים במסגרת ביקורת שהם עורכים במיוחד את כרטיסי ההוצאות הקשורים בהטבות שקיבלו העובדים, מבלי שנזקפה לזכותם הכנסה ולכן לא שילמו עליה מס הכנסה וביטוח לאומי.
בהתאם להלכות שנקבעו בביהמ"ש העליון במתן "הטבה" לעובדים, לצורך חיובה במס יש לבחון: האם ההטבה חיונית למילוי תפקידו של העובד; האם היא גורמת לעובד ל'הנאה ניכרת'; האם ההטבה היא בעצם לטובת המעביד. אין לחייב במס דברים שאינם מוסיפים למקבלם כל הנאה פרטית או שאינם מוסיפים לו אלא הנאה בלתי ניכרת לעומת מטרתם התועלתית; להלן מספר דוגמאות.
חברת טרפיק לדוגמה, מארגנת מדי שנה אירוע גיבוש לעובדיה, ללא בני משפחתם, הכולל לינה וארוחת ערב באחד מבתי המלון בארץ, וכן פעילויות חברתיות שונות. כמון כן, היא מארגנת "אירוע חברה" המיועד לעובדיה בלבד. אירוע החברה כולל ארוחת ערב ותקליטן, וכן נאומים קצרים של מנהלים בכירים.
החברה לא זקפה את "ההטבה" לעובדיה במשכורתם, על פעילויות הגיבוש, ובהתאם לא שילמה עליה דמי ביטוח לאומי.
בית המשפט קבע כי טרפיק עורכת את אירועי הגיבוש רק בישראל; ורק במהלך השבוע, ועל חשבון ימי עבודה. ימי הגיבוש נחשבו כימי עבודה לכל דבר ועניין והעובדים מקבלים משכורת בעבור השתתפותם בימי הגיבוש; לעובדים אין כל אפשרות להזמין לאירועים אלה את בני משפחתם. החברה מממנת את מלוא העלויות ושוכרת לצורך ארגון והכנת ימי הגיבוש חברה ייעודית המתמחה בכך.
טרפיק מחייבת את עובדיה להגיע לימי הגיבוש. עובד שנעדר צריך לספק הסבר סביר, ומנוכה לו יום חופש עקב היעדרות מיום עבודה. המעסיקה היא שקובעת לעובדים את סדרי ישיבתם באוטובוסים בהתאם לצרכי הגיבוש שלה והיא קובעת את הרכב העובדים בחלוקה לקבוצות בפעילויות השונות. העובדים לנים שלושה בחדר ולאורך ימי הגיבוש (פרט למספר שעות מנוחה בודדות) מתקיימת פעילות גיבוש לכל עובדי החברה, ואין לעובדים זמן חופשי לעצמם. האירועים כוללים הרצאות מקצועיות, המועברות הן על ידי מרצים מן החוץ והן על ידי מנהלים בכירים וכן פעילויות גיבוש הנערכים באמצעות חברה ייעודית.
נוכח חשיבות הגיבוש של העובדים לתפקודה היעיל של טרפיק ואופן התנהלות אירועי הגיבוש ומתכונתם נקבע כי טרפיק היא הנהנית העיקרית מאירועים אלו ואילו ההנאה הנגרמת לעובדים אגב ההטבה היא מוגבלת, ולכן נקבע שאין לראות בשווי הגיבוש שכר בידי העובדים.
מה קורה במקרה שבני המשפחה הצטרפו לנופש
לעומת זאת, בעניין חברת פרויליך נקבע כי חופשות שנתיות בחו"ל שארגן ומימן המעביד לעובדיו, חרגו מגדרי "נוחות המעביד" הגם שבוודאי הפיק מהם גם המעביד יתרון כלשהו, שכן הם אינם עומדים במבחן החיוניות לצורך ביצוע התפקיד ומנגד, לעובדים ניתנה "טובת הנאה" שהיה בה ממש. במקרה זה, ניתנה לעובדים האפשרות לצרף בני משפחתם ונקבע, כי מדובר בנופש מובהק וההנאה שהפיקו העובדים מהחופשה ניכרת ויש בה ערך כלכלי של ממש.
חברת שמן ביקשה להכיר במס התשומות על אירוע שנערך בהיכל התרבות בתל אביב ועל הפקת סרט שהוצג באירוע.
לקראת האירוע הוכנה ברחבה של היכל התרבות תצוגה גדולה של מוצרי החברה תוך הדגשת החידושים ובין היתר הופיעו שם חמש דוגמניות בבגדי ים המשקפים את האריזות של מוצרי 'סוד'.
ההוצאות העיקריות לענין האירוע היו הוצאות לשכירת היכל התרבות, תשלום ללהקת סטנד-אפ שהופיעה בכנס והגשת כיבוד קל.
כמו כן, הוחלט להכין לקראת האירוע סרט תדמית של החברה אשר ישקף את פעילותה במשך 70 שנה.
נקבע כי האירוע בין אם מטרתו פרסומית, שיווקית או תדמיתית, היא מטרה המשמשת את צרכי העסק. ייתכן ולאירוע הוזמנו גם עובדים, אך אין ספק שהאירוע נועד בעיקר כלפי חוץ.
נקבע כי מס התשומות בשל העובדים מותר בניכוי, גם אם הוזמנו חלק מן העובדים לאירוע, הרי זה לא היה אירוע שנועד להנאתם או לתועלתם של העובדים במובן הגדרת "תשומה בשל עובד"; אלא במידה והוזמנו עובדים לכנס, הרי היה זה כ"הפגנת כוח" כלפי חוץ כדי להרשים את הלקוחות ואת יתר הגופים העומדים בקשרי מסחר עם החברה.
הכותב הוא עורך דין ורואה חשבון מומחה בדיני מסים ושותף בג. בלנגה, איתני ושות' jack@blanga.co.il