למה קשה לומר תודה ברשת?

שאלת נימוסי הרשת ותיקה כמו הרשת עצמה, אבל לאחרונה חזרתי אליה נוכח הסערה הפוליטית והביטחונית שעברה עלינו. בשבועות האחרונים הותזו ברשת עמדות ודעות וביטויים קיצוניים, חלקם סתם מגונים ואחרים ממש גובלים בפלילים. צורות ההתבטאות האלימות והדוחות זלגו מהרשתות החברתיות אל הבלוגים ואל הטוקבקים שבעמודי החדשות. השיח הציבורי הזדהם. שאלתי את עצמי, האם אפשר להנהיג או להחזיר לרשת התנהגות תרבותית?

כשמפעילי ויקיפדיה הוסיפו כפתור "תודה" בעמוד הגרסאות הקודמות של ערכים, היו שטענו שאלה גינונים שמתאימים יותר לפייסבוק. אך האין קהילות כמו ויקיפדיה תלויות בקשרים חברתיים, שנימוסים הם מרכיב חיוני בהם? צילום: שאטרסטוק

בשאלה הזאת מתחבטים גם מי  שמובילים את ויקיפדיה. כידוע, רבים מאוד עושים שימוש יומיומי באנציקלופדיה המקוונת הזאת; ממדי התוכן והשימוש בה ממשיכים לשבור שיאים. אבל דווקא בגלל הצמיחה הזאת, שבה ועולה בה שאלת הקהילתיות והיחס זה לזה, ולא רק לתכנים ולעובדות. ויקיפדיה היא תוצר של קהילה, אבל לפעמים קל לשכוח זאת. קהילת הוויקיפדים מתלבטת בנוגע לאופנים להטמיע ולחזק קהילתיות.

לפני קצת יותר משנה החלו בוויקיפדיה ניסוי צנוע, כמעט חבוי, באמירת תודה: מפעילי האתר הוסיפו כפתור "תודה" קטן בעמוד ה"גרסאות קודמות" של כל ערך בוויקיפדיה. מאז הוכנס החידוש הזה אפשר להקיש על קישור ה"תודה" כדי להודות למי שעמל והשקיע בהתנדבות כדי לערוך או לשפר את התכנים שבהם אנחנו משתמשים מדי יום. הניסוי הוויקיפדי הזה עשוי לספק חלק מהתשובה לדאגות נוכח רמת ההשתתפות של הציבור הרחב בפרויקט הידע הכלל־אנושי הזה. אולי זה כל מה שצריך כדי לעודד אנשים להתנדב, לשמור אותם מעורבים, לייצר ולתחזק קהילה.

יש גם מי שמבקר את החידוש. ויקיפדיה אינה פייסבוק, אומרים הטהרנים, ואוי ואבוי אם תהפוך לכזאת. חסכו מאיתנו את הגינונים, ממילא הסביבה היא ברובה אנונימית. אחרים, ובהם אני, חושבים שהישגיהן האדירים של קהילות שיתוף הידע ומיקור ההמונים חבים תודה ליחידים שמרכיבים אותם, ושרידותן של הקהילות הללו תלויה בבניית קשרי מחויבות חברתית שנימוסים הם מרכיב חיוני בהן. ייתכן שמילות תודה לא מספקות, אבל הנימוס וההתחשבות ההדדית שהן מייצגות הם התחלה נדרשת.

אמירת תודה מחוללת פלאים, בין אם היא פומבית או סמויה, כמו מנגנון התודה של ויקיפדיה. מחקרים שונים מראים שמילת הקסם הקטנה יכולה להוות מנוף ענק. לתודות יש גם פן עכור יותר: כדאי להיזהר מסכנות ההסתרה ששימושים מניפולטיביים עלולים להביא על קהילות.

למרות הסכנות, נדמה לי שנמשיך להודות איש לרעהו בשפות רבות, כולל בסביבות טכנולוגיות. בעניין זה, כדאי לעיין במחקרים של ה־Media Lab ב־MIT, שהקימה באחרונה אתר משותף לריכוז מידע עולמי על כלים טכנולוגיים למתן תודה (bit.ly/MITthanks) ובו מצטברים תיאורים של כלים שונים המשמשים במקומות עבודה וגם ברשת האינטרנט הציבורית והפתוחה. מחקרים דומים מתבצעים בהרווארד, ב־MIT, בנורת'ווסטרן, ברוצ'סטר, באוניברסיטה של מישיגן ואפילו אצלנו, במרכז לחקר האינטרנט שבאוניברסיטת חיפה. ותודה שקראתם.