טרכטנברג: בלם את הורדת המסים אבל כשל בשינוי חברתי

פרופ' מנואל טרכטנברג הוא מאקרו־כלכלן מוערך בחוגי האקדמיה הישראלית, אבל הוא לא אוהב להישאר במסדרונות האנונימיים של האקדמיה. מאז מונה לתפקיד יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה בתקופת ממשלת אולמרט, הוא התחיל להתקרב לאור הזרקורים הציבורי והתקשורתי - תהליך שצבר תאוצה עם מינויו לראש הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (הות"ת) ב־2009, והגיע לשיאו כשראש הממשלה בנימין נתניהו מינה אותו להוביל את הוועדה לשינוי כיוון כלכלי־חברתי בעקבות המחאה החברתית ב־2011. בכל התחנות הללו התבלטה דמותו כפוליטיקאי מיומן. לא מפתיע אם עתה אכן יעשה את הצעד הסופי ויפסע לכיוון הכנסת.

פרופסור מנואל טרכטנברג צילום: עמית שעל

משיחות שערך אתמול "כלכליסט" עם מכריו ועמיתיו של טרכטנברג, בעקבות הודעתו על פרישתו מהות"ת בפברואר, הוא מצטייר בעיקר כפרגמטיסט. חלקם תיארו אותו כ"טפלון", אחד ששום דבר רע לא דבק בו. אחרים טענו כי הסיבה לכך היא שמלכתחילה הוא לא מכניס את עצמו לשדות מוקשים, שהוא יודע שהוא עלול לצאת מהם בשן ועין.

דוגמאות בולטות לכך אפשר למצוא בהמלצות של ועדת טרכטנברג מ־2011, שבהן הוא בחר ללכת על בטוח, על מה שאפשר להשיג, ולא לנסות להילחם עם הראש בקיר עבור מה שהעריך כי לא יוכל להשיג. כך למשל, בשנה שעברה חשף "כלכליסט" את הפרוטוקולים של הוועדה, שבהם סיפר טרכטנברג כי סיכם עם ראש הממשלה מלכתחילה על עצירת מתווה הורדת מס ההכנסה.

ההישג הזה הוא הישג גדול מאוד, שכן אף כלכלן אחר זולת טרכטנברג לא הצליח לשכנע את נתניהו עד אותה נקודה שיש הכרח לעצור את הפחתת המסים מחשש להתנפחות הגירעון. עם זאת, טרכטנברג בחר שלא לעשות צעד נוסף, ולנסות להילחם עם נתניהו להעלות את מס ההכנסה מעט (הוא העלה רק את המדרגה העליונה ביותר), אף שכבר באותה עת היו הערכות כי עצירת הורדת המסים לבדה לא תספיק למנוע את התנפחות הגירעון.

טרכטנברג גם נמנע ממלחמה על ביטול הפטורים ממס בקרנות ההשתלמות או בחוק לעידוד השקעות הון, משום שידע שלמהלך כזה אין סיכויי היתכנות, אז למה לריב לחינם? זה האיש, כפי שאומרים כמה גורמים, ממוקד במה שאפשר, ועוזב בצד את מה שהוא מעריך שלעולם לא יקרה.

סיים את הבצורת בתקציב

אם להכריע רק על בסיס השורה התחתונה, חמש שנות כהונתו של טרכטנברג בתור האיש שמתקצב את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מסתיימות בהצלחה גדולה. טרכטנברג עוזב את המערכת כשהתקציב הבסיסי שלה השנה הוא 9.2 מיליארד שקל - זינוק של 44% לעומת תקציב של 6.4 מיליארד שקל שהיה לה כשהוא נכנס לתפקיד באמצע 2009. זאת לאחר שבחמש השנים שלפני כהונתו גדל תקציב המערכת ב־12% בלבד.

ישנה הסכמה רחבה כי זהו ההישג הגדול ביותר של כהונתו, שממנו נגזרים כל היתר - הישגי המשנה, אך גם הכישלונות. אחרי חמש שנים של ייבוש תקציבי חמור, שהחל בתקופה שנתניהו כיהן כשר האוצר, מערכת ההשכלה הגבוהה חזרה לצמוח.

הישג נוסף שנזקף לזכות טרכטנברג הוא ההקמה של כ־20 מסלולים ללימודי השכלה גבוהה של חרדים ומסלולים נוספים של סטודנטים ערבים, כדי לשלבם בעתיד בשוק העבודה.

מנגד, ב־2010 אימצה הממשלה את הצעתו להקים כ־30 מרכזי מצוינות שיפעלו על יד האוניברסיטאות השונות בעלות של 1.5 מיליארד שקל, במטרה להוות מוקד משיכה למוחות בורחים, כלומר פלטפורמה מחקרית שתחזיר חוקרים ישראלים מבטיחים שנמצאים בחו"ל. אולם טרכטנברג לא הצליח להשיג את היעד השאפתני בגלל כישלון לגייס מספיק תרומות לפרויקט (היעד היה 500 מיליון שקל, שליש מעלות התוכנית כולה). בסופו של דבר הוקמו 15 מרכזי מצוינות בלבד, שקלטו עד כה 60 חוקרים בלבד.

לא הצליח להתמנות לנגיד

לאחר שמעמדו הציבורי נסק בתקופת הוועדה ובחודשים שלאחריה, טרכטנברג נעלם מעט מהפוקוס הציבורי. בשנתיים האחרונות שמו עלה לכותרות מחדש בשלוש הזדמנויות שונות. הראשונה היתה בקרב של אוניברסיטאות המחקר על הפיכת מכללת אריאל לאוניברסיטה בשלהי כהונת הממשלה הקודמת. טרכטנברג עמד לימין האוניברסיטאות, והפסיד.

הפעם השנייה היתה כשהאיחוד האירופי איים להחרים את החוקרים הישראלים מהמלגות שהוא מחלק למחקר בגלל הנוכחות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון. על פי כמה גורמים, טרכטנברג היה זה ששכנע את הממשלה, לרבות את שר הכלכלה נפתלי בנט, כי האיום הזה יקר מדי עבור המחקר הישראלי, והוא הצליח להביא את הממשלה לנסח מתווה פשרה מול האיחוד האירופי.

הפעם השלישית ששמו הגיע לכותרות היתה במה שכנראה ייחשב עבורו כישלונו הגדול ביותר: אי־מינויו לתפקיד נגיד בנק ישראל אחרי סטנלי פישר. טרכטנברג לא דיבר על כך בגלוי מעולם, אולם הוא לא הסתיר את שאיפתו להתמנות לתפקיד. בסופו של דבר, אף שטרכטנברג נחשב למקורבו של שר האוצר יאיר לפיד ועמד בראש פורום היועצים הבלתי רשמי של לפיד במשך שנה וחצי, נתניהו פסק נגדו. קרנית פלוג, שזכתה בתפקיד על פניו, מינתה את רעייתו הכלכלנית נדין בודו־טרכטנברג לסגניתה.