בגלל הטכנולוגיה: האם בעתיד כולנו נהיה עצמאים?
האם התפתחות טכנולוגית והזדקנות האוכלוסייה יחוללו מהפכה בשוק העבודה? יש מי שסבורים כי אנחנו צועדים לעבר עתיד בו מודל התעסוקה כבר לא יהיה מבוסס על שכירים
העתיד שייך לעצמאים. המודל הזה, לפיו קמים כל בוקר, הולכים לעבודה, נשארים שם שמונה או תשע או שש עשרה שעות, מקבלים משכורת בסוף החודש, שי בחג, ואחרי שלושים וחמש שנה יוצאים לפנסיה - צפוי להשתנות.
- המשבר גרם לרבע מהבריטים להפוך לעצמאים בניגוד לרצונם
- אהוד רצאבי: "המדינה חייבת לדאוג לזכויות הסוציאליות של העצמאים"
- עצמאים מופקרים
בארה"ב ובאירופה שיעור העצמאים גדל באופן מתמיד בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז המשבר הכלכלי ב-2008. בבריטניה, שהפכה לבירת העצמאים של מערב אירופה, שיעור העובדים שמגדירים את עצמם עצמאים עלה לשיא של 15%. ברבעון הרביעי של 2013, כמעט כל המשרות החדשות שנוצרו (90%) הוגדרו כמשרות עבור עצמאים. המשבר הכלכלי גרם לכך שהרבה אנשים איבדו את מקום עבודתם. בחיפוש אחר פרנסה, הפכו רבים לעצמאים בעל כורחם. האם הגידול במספר העצמאים הוא רק תגובה למשבר או שינוי מגמה? מגמות דמוגרפיות וכלכליות והתפתחויות טכנולוגיות מעלות את השאלה, האם אנחנו צועדים לעבר עתיד שבו שוק העבודה כבר לא יהיה מבוסס על מודל העסקה של עובדים שכירים.
בעתיד כולם יהיו עצמאים? צילום: שאטרסטוק
"רוב התחזיות כרגע אומרות שהעבודה בעתיד תהיה מבוזרת, דהיינו, אנשים יעבדו בצורה היברידית, גם כשכירים וגם כעצמאים", אומר ד"ר אשר עידן, עתידן, מרצה בתחומי עתידנות והמגמות העתידיות של החינוך והכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, ובאוניברסיטה הפתוחה. לדבריו, יש לכך שתי סיבות עיקריות. הראשונה, ההתפתחויות הטכנולוגיות שלא מאפשרות להבחין בגבולות המשרה. כך לדוגמה, עוזר מחקר שעובד באוניברסיטה אחת ומעביר כרטיס נוכחות, יכול באותו הזמן לבדוק בסמארטפון שלו עבודות של סטודנטים מאוניברסיטה אחרת. הסיבה השנייה היא הזדקנות האוכלוסיה בצורה שלא היה לה תקדים בהיסטוריה. בגלל שאחוז הזקנים גדל בצורה משמעותית, יהיו עבודות שלא מצריכות ניידות ואותם אנשים יוכלו להמשיך לעבוד בהן מהבית.
ד"ר אשר עידן "אנחנו כעת בתקופת מעבר, האידיאל של בני דור הבייבי-בומרס, שהם בני 45 עד 75 היה לעבוד במשרה קבועה, שמונה שעות ביום, לקבל משכורת קבועה, הפרשות לפנסיה, קרן השתלמות, להגיע לגיל 67, להתאשפז בבית אבות, למשוך עוד עשר או עשרים שנה וזהו", אומר עידן. תוכנית החיים הזו יועדה לתקופה שהייתה אולי היציבה ביותר בהיסטוריה. בדור שלפני כן היו מלחמת העולם הראשונה והשנייה והמיתון הגדול בארה"ב. הדור החדש, אותו מכנה עידן דור הרשתות, שוב נמצא בתקופה של חוסר יציבות. "אנחנו יודעים שבארה"ב רבע מבני הדור הזה מחזיקים פחות משנה במקום עבודה אחד. יש שאיפה עדיין לקבל איזו משרה קבועה אבל יש הרבה יותר אפשרויות בחוץ ואני חושב שזה נוטה יותר ויותר לכיוון של משרה לא קבועה, לא יציבה אבל עם הכנסה יותר גבוהה", הוא אומר.
תגובה למשבר הכלכלי או שינוי מגמה?
המשבר הכלכלי יצר מצוקה של פרנסה, פיטורים המוניים ואבטלה אך גם גרם לאנשים לאבד את הביטחון התעסוקתי. התפיסה לפיה עבודה קבועה כשכיר מקנה ביטחון כלכלי התערערה. יותר אנשים פנו לנסות את מזלם בתור עצמאים. השאלה הגדולה היא האם העלייה במספר העצמאים מסמלת את תחילתו של שינוי מבני בשוק התעסוקה או שמדובר בשינוי זמני שנוצר בעקבות המשבר הכלכלי. לדעתו של פרופסור איל קימחי, סגן מנהל מרכז טאוב, מדובר בתוצר של המשבר ולא בשינוי מגמה. "כל עוד שיש עבודה יציבה חלק יבחרו להיות עצמאים וחלק להיות שכירים, ברגע שיאבדו את העבודה אז הם ילכו לאופציה של להיות עצמאים. זה לא אומר שכאשר שוק העבודה יתאושש הם ימשיכו להיות עצמאים", הוא אומר.
פרופ' איל קמחי צילום: אריאל שרוסטר יכול להיות שהמשבר הוא הגורם העיקרי לעלייה במספר העצמאים, אך ישנם גורמים נוספים שעשויים להביא למעבר למודל תעסוקה חדש. הקטנת התמיכה הממשלתית במוסד השכירות גם כן מביאה לעלייה בשיעור העצמאים. אם הממשלה לא נותנת ביטחון תעסוקתי באמצעות העסקה כשכיר, הרי שהסיכון בהפיכה לעצמאי, שלו אין כלל ביטחון תעסוקתי, נראה קטן יותר והמעבר משכירות לעצמאות פחות מאיים. "אם הממשלה מפסיקה לתמוך בעובדים, כוחות האיגודים יורדים, יש נטייה להיות יותר עצמאים", אומרת ד"ר טלי רגב, סגנית דיקן ביה"ס לכלכלה בבינתחומי הרצליה. לדעתה הגידול בשיעור העצמאים בעקבות המשבר הכלכלי הוא בעצם נתון של אבטלה. ישנם עצמאים שרשומים כחברה או מדווחים לרשויות המס כעצמאים אבל מדובר באנשים שאיבדו את מקום עבודתם ומנסים להתקיים. עדות לכך ניתן למצוא בנתונים מבריטניה, לפיהם מספר העצמאים אמנם צמח מאז 2008 אך ההכנסה הממוצעת שלהם נפלה ב-22% באותה התקופה.
בישראל שיעור העצמאים מתוך כלל המועסקים עומד על כ-12% בשנים האחרונות, והוא יציב, ללא קשר למצב הכלכלי, אומר ד"ר רובי נתנזון, יועץ כלכלי של להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל. לשם השוואה, בשנת 2012 שיעור העובדים העצמאים בישראל היה 12.7%, בארה"ב, 6.8% ובאיחוד האירופי 16.7%, כך לפי נתונים של ארגון ה-OECD.
העצמאי ותאגידי ענק
המגמות הכלכליות שמזהים גם רגב וגם טאוב הם של ריכוזיות, ומעבר לחברות ענק, שיקשו על עצמאים להתמודד. "יש שתי מגמות שהולכות בכיוונים הפוכים, מגמת הריכוזיות במשק גורמת לכך שככל שהמשק יותר ריכוזי קשה יותר לעצמאים ועסקים קטנים להתמודד ופחות אטרקטיבי להיות עצמאים בסביבה כזו. מצד שני, גורמים אחרים כמו התרחבות מגזר השירותים האישיים בעקבות עלייה ברמת החיים מתאימים יותר לעסקים קטנים. לדעתי התהליך של הריכוזיות יותר משמעותי", אומר קמחי.
ד"ר טלי רגב צילום: אלדד רפאלי לדברי רגב, השינויים הטכנולוגיים מובילים אותנו כבר שנים רבות לחברות ענק. "הכיוון הוא הגדלה של חברות ולא הקטנה שלהם, לכן גם אם בשוליים יש תנועה של מעבר משכירים לעצמאים, זה לא משהו שאני מעריכה ששוק העבודה הולך להשתנות בגללו", היא אומרת.
עם זאת, מגמת הריכוזיות, תאגידי הענק, לא בהכרח סותרת את התחזית של שינוי מודל ההעסקה בעתיד. ייתכן, שתאגידי הענק יעסיקו יותר ויותר פרילנסרים פשוט כי זה יותר משתלם להם. עידן מאמין שאנחנו נמצאים בטרנספורמציה שלישית, מאדון ועבד, למעסיק ושכיר - לתאגידי ענק שיעסיקו פרילנסרים. לדבריו, מלחמת הצפון בדרום ושיחרור העבדים בארה"ב לא היו תהליך מוסרי אלא כלכלי. המנהיגים בארה"ב גילו שמבחינה כלכלית לא משתלם להחזיק עבדים במפעל ושמשתלם יותר לשחררם. באופן דומה, הטכנולוגיה משנה את היחס בין מעסיק ועובד שכיר ולכן בעתיד תאגידי הענק יעברו יותר ויותר לשכור פרילנסרים במקום להעסיק עובדים.
התהליך הזה כבר קורה, יש יותר חברות בישראל, כולל גופים ציבוריים, שמעסיקות פרילנסרים או עובדי קבלן במטרה לעקוף את הביטחון הסוציאלי שהן צריכות להעניק לעובדים שכירים על פי חוק. לכן, לדברי נתנזון, יש פוטנציאל מאוד גדול לגידול מספר העצמאים בצורה הזאת. "אם זה יקרה זה יחייב התייחסות חדשה לכל אותם מועסקים בדרך הזאת כדי להבטיח של ייפלו למצב של משברים כלכליים שבסוף צריך לתמוך בהם בדרך אחרת של השלמת הכנסה", הוא אומר.
איך כל זה ישפיע על הכלכלה?
כלכלה שמבוססת על יותר עובדים עצמאים היא כלכלה פחות יציבה אך יותר גמישה ודינאמית. חוסר היציבות נובע מכך שהממשלה לא תומכת בעצמאים. "בעצמאות, בדיוק בגלל שהממשלה לא מבטחת אותה יש הרבה יותר סיכון שאותו סופגת הכלכלה כולה. אם יש משבר והעובדים לא מוגנים באיזושהי צורה אז הצריכה שלהם נעצרת. זה בדיוק המקום שבו הממשלה יכולה באמצעות רשתות ביטחון 'להחליק' את התצרוכת של הפרטים וגם לשפר את הרווחה שלהם. בדיוק בגלל שהממשלה לא צריכה לתמוך בעצמאים, כל הכלכלה סופגת את הסיכון הגבוה יותר ואז רואים כלכלה יותר תנודתית", אומרת רגב.
עם זאת, משק שיש בו יותר עצמאים, הוא גם משק יותר גמיש ודינאמי. במשק דינאמי יש כל הזמן כניסות ויציאות של שחקנים והוא צריך להתאים את עצמו כל הזמן למה שקורה בעולם. דינאמיות כזו מושגת על ידי עצמאים ועסקים קטנים. "משק שהעסקים הגדולים בו יותר דומיננטיים קשה לו יותר להשתנות. במובן הזה, אם נראה תופעה של יותר עצמאים, זו יכולה להיות בשורה טובה למשק", אומר קמחי.
