עצמאים מופקרים

בבחירה בין עצמאות לשכירות נכנסים שיקולים רבים כמו אופי יזמי, רצון להיות "אדון לעצמך", יכולת השתכרות וגם תנאי העסקה ותנאים סוציאליים. שכירים מקבלים, בין היתר, ימי חופשה בתשלום, דמי אבטלה מהביטוח הלאומי, שכר מינימום והשתתפות בהפרשות לפנסיה מצד המעסיק. אלו תנאים שעצמאים לא מקבלים.

כאשר אדם בוחר להיות עצמאי הסיכון והסיכוי כולו נמצא על כתפיו. אם הוא מצליח הרווחים מגיעים לכיסו אך אין לו "רשת ביטחון" במידה שהוא לא מצליח, כאשר הרווחים קטנים או אפילו במקרה שהוא חולה ולא יכול לעבוד במשך תקופה. כשעצמאי רוצה לקחת חופש, מצד אחד הוא לא צריך לבקש אישור מהבוס ואין לו הגבלה של ימים, אך מצד שני, כשהוא אינו עובד הוא פשוט לא מרוויח כסף.

"בשנים האחרונות הייתה חקיקה מאסיבית לטובת ציבור השכירים, אך ישנם בסביבות 250 אלף עצמאים בישראל שמבחינת ההגנות הסוציאליות שלהם - מופקרים. רובם הם לא אוכלוסיה חזקה בעלת כושר השתכרות גבוה וחלקם אפילו לא מרוויחים שכר מינימום", אומר ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס בישראל. לדבריו, במצב החקיקה היום בישראל ברור שיש יתרונות רבים יותר להיות שכיר על פני עצמאי. מבחינת שביעות רצון מהעבודה, אגב, אין הבדל בין שכירים לעצמאים. לפי הלמ"ס, 87% מהמועסקים מעידים כי הם מרוצים מעבודתם, שכירים ועצמאים בשיעור דומה.

מקור: לשכת יועצי המס בישראל

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס בישראל צילום: איריס מזור

ישנם נושאים בהם ההבדל בין עצמאים לשכירים מאוד בולט כמו למשל בנושא ההפרשות לחיסכון פנסיוני. לפי נתוני הלמ"ס ל-58% מהעצמאים יש הסדרי חיסכון לפנסיה לעומת 86% מהשכירים. כאשר העצמאים יגיעו לגיל פרישה, במידה ולא תהיה להם פנסיה, הם יאלצו פשוט להמשיך לעבוד או להסתמך על קצבאות. "אנחנו לא רוצים שבסופו של דבר העצמאים יהיו נטל על המדינה, ולכן ביקשנו שההפרשות הסוציאליות לפנסיה ופיצויים יושוו בין עצמאים לשכירים. כך עצמאי יוכל לחסוך מספיק כסף ובבוא העת לכלכל את עצמו", אומר גינדי.

המצב כיום הוא ששכיר יכול להפקיד 7% מהכנסתו והמעסיק יכול להפריש עבורו עוד 7.5% מההכנסה לחיסכון פנסיוני וזו הכנסה פטורה ממס בתקרה של 61,442 שקל לשנה. עצמאי, כמו השכיר מקבל זיכוי של 35% מההפקדות שלו לגמל עד לתקרה של 5% מהשכר שלו (מוגבל בתקרה כוללת). בנוסף, העצמאי יכול להפריש 11% מההכנסות שלו וזה נחשב הוצאה מוכרת, כך שבסך הכל עצמאי יכול להפריש לפנסיה 16% מהשכר בתקרה של 33,024 שקל לשנה. כמו כן, לשכיר יש מרכיב פיצויים בגובה של 8.33% מהשכר בתקרה של 35,312 שקל לשנה, כך שתקרת ההפקדה לפנסיה הפטורה ממס עבור שכיר היא 96,754 שקל בשנה לעומת 33,024 שקל לעצמאים.

מה משתלם יותר עצמאות או שכירות? צילום: shutterstock

נושא בולט נוסף בו יש הבדלים בין שכירים לעצמאים הוא אבדן ההכנסה עקב אבטלה או מחלה.כאשר שכיר מאבד את מקום עבודה הוא זכאי לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי. עצמאי לא זכאי להטבה דומה במקרה הוא סוגר את העסק בעל כורחו בין אם עקב כישלון עסקי או עקב מחלה. "המטרה היא להגיע למצב שבו כפי שלשכיר יש הגנה סוציאלית מהמדינה למקרה שהוא פוטר כך גם העצמאי, תהיה לו הגנה במקרה שהוא הפסיק להשתכר עקב מחלה או שהעסק נסגר והוא לא יכול לעבוד", אומר גינדי.

הטיעון הרווח נגד הטבות והגנות סוציאליות לעצמאים הוא שפוטנציאל הרווח שלהם הוא גבוה מזה של השכירים, הסיכון והסיכוי, כאמור - על כתפיהם. כאשר העסק מרוויח רוב הרווחים נכנסים לכיסם של העצמאים אך אצל שכירים המשכורת נשארת פחות או יותר דומה בין אם העסק מרוויח ובין אם לא. השכירים, מצידם זוכים להכנסה קבועה ולתנאים סוציאלים כמו ימי חופשה והפרשות לפנסיה, אך גם הפוטנציאל שלהם לעשות קפיצה גדולה בהכנסה הוא קטן יחסית. עם זאת, כשחושבים על עצמאים לא מדובר רק ביזמי הייטק או בעלי עסקים מצליחים, גם נהג מונית יכול להיות עצמאי. אותו נהג מונית, אומר גינדי, במידה וחלילה היה לו התקף לב והוא לא יכול לעבוד במשך חודש, באותו החודש אין לו הכנסה. לעומת זאת, אם אותו נהג היה מועסק כשכיר בתחנת מוניות, הוא היה יכול לקבל שלושה חודשי מחלה מהמעסיק.