הממשלה תיאלץ להכריע בסוגיית הפיצויים לענף התיירות

משרד התיירות ומשרד האוצר לא הצליחו להגיע להסכמות בדבר הפיצויים הנדרשים לענף התיירות בעקבות נזקי מבצע צוק איתן, גם לא בפגישה שערכו נציגי המשרדים אתמול. מחר יוגש המתווה שמציע משרד התיירות לאישור הממשלה, ללא אישור האוצר, והיא תכריע בין שני המשרדים.

נתב"ג בתקופת מבצע צוק איתן צילום: JACK GUEZ

750

 מיליון שקל מפרידים בין מתווה הפיצויים שרוצה משרד התיירות לספק לענף לבין מה שמוכנים לתת באוצר, והמחלוקת היא סביב שני עניינים מרכזיים: פריצת טווח ה־40 ק"מ ומתן פיצויים לכלל הענף, והקמת מנגנון פיצויים קבוע וייחודי בדומה לקרן הפיצויים של מס רכוש.

אותם 750 מיליון שקל אינם נוגעים לעסקי תיירות שבטווח ה־40 ק"מ מרצועת עזה, שיפוצו לפי המתווה הכללי, אלא מיועדים לעסקים מרוחקים יותר. 450 מיליון שקל מתוכם הם עבור פיצויים עקיפים לעסקים ו־300 מיליון שקל לסיוע נלווה כמו הגברת השיווק המקומי ("דווקא עכשיו, חופשה בישראל") או העולמי. השיווק של ישראל כיעד תיירות בעולם הוא צורך מרכזי של עסקי התיירות בארץ, ואינו יכול להתבסס מן הסתם על העסקים עצמם, שאינם מסוגלים לממן פרסום ברחבי הגלובוס.

משרד התיירות מריץ קמפיינים שונים כמו לתיירות גאה בתל אביב, למרתונים ברחבי הארץ ואפילו לפסטיבל האופרה במצדה, אך מבקש סיוע נוסף.

מחלוקת בין התיירות לאוצר

במשרד התיירות רוצים לקדם את המלצות הצוות הבין־משרדי בראשות מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי, שהוקם כדי לדון בסוגיית הפיצויים לענף והגיש את מסקנותיו לפני כשבועיים. באוצר דווקא לא מעוניינים להרחיב את טווח הפיצויים ורוצים להסתפק במתן הלוואות בתנאים נוחים בלבד. עם הגשת המסקנות למנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, התנערו מהן במשרד האוצר והסבירו שאף שהשתתפו בדיונים - ההמלצות אינן שלהם. מלכתחילה הוקם הצוות מתוך הבנה שענף התיירות הוא הראשון להיפגע ממבצעים צבאיים והאחרון להתאושש. כבר עכשיו מעריכים במשרד התיירות שהתעשייה לא תשוקם עד סוף החגים, כולל חג המולד.

הצוות אף המליץ לסייע לעסקים מיידית בתשלומי הארנונה לחודשים יולי עד ספטמבר, להקים קרן הלוואות מדינה לעסקי תיירות קטנים ובינוניים, לסייע בפריסת תשלומים ומסים ולהגדיל את תקציב השיווק לתמיכה בתיירות הנכנסת מרחבי העולם.

הפיצויים הישירים מזנקים

ברשות המסים הקפיצו את הערכת היקף הפיצויים הישירים שיצטרכו לשלם בעקבות צוק איתן ל־70 מיליון שקל, לאחר שבתחילת אוגוסט דובר על 50 מיליון שקל בלבד. הזינוק נובע מנזק רב לקרקעות חקלאיות בעוטף עזה, שעלותו מתבהרת רק כעת, וכן מכ־3,000 תביעות שהוגשו.

בתחילת השבוע קיימו נציגי רשות המסים סיור באזור עוטף עזה במטרה לבחון את היקף הנזק, מיפו את השטחים שזקוקים לטיפול ומצאו כי מדובר בהיקף חסר תקדים של כ־20–30 אלף דונם שנפגעו ברמות שונות. לשם השוואה, אחרי עמוד ענן שוקמו כ־3,000 דונם של קרקעות חקלאיות. עיקר הפגיעה הוא הידוק הקרקע ברמה שלא מאפשרת למים לחלחל וחוסמת כל אפשרות לעבד אותה.

עלות הפיצויים העקיפים עומדת על כ־750 מיליון שקל, לפי הערכת רשות המסים. שר הביטחון האריך אתמול את הגדרת "מצב מיוחד בעורף" עד 2 בספטמבר, כך ששנת הלימודים תיפתח תחתיה.