העבר מלמד: נתניהו תמיד בוחר בביטחון

בשלב זה נתניהו לא מפרט על חשבון מה יבוא הביטחון, ומציין כי "ביטחון כולל כלכלה שלא מתמוטטת", אך ההיסטוריה מראה כי לעתים נתניהו דואג לביטחון בצורה עיוורת, גם במחיר דריסת הכלכלה שאמורה להגן על האזרחים.

כך למשל, בדצמבר 2011 הגדיל נתניהו את תקציב הביטחון ב־1.65 מיליארד שקל במשאל טלפוני של ועדת השרים לענייני אישור תוכניות פיתוח והצטיידות של מערכת הביטחון.

נתניהו. חזק מול החמאס? חלש מול צה"ל צילום: רויטרס

בדו"ח טרכטנברג, שהוגש בקיץ 2011, הומלץ לקצץ 3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון עבור מימון צהרונים בגנים לילדים בגילי 3–4, אך ההמלצה הזו התקבלה חלקית. הגנים תוקצבו, אך תקציב הביטחון לא קוצץ משום שנתניהו התנגד לכך.

גם ב־2013 לא היסס נתניהו לתמוך בתקציב הביטחון, בלי לחפש הרבה אלטרנטיבות שלא יפגעו באזרחי המדינה. באוקטובר באותה השנה למשל רצה האוצר לקצץ 4 מיליארד שקל מתקציב הביטחון. נתניהו אישר קיצוץ של 3 מיליארד שקל בלבד ואת היתר מימן מהרזרבה — שאמורה להספיק לשעות חירום, ובעולם אידיאלי גם יכולה לממן רפורמות גדולות כמו אלו שהומלץ עליהם בדו"ח טרכטנברג או בדו"ח אלאלוף, במקום לקבור אותן או חלקים ניכרים מהן.

רק כמה חודשים לאחר קיצוץ זה ביקש משרד הביטחון תוספת של 4.5 מיליארד שקל. לאחר שלא הושגו הבנות בין משרדי האוצר והביטחון החליט נתניהו, בעת דיון סוער שבמהלכו כל פקידי האוצר הוצאו מהדיון ונשארו בו רק שרי הקבינט המדיני־ביטחוני והרמטכ"ל, כי תינתן תוספת של 2.75 מיליארד שקל לתקציב הביטחון - למורת רוחו של לפיד.