גבוהים מצליחים יותר בזוגיות?

לפי ממצאי מחקר חדש, נראה שהגודל בכל זאת קובע.

לעתים רחוקות אני נזכר באחד היתרונות היחידים של הגובה שלי. אני מתנשא לגובה 1.86 מ'. בקרב בני גילי אני נחשב גבוה יחסית. בקרב מתקיני מושבים באוטובוסים ומטוסים אני נחשב גבוה מדי, ועל כן הם דואגים שבמטוס ברכיי יציקו ליושב במושב לפניי, או יסבלו מהפלסטיק הקשיח ויעלו שפשופים וסימנים כחולים. תלוי בדגם הכיסא.

גם בצבא הגובה שלי לא היה סיבה לחג. במסדרי השלשות בלטתי, דבר שהזניק את סיכויי להיבחר לתורנויות שונות. כן, אני יכול להגיע למדפים גבוהים, אבל האם בזוטות כאלה אוכל להתנחם?

הגובה דווקא כן קובע צילום: שאטרסטוק

אבל מתברר שיש סיבות להעריך את האורך. אביגייל וייצמן ודלטון קונלי, זוג חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק היוקרתית ומהלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארצות הברית, סיפקו לי אחת כזאת ממש באחרונה.

צמד החוקרים ניתח נתונים שנאספו על 4,500 משפחות בארצות הברית, מאז שנות השישים ועד 2011, וחיפשו בהם קשרים סטטיסטיים בין הגובה הפיזי של הגברים לבין שלל נתונים ותכונות שונות במערכת היחסים הזוגית, דוגמת יציבות חיי הנישואים, חלוקת התפקידים ונתונים ממוצעים על בנות הזוג. לכאורה, נתונים אקראיים שלא אמור להיות ביניהם קשר. אבל המסגרת המכובדת שבה המחקר מתפרסם - הלשכה הלאומית האמריקאית למחקרים כלכליים, ביתם של חתני פרס נובל בכלכלה - רומזת שוייצמן וקונלי עלו על משהו. אפשר למצוא את המחקר כאן: http://bit.ly/1r4BUSM.

גברים גבוהים מתחתנים בממוצע בגיל צעיר יותר, ועם נשים משכילות יותר ולרוב מאותו מוצא כמותם. כך, בין היתר, עולה מהר הנתונים שבידי וייצמן וקונלי. הניתוח המקיף שערכו מעלה סטטיסטיקה שלפיה גברים נמוכים נישאים בממוצע פחות, בגיל מאוחר יותר, עם נשים שצעירות מהם בהרבה, משכילות פחות ומשתכרות הרבה פחות. עם זאת, הגברים הנמוכים נשארים נשואים זמן רב יותר, ונושאים בעול הפרנסה הרבה יותר מעמיתיהם גבוהי הקומה.

אפשר לשער את הסיבות לכך, ולחשוב על תפקידו של הגובה במשיכת בנות זוג, אבל עורכי המחקר החליטו לבחור נקודת ראות מעניינת אחרת: הכלכלית. גובה, הם כותבים, הוא מטבע יקר בעל ערך חליפין גבוה. כשקראתי את זה אהבתי אותם מיד.

ב"שוק" הזיווגים גברים מביאים איתם לשולחן את הגובה שלהם, שנחשב אטרקטיבי כי הוא מאותת על גבריות־אלפא, בריאות וסטטוס. גובה מתקשר עם הגנה וביטחון. וכיוון שגובה הוא נכס כלכלי כזה, גברים נמוכים יותר צריכים לפצות על החסר בעבודה קשה. הם משקיעים יותר בפרנסת האשה, והגברים הגבוהים זוכים בנשים יותר מצליחות ביתר קלות, ונהנים מהתרומה הגדולה יותר שלהן לפרנסה המשפחתית.

אפשר לטעון שהניתוח הזה הוא פשטני, עד כדי מעליב. לא רק גברים בגבהים שונים אלא את מי שנמצאים בקשרי אהבה באשר הם. ההתייחסות למערכות יחסים כשוק כל כך מכשירי ומחפצן קצת קשה לקבלה, שלא לומר ראויה לחשד. ומה המסר של המחקר, ושל העמידה על קשרים סטטיסטיים בין תכונות מולדות לבין תוצאות?

אבל הנתונים מבססים את העובדה שהיתרון האבולוציוני הזה עודנו עדכני. המספרים שהם מביאים מתארים את הסטריאוטיפים החברתיים ואת התוצאות שלהם. וגם יש משהו מנער באישוש לטענה החביבה על כלכלנים רבים, שלפיה גם חיי היומיום מיתרגמים לכלכלה ולמספרים.

כך או אחרת, החן אינו משקר והיופי אינו הבל. לפחות לא עבור בעליהם.