השיטה שתקועה לאוצר כמו עצם בגרון

בחוק ההסדרים האחרון שהוגש לממשלה, אי שם במחצית 2013, הסתתר סעיף קטן ודי שולי. בין כל הגזרות והעיזים, הציע משרד האוצר לממשלה להגדיל את בסיס התקציב של החטיבה להתיישבות – הזרוע הקבלנית של הממשלה בשטחי יהודה ושומרון (בעיקר) – מכמה עשרות מיליוני שקלים בשנה למאות מיליוני שקלים. 

ההצעה הזו עוררה תמיהה. האוצר לא ממש ידוע בפילנתרופיה שלו. הצעות להגדיל את התקציב של משהו, לא משנה מה, הן לא משהו שהאוצר מקדם ביוזמתו. בטח לא בחוק ההסדרים.

לאוצר לא נוח עם אופן התקצוב, לפוליטיקאים כן

אז למה הציע משרד האוצר להגדיל את תקציב החטיבה להתיישבות? משום שמה שקורה בתקציב החטיבה תקוע לאגף התקציבים כמו עצם בגרון. כי תקציב החטיבה להתיישבות אינו עומד על כמה עשרות מיליונים, אלא על כמה מאות מיליונים. זהו סוד גלוי. ובכל זאת, כל שנה, התקציב נרשם בספר התקציב בקטן, ומסיים את השנה בגדול.

שרי הממשלה דחו את ההצעה של משרד האוצר. הם מעדיפים להגדיל את תקציב החטיבה להתיישבות בשושו. מי שאחראים לפעילות הזו הם בעיקר שרי ישראל ביתנו והבית היהודי. וכפי שהסיפור הזה הפריע לאוצר, כך הוא הפריע לחטיבה ולפוליטיקאים בחזרה.

עד השנה, תקציב החטיבה להתיישבות הוטמן בתוככי משרד החקלאות דווקא. למה? כובע. אולי בגלל שמדובר במשרד די קטן מלכתחילה, שלא מושך תשומת לב. נוח מאוד להטמין בו תקציב של גוף חצי פוליטי שעיקר פעילותו היא לבנות מעבר לקו הירוק. מהשנה, תקציב החטיבה להתיישבות עבר לגור תחת תקציב משרד ראש הממשלה. שם, לאנשים שמפעילים את המנגנון הזה – שמנפח את תקציב החטיבה להתיישבות במהלך השנה – הרבה יותר קל לפעול.

למה כל כך חשוב לימין להסתיר את התקציב?

חשיפת ״כלכליסט״ מהיום מעידה כי מדובר בשיטה ידועה. כשאנשי החטיבה להתיישבות בונים את התקציב שלהם בתחילת השנה, הם לא חושבים שהם יגמרו את השנה ב־60 מיליון שקל, ופתאום נופלים עליהם עוד 300 מיליון. אם זה היה המצב, אנשי החטיבה לא היו מצליחים להוציא את הכסף כל כך מהר. חבל שעל הדרך מרמים את הציבור.

אנשי הימין לא מתביישים בפעילות החטיבה להתיישבות בשטחי יהודה ושומרון. להיפך. אז למה כל כך חשוב להם להסתיר את תקציביה?

ניסן סלומינסקי יו"ר ועדת הכספים צילום: עמית שעל