ואיפה פקידי האוצר?

אלא שהטקטיקה של פקידי האוצר שלא להתייחס עניינית לדרישות התקציביות של מערכת הביטחון, חולשתם בקביעת סדר היום התקציבי והעובדה ששר האוצר כבר דילג מעליהם בנושא הזה פעם אחת בדיוק — הופכות את הסיבוב הזה על תקציב הביטחון לכזה שסופו ידוע מראש.

מי שהיו אמורים להעניק ללפיד את התחמושת להתמודדות עם ההתגייסות של נתניהו לטובת תקציב הביטחון הם פקידי האוצר הבכירים, מנכ"לית האוצר יעל אנדורן, ראש אגף התקציבים אמיר לוי, החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו ואנשיהם, אלא שהם מצדם לא ממש מתפקדים כשומרי הקופה הציבורית. האמת היא שגם אי אפשר להאשים אותם. באוקטובר האחרון, בצעד חסר תקדים, נכנס שר האוצר לבדו לדיון מכריע על תקציב הביטחון, ויצא ממנו עם תוספת של 2.75 מיליארד שקל. עם היסטוריה כזו יש מי שאומר לעצמו באוצר — עדיף לשבת בצד ולתת ללפיד לטעות, גם לו מותר.

יעל אנדורן ויאיר לפיד צילום: עמית שעל

התייעלות כתנאי לתוספות תקציביות

חבל, כי יכלו להיות להם כמה טיעונים טובים. מערכת הביטחון דורשת 30 מיליארד שקל: 9 מיליארד כעלויות לחימה ישירות, 11 מיליארד כתוספת לתקציב 2015 ועוד 10 מיליארד החל מ־2016 כדי להתמודד עם ההשלכות ארוכות הטווח של המבצע. הסכום הזה שווה ערך בדיוק לסכום שהוצב כיעד ההתייעלות בדו"ח ברודט לאחר מלחמת לבנון השנייה. אלא שהתייעלות דרמטית בביטחון לא הושגה בפועל, מה שלא הפריעלמדינה לשלם 150 מיליון שקל לחברת הייעוץ מקינזי על גיבוש תוכנית ההתייעלות.

כעת איש לא מעז לדבר במונחים של התייעלות. ועדת לוקר לבחינה ארוכת טווח של תקציב הביטחון אפילו לא קרובה לפרסום המלצותיה, ומערכת הביטחון דוהרת לתוספות תקציביות שעומדות לעקר ממילא כל עבודה של ועדה חיצונית.

זה בדיוק הזמן לדרוש התייעלות אמיתית כתנאי לתוספת תקציב. המפתח שקבע דו"ח ברודט רלבנטי מתמיד — שליש מכל תוספת תקציבית לביטחון ראוי שיגיע מהתייעלות פנימית של המערכת.

באוצר יודעים כמה צוק איתן עלה באמת

בצוק איתן גם היו לאוצר לראשונה כלים לעקוב בצורה מדוקדקת אחר הוצאות המלחמה. לכן לא ברור מדוע אף שבמשרד האוצר מעריכים שהיא עלתה פחות מ־9 מיליארד שקל, הם לא מציגים מספרים חלופיים. האם קיצוץ רוחבי של 2% הוא לא הצדקה מספקת לספר לציבור כמה באמת עלתה המלחמה?

אלא שגם בנוגע לדרישות של מערכת הביטחון לתקציב 2015 לא מציגים פקידי האוצר אלטרנטיבה ראויה לדיון. הם נמנעים מלהזכיר שעוד לפני שנורה טיל אחד לעבר ישראל כבר דרשה מערכת הביטחון 8 מיליארד שקל, כגובה התוספת לתקציב המדינה כולו. הם נמנעים מלהסביר איזו מבין הדרישות הללו בדיוק נובעת מהמלחמה ולא דורשים לגלגל חלק מהסכום לשנים הבאות.

בסיטואציה הזאת לפיד מגיע לפגישה המכרעת עם ראש הממשלה ביום שני על תקציב הביטחון, כשבידיו מעט מאוד כלים להדוף את המנטרה שמקורביו של נתניהו הקפידו לשנן בימים האחרונים — "חיים קודמים לאיכות חיים". במצב הזה לא איכות החיים של כולנו בסכנה, אלא יכולתה של המדינה להעניק לאזרחיה שירותים אזרחיים בסיסיים.