פשרה בפרשת קדבורי: שטראוס תפצה את כרמית ב-9 מיליון שקל
חשיפת העדויות ברשות ההגבלים הובילה את שטראוס לחתום על הסכם גישור עם כרמית, שטענה כי ענקית המזון חסמה את כניסת שוקולד קדבורי לארץ לפני עשור. שטראוס תרכוש בנוסף חומרי גלם מכרמית ב־50 מיליון שקל
חברת שטראוס תפצה את חברת הממתקים כרמית ב-9 מיליון שקל ותרכוש ממנה בנוסף מוצרים ב-50 מיליון שקל במשך ארבע השנים הקרובות. כך נקבע בהסכם גישור בין הצדדים, בעקבות תביעה כספית בגובה 36 מיליון שקל שהגישה כרמית נגד שטראוס. זאת בגין מהלכים לכאורה לחסימת כניסת מותג השוקולד קדבורי לישראל בשנת 2003 שנעשו על ידי עלית, שהתמזגה עם שטראוס. פרשה זו נחקרה בעבר על ידי רשות ההגבלים העסקיים. התיק הפלילי נסגר בעקבות קנס של 5 מיליון שקל ששילמה עלית.
- משימת המנהל בעלית: "חיסול קדבורי במיידי"
- "אמרתי שאקרע סיטונאי? זה סלנג של איש מכירות"
- המשנה למנכ"ל שטראוס בביהמ"ש: "הסגנון הנלוז בחודשים האחרונים מכעיס אותי כאזרח ומנהל"
צבר הזמנות שנותן לכרמית ודאות
בהסכם הגישור שאושר אתמול על ידי שופטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד הדס עובדיה נכתב כי "שטראוס תשלם לכרמית 9 מיליון שקל בתוך תקופה של 21 יום ממועד חתימת הסכם הגישור". עוד נקבע בהסכם כי שטראוס "תזמין מכרמית תוצרים המיוצרים על ידיה ואשר משמשים כחומרי גלם לשטראוס, בהיקף של 50 מיליון שקל במשך תקופה שלא תפחת מארבע שנים ולא תעלה על עשר שנים מיום 1 באוקטובר 2014".
כבר היום שטראוס חתומה על הסכמים לרכישת מוצרים שונים מכרמית (למשל, מרשמלו), אולם ההתחייבות לרכוש מוצרים בהיקף של 50 מיליון שקל היא הישג לכרמית, שנותן לה ודאות לגבי הזמנות מוצרים לשנים הבאות.
הסכם הגישור, שנערך אצל השופטים לשעבר בועז אוקון ויהודית צור מהמשכן לבוררות ופתרון סכסוכים, נחתם אתמול בבוקר לאחר שפרטיו סוכמו בשבת. כפי שפורסם ב"כלכליסט" בפברואר, מקורות הבקיאים בתיק העריכו כי יש סיכוי לגבש פשרה, שבמסגרתה תשלם שטראוס לכרמית עד 10 מיליון שקל בתמורה לסיום ההליך המשפטי.
בהודעה שהוציאו אתמול הצדדים נכתב: "אנו שמחים לבשר שמערכות היחסים העסקיות והאישיות של 30 השנים האחרונות בין הצדדים תימשך בעתיד". על ההודעה חתומים יו"ר כרמית לני סקסטין ומנכ"ל שטראוס גדי לסין.
הקלטות חשפו פעולות אגרסיביות של עלית
תחילת הפרשה בחקירה הגלויה נגד עלית בחשד לניצול לרעה של כוח מונופוליסטי, שנפתחה בפברואר 2003, עת פשטו נציגי רשות ההגבלים העסקיים על משרדי החברה, תפסו מסמכים וחקרו את מנהליה הבכירים של החברה, בהם מנכ"ל החברה דאז גיורא בר דעה. באוגוסט 2003 פרסמה הרשות הודעה על סיום החקירה נגד עלית, ובינואר 2005 הודיעה על הכוונה להגיש כתבי אישום בגין עבירות על חוק ההגבלים. אלא שבסופו של דבר נרקם צו מוסכם בין הרשות לבין עלית ונושאי המשרה בה, שהובא לאישור בית הדין להגבלים בתחילת 2007, ובמסגרתו נקבע כי עלית תשלם קנס של 5 מיליון שקל. בצו התחייבה עלית שלא לנהוג כלפי סיטונאים העובדים עמה באופן שתוצאתו היא דחיקת מתחרה שלה מהשוק, חסימתו או הצרת צעדיו בשוק, והתחייבה שלא לנקוט סנקציות או הטבות כלפי קמעונאים בזיקה להתנהגותם כלפי מוצר מתחרה.
חברת כרמית שטענה כי נגרמו לה נזקים כספיים ממהלכי עלית, הגישה נגדה תביעה אזרחית בגובה 22 מיליון שקל בינואר 2010. אלא שהתביעה לא התבררה במשך תקופה ארוכה בשל הליך שבו ביקשה לקבל מרשות ההגבלים את חומרי החקירה בפרשה. בלא המסמכים הללו, סברו בכרמית, יהיה קשה להוכיח את הטענות נגד עלית. לפני כשנתיים חלה תפנית, כשכרמית קיבלה את החומרים לידיה ובעקבות זאת ביקשה להגדיל את היקף התביעה ל־36 מיליון שקל. זאת לאחר שטענה כי הפרשה שנגלתה לעיניה התבררה כחמורה בהרבה ממה שהיא עצמה שיערה.
מה עלה מהחומרים? ההליך חשף לראשונה עדויות של ספקים ושל בעלי תפקידים בעלית והקלטות שבוצעו. אלה, טענה כרמית, תיארו את הפעולות האגרסיביות שבוצעו. בהסתמך על חומרי החקירה, טענה כרמית כי החברה הפסיקה למכור את מוצריה לסיטונאים שהמשיכו להפיץ את מוצרי קדבורי והענישה ספקים שהסכימו למכור מוצרים לסיטונאים שהוחרמו על ידיה.