הוצאות השכר בדואר גדלו פי 2.5 מהכנסותיו בארבע שנים
מצב הדואר הולך ומתדרדר, אך המחלוקות בין ההסתדרות להנהלת החברה והאוצר נראות רחוקות מפתרון ומשרד התקשורת מעכב הקלות רגולטוריות שיסייעו להתאוששות הדואר. בשנים האחרונות אושרה בחברה שורת העלאות שכר ומצבת כוח האדם עלתה ב־4%
סופם של העיצומים בדואר ישראל, שהחלו בתחילת החודש, אינו נראה באופק. אתמול אף החליטה ההסתדרות להרחיבם וזאת בזמן שמצבו של הדואר הולך ומחמיר מידי יום . למרות המצב ההולך ומחריף נראה כי כל הגורמים המעורבים החל מהנהלת החברה, דרך משרדי האוצר והתקשורת ועד לוועד העובדים ולהסתדרות עדיין לא התעשתו.
1.ההסתדרות בעד קביעות וההנהלה רוצה גמישות
משרדי האוצר וההסתדרות ממשיכים להתכתש סביב גורלם של 1,500 עובדים ותיקים המועסקים מעל חמש שנים בחברה.
ההסתדרות דורשת כי הם יקלטו כקבועים. מצד שני באוצר ובהנהלת החברה טוענים כי קליטת העובדים תפגע אנושות בגמישות הניהולית בחברה ולא תאפשר לה להתמודד עם החברות הפרטיות בתחום.
באוצר ובהנהלת הדואר דורשים יכולת לנייד עובדים מתפקיד לתפקיד בהתאם לצרכי החברה, תהליך שדורש את אישור הוועד במקרה של עובדים קבועים. כמו כן רוצים בחברה ובאוצר יכולת לשנות את תנאי העסקה של העובדים. מנגד בהסתדרות ובוועד דוחים את השימוש במושג גמישות ניהולית וטוענים כי בחברה בעצם רוצים להחליף את אותם 1,500 עובדים ולשכור במקומם עובדים ארעיים או עובדים קבלן בשכר נמוך יותר.
2.משרד התקשורת תופס מרחק ומונע הקלות
שחקן משמעותי נוסף במשוואה, משרד התקשורת, תופס במפתיע תפקיד זניח למדי בכל הנוגע להבראת הדואר. המשרד ממשיך לעכב את יישום המלצות ועדת רייך לבחינת שוק הדואר, שכוללות בתוכן מתן הקלות רגולטוריות לדואר כמו סגירת סניפים וצמצום ימי חלוקת הדואר מחמישה לשניים. שרי תקשורת לדורותיהם נהגו להזניח את הטיפול בדואר לטובת נושאים אחרים, וגם במקרה של השר הנוכחי גלעד ארדן, שהוביל במהירות רבה שינוי ברשות השידור, נראה שהנושא אינו עומד בראש סדר עדיפויותיו.
על רקע הסכסוך ואי־האמון בין ארדן לבין מנכ"ל הדואר חיים אלמוזנינו, נמנע משרד התקשורת מלהעניק או להאריך הקלות שניתנו לדואר בעבר. כך לדוגמה ארדן נמנע מלהאריך את הוראת השעה עליה חתם השר הקודם משה כחלון ב־2012 להעלאת מחיר הבול הבסיסי למשלוח מכתבים בארץ ל־2 שקלים. כתוצאה מכך חזר מחיר הבול לרמתו הקודמת שעמדה על 1.7 שקלים. ההערכה היא כי הנזק הכספי לדואר יעמוד על כ־30 מיליון לשנה בעקבות זאת.
דואר ישראל צילום: אלעד גרשגורן
במשרד התקשורת מתנים את ההקלות הרגולטוריות בהגעה להסכמות על תוכנית הבראה ושיפור השירות לאזרח, נושא שאין ספק שהדואר לוקה בו בצורה משמעותית. במשרד טוענים כי כל עוד אין תוכנית הבראה והשירות אינו טוב האזרח המדינה לא צריכה לשאת את מחיר חוסר היעילות של החברה.
3.גיוס כוח אדם והעלאות שכר ללא בקרה
התשובה המתבקשת לכאורה לשאלה כיצד דואר ישראל, חברה ממשלתית המעסיקה כ־7,000 עובדים, הגיעה אל סף חדלות הפירעון היא הירידה בשימוש בשירותים שמציעה החברה כתוצאה מההתפתחויות הטכנולוגיות. אלא שהנתונים מראים כי זאת לא בהכרח הסיבה העיקרית. בניגוד למה שניתן לצפות, הכנסות חברת הדואר דווקא עלו בשלוש מתוך ארבע השנים האחרונות. שנת 2013 היתה היוצאת מן הכלל ובה נשחקו הכנסות החברה אף כי בשיעור נמוך של 0.1%.
הבעיה מתחילה בכך שבכל אחת מאותן שנים הוצאות השכר של הדואר צמחו בשיעור גבוה משיעור העלייה בהכנסות. בסה"כ עלו הכנסות הדואר באותן שנים ב־10%, אך הוצאות השכר עלו במקביל ב־ 24%. כך למשל ב־2010 זינקו הוצאות השכר ב־11.3% לעומת עלייה של 4.1% בהכנסות, ובשנת 2012 נרשמה עלייה של 8% בהוצאות השכר לעומת עלייה של 2.5% בהכנסות.השכר מהווה ההוצאה הגבוהה ביותר מכלל הוצאות הדואר (כ־63%).
העלייה בהוצאות השכר נובעת הן מקליטה של עובדים נוספים ללא אישור ממשרדי התקשורת והאוצר, אך בעיקר מצמיחה בהוצאות השכר כתוצאה מיישום הסכמים קיבוציים. ב־2011 למשל אישר דירקטוריון החברה תוספת שכר של כ־150 מיליון שקל כחלק מיישום ההסכמים בין המדינה להסתדרות במגזר הציבורי. בנוסף ההסכמים הקיבוצים בדואר כוללים מנגנוניים להעלאות שכר שנתיות. על נושאים אלו נמתחה ביקורת קשה בדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בשנה שעברה.
