ניק הנאואר - המיליארדר שיצא למלחמה בעושר המוגזם

הנאואר, שייסד 30 חברות והשקיע באמזון בראשית דרכה, מזהיר את מי שהוא מכנה "חבריי הזיליונרים" מפני עתיד עגום אם הפערים החברתיים ואי־השוויון בהתפלגות ההכנסות בארה"ב יישארו כפי שהם כיום. "אם לא נעשה משהו כדי לתקן את אי־השוויון הצורם בכלכלה שלנו, הקילשונים יישלפו לעברנו", כתב. "שום חברה אנושית לא יכולה לשאת חוסר שוויון כזה לאורך זמן. למעשה, אין שום דוגמה בהיסטוריה לתקופה שבה הון הצטבר באופן כזה והקילשונים לא נשלפו. תראו לי חברה שסובלת ממצב קיצוני כזה, ואני אראה לכם מדינת משטרה או התקוממות עממית. אין דוגמאות נגד לכך, אף לא אחת. השאלה היא לא אם זה יקרה, אלא מתי".

ניק הנאואר

במכתב מודה הנאואר שהוא וחבריו לאלפיון העליון נהנים מאורח חיים שרוב האמריקאים לא יכולים אפילו לחלום עליו. "גם לי יש כמה בתים ברחבי העולם, מטוס פרטי, יאכטה גדולה מאוד. אבל אני רואה שבעוד אני ואתם נהנים מחיים משגשגים יותר משל כל פלוטוקרט בהיסטוריה האנושית, שאר המדינה, 99.9%, נגררים הרחק מאחור והפער רק הולך וגדל". מבחינתו, אידיאל "החלחול מלמעלה" שמנחה את הכלכלה האמריקאית והתפשט לשאר העולם — אם נעזור לעשירים לייצר צמיחה כולנו בסופו של דבר נהנה ממנה — מחסל בפועל את מעמד הביניים, שהוא רואה אותו כמייצר האמיתי של מקומות העבודה. "מעמד ביניים חזק הוא מה שיוצר אותנו, העשירים, ולא ההפך".

אי־השוויון נמצא כיום בשיא היסטורי בארה"ב והולך ומחריף במדינות מתפתחות נוספות. מסקר שנערך בקרב 700 מומחים לקראת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס השנה עולה שהפער הכרוני בין ההכנסה של האזרחים העשירים ביותר לבין זו של העניים ביותר נתפס כבעל הסיכון הגדול ביותר ליצור נזק גלובלי בעשור הקרוב. ב־1980 שלט המאיון העליון בארה"ב ב־8% מההכנסה הלאומית, וה־50% התחתונים שלטו ב־18% ממנה; היום האחוז העליון כבר שולט ב־20%, ובידי ה־50% התחתונים נשארו 12% בלבד.

גם ישראל צועדת באותו הכיוון ונמצאת כיום במקום החמישי בדירוג חוסר השוויון במדינות מתפתחות. על פי מחקר של ה־OECD, העשירון העליון נהנה מהכנסה ממוצעת הגדולה פי 14 מזו של העשירון התחתון (לעומת פער ממוצע של פי תשעה במדינות ה־OECD). במקביל מאז 1985 הכנסת העשירון התחתון יורדת ב־1% בשנה בממוצע, ואילו הכנסת העשירון העליון גדלה ב־2.4% בממוצע.

הפתרון של הנאואר לפערים המתרחבים הוא העלאת שכר המינימום בארה"ב ל־15 דולר לשעה. הוא מבטל את הטיעון שהעלאת שכר תגרום לפיטורים ומסביר כי שכר הבכירים ועובדי המגזר הפיננסי זינק בעשרות אחוזים בשנים האחרונים, "אבל עדיין יש היום יותר מנהלים בכירים מאי פעם, ונראה כאילו אנחנו צריכים יותר ויותר מהם".

שיפור שכר המינימום והעלאת המיסוי לעשירים הם ללא ספק אלמנטים מרכזיים בדרך ליצירת שינוי בהתפלגות ההכנסות באמריקה ובעולם כולו. הדובר הבולט ביותר של השיטה הזאת הוא המיליארדר וגורו ההשקעות וורן באפט, שכבר ב־2010 כתב מאמר ב"ניו יורק טיימס" ובו תקף את המיסוי בארה"ב. במאמר טען באפט שבעוד הוא משלם מס פדרלי של כ־17%, המזכירה שלו משלמת כמעט 36%, והציע להעלות משמעותית את שיעור המיסוי של עשירים כמותו.

המקהלה הזאת, שקולה הולך וגובר בקרב אצולת הממון, מבינה שהפצצה החברתית אכן מתקתקת. כפי שנראה, לא ממש צריך להטיף לה. ככל שיותר מיליארדרים יביעו נכונות לשלם מסים גבוהים יותר ולהעלות את השכר של עובדיהם, ההבנה תחלחל גם למחוקקים והם יעזו לשנות את החוקים ולהציל את מעמד הביניים.