זה לא קיצוץ, זו אקרובטיקה מילולית

את כותרות העיתונים שדיווחו ערב החג על אישור התקציב בממשלה תפסו האזהרות שהשמיעה בדיון נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג. "לפי אומדני בנק ישראל, הגירעון המגולם בהצעת התקציב גבוה יותר מ־3.4% מהתוצר שמציין האוצר, והוא צפוי להסתכם ב־3.6%", אמרה פלוג. "יתרה מזאת, בנק ישראל סבור כי קיימת אי־ודאות לגבי מימוש חלק מהצעדים שנועדו להבטיח את הגירעון המוצע. בנוסף, חלק מצעדים אלה אינם משקפים בצורה מלאה את השפעתם על החבות העתידית של הממשלה".

לב הבעיה של תקציב 2015 הוא צמד המשפטים האחרונים של הנגידה. מדובר בחבילת צעדים שכלל האוצר בהצעת התקציב, בהיקף כולל של כ־5 מיליארד שקל, שכל כולה אקרובטיקה מילולית שלא בהכרח תביא לתוצאות המקוות, ובסופו של דבר גם תעלה לנו יותר כסף.

דחיית תשלומים

כך, למשל, הצעת האוצר לקצץ השנה ובשנה הבאה מיליארד שקל מתקציב הפיתוח של משרד התחבורה המיועד לרכבת, ואת הכסף החסר תגייס הרכבת בהנפקת אג"ח. אלא שהרכבת היא חברה מפסידה שעיקר הכנסותיה בסובסידיה ממשלתית. לפיכך, הצעת האוצר היא לאשר הנפקת אג"ח שתחייב את הממשלה להגדיל את הסובסידיה לרכבת בשנים הבאות.

לפיד ופלוג צילום: אוראל כהן

או ההצעה הלא ממש מקורית לקצץ 600 מיליון שקל מתקציב הפיתוח של משרד התחבורה, בדרך של העברת הפרויקט לסלילת כביש 16 בכניסה לירושלים למימון וביצוע של המגזר הפרטי. אלא שלא מדובר בסלילת כביש אגרה נוסף אלא בסך הכל בשיטת מימון שבה יזם פרטי סולל את הכביש, והממשלה תשלם לו על כך ב־25 השנים הבאות. זה לא באמת קיצוץ תקציבי אלא סתם דחיית תשלומים.

הצעה אחרת היא להקדים את המאוחר, ולחייב את רשות שדות התעופה לשלם ב־2015 גם את התמלוגים שהיא צפויה לשלם ב־2016 ו־2017. כתוצאה מכך יגדל סכום התמלוגים שתעביר הרשות לקופת המדינה בשנה הבאה מכ־170 מיליון שקל ליותר מ־500 מיליון שקל. זאת מאחר, כך לדברי האוצר, שעודף ההכנסות של רשות שדות התעופה מסתכם מדי שנה בכ־600 מיליון שקל. אלא שהסכום המוגדל שיועבר לממשלה בשנה הבאה פשוט ייגרע מקופתה בשנתיים שלאחר מכן.

חצי האמת של האוצר

כשהאוצר מגיש לממשלה תקציב עמוס תרגילים כדחיית תשלומים, החלפת נכס בנכס וטשטוש הגבולות בין מימון הגירעון לבין הקטנתו­ — אמינות היא בוודאי לא שם המשחק. ואת העובדה שאנשי האוצר בוחרים להציג רק את חצי האמת שנוחה להם ניתן לזהות כבר בפתח הצעת התקציב: "שיעור התוספת המרבית ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2014 שרשאית הממשלה להוציא לשנת 2015 לא יעלה על 2.61%", נאמר בהצעה.

אלא ששיעור התוספת המירבית הזו היה צריך להיות נמוך בהרבה ולעמוד על 1% בלבד. זאת מאחר ותקציב 2014 נבנה על הנחת אינפלציה שגויה של 2.3% בעוד האינפלציה הממוצעת בפועל תסתכם השנה רק ב־0.7%. לפי חוק התקציב, משרד האוצר היה צריך לתקן את טעות החיזוי בתקציב 2015 — מה שהיה מחייב לצמצם את הגידול בהוצאות הממשלה בכ־5 מיליארד שקל.