"משרד החינוך לא מקדם את מדעי הרוח"

"אמנם יש בעיה", אומר פרופ' דרור ורמן, דקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, "אבל צריך לשים אותה בפרופורציה המתאימה, שכן השיח הראשון שאני מכיר על המשבר המדעי הרוח הוא מלפני כמעט 100 שנה, ב-1922, באוניברסיטה בחו"ל. מי שקיבל את ההחלטה להנגיש את ההשכלה הגבוהה השיג את מטרתו, אך כתוצאה מכך פגע במדעי הרוח באוניברסיטאות ואולי בחברה בכלל. מי שבא ללמוד מינהל עסקים, כלכלה או משפטים באוניברסיטה לקח לעתים קרובות, כחוג משני, את מדעי הרוח. במכללה זה לא מתאפשר מתוקף מסלולי ההכשרה, שבפועל מונעים מהסטודנטים לקחת מסלולים עשירים ומעמיקים יותר".

שר החינוך שי פירון. המערכת לא מתעניינת במדעי הרוח צילום: צביקה טישלר

ורמן מוסיף ואומר כי המשבר במדעי הרוח נוצר בחלקו על ידי המערכת. "זה מתחיל בתיכונים שלא תמיד מנחילים את האהבה לרוח האדם, או ללימוד של מורכבות החברה האנושית או של סיבתיות של תהליכים. משרד החינוך לא לוקח על עצמו לקדם את נושא מדעי רוח, המערכת לא משדרת שזה מעניין אותה. המצב שנוצר בשוק העבודה הוא כמעט אבסורד. בעוד המירוץ להתפרנס דוחף סטודנטים ללמוד תחום פרקטי, שוק העבודה מאוד דינמי. ברור שלא נדע מה יקרה בעוד 10 שנים, ודווקא מסיבה זו, הכלים הנדרשים בו, כפי שאומרים לעתים קרובות מנהלי חברות גדולות כמו גוגל, הם בדיוק הכלים שרוכשים במדעי הרוח".

ורמן מציג אופטימיות, שכן הוא סבור שמגמות אלה בשוק העבודה, ביחד עם התחדשות שכבר החלה בתוכניות הלימודים המוצעות, המשלבות את מדעי הרוח יחד עם תחומים "עסקיים" יותר, ימשכו תלמידים למדעי הרוח. ורמן מציין עוד כי "בהשוואה לתלמידים בארה"ב, התלמידים שלנו טובים יותר. הם בוגרים יותר, חוו יותר בצבא או בהודו, ובעלי חשיבה ביקורתית ורב־תחומית".