פירמידת הקשרים בין עורכי הדין בתיק אי.די.בי

בתיק אי.די.בי המתוקשר מתנהל בשבועות האחרונים מאבק מרתק שעד כה הצליח לשמור על טונים נמוכים ומסתוריים במיוחד, אך מאחוריו רוחשים שלל אינטרסים, קשרים והרבה מאוד כסף. השאלה על הפרק היא מי יהיה הפרקליט החוקר והתובע שייכנס לנבכי תיק אי.די.בי ויגיש את תביעות הענק בשם הנושים: עו"ד יוסי שגב, שהצהיר בעבר שמדובר בלא פחות מ"תיק חייו", או עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט, שותפיו לשעבר של שגב.

אסיפות נושים של אי.די.בי שכונסו בתחילת החודש שעבר הכריעו כבר כביכול לטובת נאור וגרשט, אלא שההכרעה הזו תלויה בשיטה של ספירת הקולות. שיטה חלופית שדורשים לאמץ נושים מסתוריים שסירבו להזדהות, תביא לכך שדווקא שגב יהיה זה שיוכרז כזוכה.

פסילה לעת ערב

ההתפתחות האחרונה התרחשה ביום חמישי שעבר. בשעות הערב מסר השופט איתן אורנשטיין החלטה קצרה שבה פסל את עצמו מלהמשיך ולדון באופן חישוב הקולות, כלומר בבקשת הנושים המסתוריים. החלטת אורנשטיין נמסרה שעות אחדות לאחר ש"כלכליסט" פנה אליו באמצעות דוברת בתי המשפט ושאל מדוע אינו פוסל את עצמו לאור העובדה שבמשך כ־20 שנה היה השופט שותפו הבכיר של עו"ד שגב.

בפנייה הזכרנו שרק בינואר האחרון תמה השופט אורנשטיין כשגילה שנוחי דנקנר שכר את עו"ד שמוליק קסוטו, שותף לשעבר נוסף במשרד שגב. אורנשטיין רמז אז שדנקנר שכר דווקא את קסוטו כדי לגרום לו לפסול את עצמו מלדון בתיק.

השופט איתן אורנשטיין צילום: ענר גרין

כעת נראה שאורנשטיין בחר להקדים תרופה למכה, ובעקבות פניית "כלכליסט" העביר את ההכרעה לעמיתו השופט חגי ברנר. אלא שאם ברנר יכריע לטובת עו"ד שגב, המשמעות תהיה שהשופט אורנשטיין יאבד חלק גדול מתיק אי.די.בי, מפני שהוא לא יוכל לטפל עוד בהליך התביעות עצמו, שאמור להתברר בפניו. יש לציין עוד, שנאור וגרשט הצטרפו למשרד שגב רק אחרי שאורנשטיין פרש והתמנה לשופט.

כדי להבין את שלל האינטרסים המנוגדים בסיפור, נפרט מעט על הדמויות שמככבות בו: ביניהם צמד הנאמנים, עו"ד חגי אולמן ואיל גבאי, שפסיקה נדיבה קודמת של אורנשטיין העניקה להם שכר טרחה של 15% ומע"מ מכל מה שיושג בתביעות הללו שיוגשו על ידי אחד מהמועמדים. הפרקליט שייבחר יקבל את שכרו מהנאמנים, מתוך ה־15% של הנאמנים ולפי סיכום ביניהם. סיכום אחד כבר קיים בין הנאמנים לבין משרד נאור גרשט, שכן האחרונים הגישו תביעה נגזרת נגד אי.די.בי שעברה לאחרונה לטיפול הנאמנים.

במקרה או שלא, במחלוקת הנוכחית תומכים הנאמנים בפרשנות שתביא לבחירה בנאור וגרשט ולא בשגב.

מימין: עו"ד רנן גרשט, עו"ד אופיר נאור ועו"ד גיא גיסין. "לא לתת כוח לנחקרים פוטנציאליים"

אסיפות הנושים, בהן מחזיקי האג"ח לשעבר והבנקים, שהתכנסו בספטמבר העניקו לכאורה לנאור וגרשט 61% מהקולות, לעומת 39% בלבד לשגב. אלא שעוד בטרם פרסמו הנאמנים את התוצאות, הוגשה לאורנשטיין הבקשה המסתורית מטעם נושים שביקשו שלא להזדהות, טענו שאין להם כל אינטרס אישי, אך ביקשו להורות על שיטת חישוב חלופית, שימים אחדים לאחר מכן התברר שתביא לבחירה בשגב.

ביום חמישי שעבר הגישו הנושים המסתוריים מסמך בקשה נוסף שממנו כבר ברור שתמיכתם נתונה לעו"ד שגב. מי שחתום על הבקשה בשמם הוא עו"ד גיא גיסין, יחד עם יואל פרייליך ותומר אלטמן ממשרדו, שהסבירו שלקוחותיהם הם מחזיקי אג"ח של אי.די.בי פתוח ש"מעוניינים לשמור על פרטיותם".

רחש מאחורי הקלעים

גורמים המעורבים בתיק אמרו בסוף השבוע ל"כלכליסט" שהניחו שאורנשטיין יפסול עצמו מלדון בבקשה כבר לפני כחודש, אבל הדבר לא קרה. בינתיים כל הצדדים המשיכו לשמור על דממה, ואיש לא יזם בקשה לשופט לפסול עצמו, אך מאחורי הקלעים רחשו לא מעט דיבורים על כך ששגב ואורנשטיין הם "ידידי אמת". בין לבין הוגש לאורנשטיין נייר עמדה נוסף מטעם "הארגון להגנה על חסכונות הציבור", שתמך בגיסין, אך אורנשטיין הדף את התערבות הארגון וקבע שלא ברור לו מה מעמדו המשפטי.

ובחזרה לבקשה של גיסין: חרף המסתוריות, הוא מעלה סוגיה מעניינת הנוגעת לכוח של מחזיקי האג"ח בהצבעה. גיסין טען שיש לאמץ את ההלכה שקבעה השופטת בדימוס ורדה אלשיך בתיק דלק נדל"ן, ולהכיר בעובדה שמשקיעים פרטיים לא תמיד נוהגים להגיע לאסיפות נושים, כך שיש לאמץ שיטת חישוב חלופית. לדברי גיסין, בדלק נדל"ן נקבע שאם יותר מ־75% מהמחזיקים בסדרה מסוימת הצביעו בעד אחד המועמדים – הרי שהוא מקבל את קולותיהם של כלל המחזיקים, ובכך גדל הכוח המוענק למחזיקי האג"ח.

לטענת גיסין, פנייתו "לא נעשית במטרה להשפיע על בחירת יועץ משפטי זה או אחר, אלא במטרה למנוע עיוותים וניגודי עניינים". אך הוא הוסיף שיהיה טעם לפגם אם הבנקים, שמגיעים תמיד לאסיפות, יקבלו כתוצאה מכך משקל גדול יותר בהכרעה, בשעה שאחד הנושאים שיעמוד לחקירה הוא מערך הקשרים בין אי.די.בי לבנקים שליוו אותה. הבנקים, יש לציין, הצביעו פה אחד לנאור וגרשט ושגב לא זכה מהם אף לקול אחד.

לא חביב הבנקים

כאן כבר קשה שלא לקשר את הדברים לעובדה שבשנתיים האחרונות עו"ד שגב רחוק מלהיות חביב הבנקים, על רקע המאבק המתוקשר שהוא מנהל נגד בנק לאומי בתיק טאו. לאומי מצדו, פעל בכל דרך לנסות ולהדיח את שגב מתפקידו וטען שאינו יכול לשמש מפרק טאו בעת שמתנהל נגדו הליך פלילי באישום של התחמקות ממע"מ. לפני כמה חודשים ביקש שגב מהשופטת בתיקו הפלילי לזכות אותו מיידית, בטענה שאחרת הוא עלול שלא לקבל את המינוי בתיק אי.די.בי, כאמור "תיק חייו".

אורנשטיין ביקש את תגובת הנאמנים, שהודיעו לפני כמה שבועות שהחישוב של גיסין "שגוי מיסודו" ויביא לכך שתוצאות ההצבעה יהיו שונות מתוצאות האמת. לפי תחשיב שצירפו, עמדת גיסין תעניק לשגב 50.2% מהקולות ולנאור וגרשט 49.8%. לפי הנאמנים, עמדת גיסין אינה מיישמת את הלכת דלק נדל"ן אלא קובעת תחשיב שלישי ולא מקובל. למרות התנגדותם לאימוץ הלכת דלק נדל"ן, טענו המפרקים, גם הלכה זו לא תשפיע על הרוב של נאור וגרשט. הנאמנים הוסיפו שעמדתם נובעת משיקולים עניינים וש"מובן" ששני המועמדים - שגב ונאור־גרשט - הם ראויים, "אחרת לא היו מובאים להצבעה מלכתחילה".

בתגובת הנאמנים צוין שלקוחותיו של גיסין "לא מצאו לנכון להזדהות", אולם הם נמנעו מלדרוש לחשוף אותם.

אורנשטיין הורה לגיסין להגיב לטענות, ומסמך התגובה הוגש בחמישי שעבר. הפעם הלך גיסין עוד צעד קדימה וביקש לפסול את הצבעת בנק לאומי, בנק מזרחי ובנק קרדיט סוויס בשל ניגוד עניינים.

"מראית פני הצדק"

לדברי גיסין, פרסום תוצאות ההצבעה ממחישות את הבעייתיות הגדולה שבאופן החישוב של הנאמנים, שכן פחות מ־30% ממחזיקי האג"ח השתתפו בהצבעה, לעומת שיעור הצבעה של הבנקים, "שעמד כתמיד על 100%".

גיסין טען שהלכת דלק נדל"ן נועדה למנוע עיוות שנובע מכך שקשה לצפות ממשקיע פרטי להיכנס להוצאות ולהשתתף בעצמו באסיפות. בדלק נדל"ן, פירט, אמנם דובר בהבדל בין מחזיקים פרטיים למוסדיים, אך הרציונל נכון גם לבנקים, שמגיעים ומצביעים במלוא כוחם באסיפות.

לפי גיסין, בתיק שבו דנים במינוי חוקר לנסיבות הקריסה, ניגוד העניינים חריף במיוחד. "לא פלא שהבנקים כולם התייצבו כאיש אחד והצביעו במלוא כוח ההצבעה שלהם", הוסיף גיסין. לטענתו, די בכך כדי להמחיש שיש חשש כבד להטייה של תוצאות ההצבעה. "היעלה על הדעת שנתבע פוטנציאלי יבחר וישפיע על זהות עו"ד שמונה לחקור ולהגיש תביעות נגדו?", כתב. גיסין הסביר שהחשד שלו נובע מכך שהבנקים לאומי ומזרחי העניקו לחברות שונות בפרמידת השליטה של דנקנר אשראי גבוה בהרבה מיתרת החוב של החברה לבנק. לדבריו, צריך לבדוק את אופן קבלת ההחלטות. לגבי קרדיט סוויס נטען שלהנהלתו היה מגוון אינטרסים וקשרים ישירים עם דנקנר והחברות, והשקעה ממנופת שהביאה לרמות סיכון בעייתיות.

גיסין טען שגם אם מדובר בחשד בכשרים, "הרי שמראית פני הצדק דורשת להימנע מלתת כוח לנחקרים פוטנציאליים לקבוע את זהות החוקר שיקרא להם מחר אל חדר החקירות".

כעת, כאמור, עבר התיק לשופט ברנר שיכריע בסוגיה.