רק 2% מהסטודנטים הישראלים ממשיכים לדוקטורט, לעומת יותר מ-5% בשוויץ
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מגמת הצמיחה החדה במספר הסטודנטים בישראל התחילה להתהפך בשנה שעברה כאשר מספר התלמידים בשנה הראשונה לתואר ראשון ירד ב-5.6% לעומת שנה קודמת
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום (א') נתונים הנוגעים לתחום ההשכלה הגבוהה בישראל לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ה. הנתונים מתייחסים לשנת הלימודים הקודמת (תשע"ד) ולא לשנת הלימודים המתחילה היום.
- מספר הסטודנטים לא מדביק את קצב הגידול באוכלוסייה
- סטודנטים יקרים: עובדים יותר אבל הסיוע מההורים רק גדל
- מהו הסוד הנסתר להצלחה בלימודים?
לפי נתוני הלמ"ס, לאחר שני עשורים שבהם גדלה באופן משמעותי אוכלוסיית הסטודנטים, מגמה זו מתחילה להשתנות בשנת הלימודים שחלפה (2013-2014). בשנה זו נרשמה אמנם עלייה של 1% במספר הסטודנטים לתואר ראשון, אך מספר הסטודנטים בשנה ראשונה לתואר ראשון שלמדו באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות דווקא ירד ב-5.6% מ-60.1 אלף סטודנטים ל-56.8 אלף. במספר הסטודנטים לתואר שני ותואר שלישי נרשמו עליות מתונות של 0.4% ו-0.6%, בהתאמה.
בסך הכול לפי נתוני הלמ"ס כ-60% מצעירי ישראל (בגילי 24-22) צפויים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, אך רק אחד מכל 50 סטודנטים ישראלים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה צפוי ללמוד לקראת תואר שלישי (2% מהסטודנטים), לעומת 3% במדינות ה-OECD ויותר מ-5% בשוויץ.
בשנת הלימודים שחלפה תחומי הלימודים הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים בשנה הראשונה לתואר ראשון, היו מדעי הרוח (25.4%) ומדעי החברה (21.7%). לשם השוואה, בשנת הלימודים 1999-2000, היוו הסטודנטים לתואר ראשון 30.9% מכלל הלומדים בשנה הראשונה לתואר ראשון וחמישית מהם למדו מדעי החברה (19.6%).
התחום הנפוץ ביותר בקרב הסטודנטים לתואר שני בשנה שעברה היה גם הוא מדעי הרוח (30.4%) ולאחריו עסקים ומדעי הניהול (19.9%). בקרב הסטודנטים לתואר שלישי, 38.3% למדו מדעי הטבע ומתמטיקה, ורבע למדו מדעי הרוח (24.8%).
בהשוואה בין-לאומית, שיעור הסטודנטים החדשים שלמדו בישראל מדעי החיים מקרב הסטודנטים החדשים לתואר שלישי היה גבוה יחסית לשיעור הממוצע של מדינות ה-OECD (21% בישראל לעומת 9% ב-OECD). גם שיעור הסטודנטים החדשים שלמדו מדעי הרוח לתואר שלישי בישראל היה גבוה מהממוצע ב-OECD (24% לעומת 19%).
לעומת זאת, בקרב סטודנטים לתואר שלישי בישראל, שיעורם של מי שלמדו לימודי הנדסה היה נמוך בהשוואה לשיעור הממוצע של מדינות ה-OECD (8% לעומת 15%) וכך גם במקצועות רפואה ומקצועות עזר רפואיים (9% לעומת 15%).
עוד עולה מהנתונים שמפרסם הלמ"ס כי 57.6% מהסטודנטים שלמדו בשנה הקודמת במוסדות האקדמיים בישראל היו נשים, והן היוו רוב בכל התארים: 56.9% מהלומדים לקראת תואר ראשון, 60.7% מהלומדים לקראת תואר שני, 52.6% מהלומדים לקראת תואר שלישי, ו-77.5% מהלומדים לקראת תעודה אקדמית.
מבין 264.7 אלף הסטודנטים שלמדו בשנת 2013-2014 באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך, 12.5% היו ערבים (32.6 אלף סטודנטים). לשם השוואה, שנה קודם לכן (2012-2013), שיעור הערבים היה 11.8%. חלקם היחסי של הערבים היה גדול יותר בקרב סטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון ולתעודה אקדמית (13.5% ו-19.4%, בהתאמה), מאשר בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים (10.1% בתואר שני, ו-5.4% בתואר שלישי).
בשנה הקודמת למדו לתואר ראשון 8,300 סטודנטים חרדים לעומת 7,300 בשנה שלפניה. 5,600 מהסטודנטים החרדים בשנה הקודמת היו נשים. הסטודנטים החרדים התמקדו בעיקר בלימודים בתחום החינוך וההכשרה להוראה (26.4% מהם למדו תחום זה, לעומת 14.0% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון), בתחום העסקים ומדעי הניהול (17.2% לעומת 9.4%, בהתאמה) וכן תחום מדעי החברה (16.7% לעומת 29.6% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון).
בשנת 2012 למדו בחו"ל 17.5 אלף סטודנטים ישראלים, שהיוו 4.5% מכלל הסטודנטים הישראלים שלמדו בשנת זו. שיעור זה היה גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD (שיעור ממוצע של 2.0%) ולמדינות האיחוד האירופי (שיעור ממוצע של 3.9%).
מכלל הסטודנטים הישראלים שלמדו בחו"ל, 53% (9,300 סטודנטים) למדו במדינות ה-OECD. הסטודנטים הישראלים למדו בעיקר בארה"ב (2,400 סטודנטים), באיטליה (1,620), בגרמניה (1,576), בקנדה (936), בהונגריה (743), בבריטניה (592) ובצרפת (267). ישראלים רבים למדו במדינות שאינן חברות בOECD - כגון ירדן (2,876 סטודנטים) ומולדובה (1,086).
בשנת 2012, למדו בישראל, לצד הסטודנטים הישראלים, 4.5 אלף סטודנטים שאינם אזרחי ישראל, חלק ניכר מהם היו אזרחי ארה"ב.