התמיכה בסטודנטים בישראל: חצי מהממוצע במדינות OECD

בישראל יש הרבה אקדמאים ביחס לאוכלוסייה, נתון מרשים במיוחד משום שהתמיכה שמעניקה המדינה לסטודנטים היא מזערית בהשוואה לחברות אחרות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). בכל דו"ח של הארגון שנוגע לנושא בולט לטובה שיעור האקדמאים הגבוה בישראל - 46.6%, נכון ל־2012 - במיוחד עבור מדינה שבדרך כלל מדשדשת בחלק התחתון של דירוגי הארגון. אחת הסיבות לכך היא ששכר הלימוד בארץ הוא נמוך יחסית - 10,228 שקל לשנת לימודים באוניברסיטה. מנגד, בכל הקשור להלוואות מסובסדות לסטודנטים, תשלומי העברה (קצבאות) וסיוע אחר, ישראל שוב ניצבת באחד המקומות האחרונים בטבלה.

הנתח מתוך תקציב ההשכלה הגבוהה שמיועד לתמיכה כזו הוא 11.5%, נמוך בהרבה מממוצע מדינות ה־OECD, שמגיע ל־21.4%. לשם השוואה, מדינות שמפרישות נתח דומה מתקציב ההשכלה הגבוהה שלהן למטרה זו הן ספרד, צרפת, מקסיקו וברזיל. המדינות שחלק ניכר מהתקציב שלהן הולך לתמיכה בסטודנטים הן בריטניה, ניו זילנד, אוסטרליה והולנד.

לימודים בחינם וקצבאות תמורת ציונים

בדו"ח "מבט לחינוך 2014" של ה־OECD מזהים המחברים ארבעה מודלים של מערכות השכלה גבוהה: ישנו מודל של שכר לימוד נמוך ורשת סיוע רחבה, כמו בדנמרק, שבדיה, נורבגיה ופינלנד; מודל של שכר לימוד גבוה וסיוע מצומצם כמו ביפן ובדרום קוריאה; מודל של שכר לימוד נמוך או שאינו קיים ורשת סיוע מצומצמת כמו בצ'כיה, איטליה, ספרד ומקסיקו; ומודל של שכר לימוד גבוה ורשת סיוע רחבה כמו בניו זילנד, ארה"ב, בריטניה והולנד. ישראל לא נכללת באף אחת מהקטגוריות.

ההטבות שמעניקות חלק מהמדינות החברות בארגון נועדו לצמצם ככל האפשר את השפעת הרקע הכלכלי־חברתי של האזרח על האפשרות שלו ללמוד, וגם להתרכז בלימודים ולהפיק מהם את המיטב.

אלכס שבטסוב (25) לומד לתואר ראשון בלימודים רומאניים באוניברסיטת לייפציג שבגרמניה, ומתאר מערכת הטבות שאמנם אינן ניתנות בקלות, אך מאפשרות חיי סטודנט נוחים גם למי שהוריו אינם תומכים בו. "ההורים שלי לא עוזרים לי. אבי קובני וחי כיום בקובה. אמי הלכה לעולמה לפני עשר שנים", הוא מספר.

שכר הלימוד בגרמניה נקבע בידי ממשלות המחוזות הפדרליים, וכיום הוא ניתן בחינם בכל המדינה. ממשלת סקסוניה התחתונה היתה האחרונה בגרמניה שגבתה תשלום עבור לימודים גבוהים, וגם היא ביטלה אותו החודש. עם זאת, האוניברסיטה גובה מהסטודנטים תשלום סמסטריאלי שמכסה גם שירותים שקשורים לקהילה שבה נמצא המוסד. "התשלום עלה הסמסטר ל־193.5 יורו, לעומת 119 יורו בסמסטר הקודם, וזאת מפני שהסכום כולל שימוש חופשי בתחבורה הציבורית בעיר ובסביבותיה. לפני כן הוא כלל רק נסיעה באוטובוסים וברכבת הקלה בלייפציג עצמה ובשעות מוגבלות", מסביר שבטסוב.

ממשלת גרמניה מעניקה לסטודנטים שההכנסה של הוריהם נמוכה קצבה קבועה שיכולה להגיע ל־670 יורו בחודש, אבל היא מצטמצמת כנגד המשכורת של הסטודנט, אם הוא עובד ומרוויח יותר מ־450 יורו בחודש. תנאים נוספים לקבלתה הם שמירה על ממוצע ציונים טוב ואיסור להחליף את תחום הלימוד יותר מפעם אחת, "אלא אם יש לך תירוץ ממש טוב", אומר שבטסוב. בתום הלימודים הסטודנט מחזיר לממשלה עד 50% מסכום הקצבאות שקיבל, אבל רק לאחר שהתחיל לעבוד בעבודה עם משכורת שמאפשרת זאת.

בנוסף, האוניברסיטה מסייעת לסטודנטים במגורים. "אני גר במגורי הסטודנטים ומשלם 180 יורו בחודש לחדר בדירה עם עוד שותף. בבניין יש חדר כושר, חללים משותפים, בית קפה וחדר חזרות למוזיקאים", מספר שבטסוב.

שיטה דומה קיימת בהולנד, שמעניקה לסטודנטים שלא גרים בבית הוריהם קצבה בסיסית של 290 יורו לחודש, וקצבה של 100 יורו לחודש למי שכן גרים עם ההורים. קבלת הקצבה מותנית בכך שהסטודנט או הוריו עובדים לפחות 56 שעות חודשיות ומדווחים על הכנסותיהם. יאן־פטר דה חראף (22), שלומד קומפוזיציה בקונסרבטוריון המלכותי בהאג, מסביר כי "ההכנסה של ההורים שלי לא גבוהה, אז אני זכאי ל־220 יורו נוספים מדי חודש".

הרף העליון של הקצבה הנוספת למי שבאים מבית עם הכנסה נמוכה הוא 260 יורו. הלימודים בהולנד אינם בחינם, אך עדיין זולים יחסית לבריטניה או לארה"ב, ואפילו לישראל. כדי לכסות את שכר הלימוד, שעומד על כ־1,900 יורו בשנה, יכול הסטודנט ההולנדי לקבל הלוואה מסובסדת מהממשלה, בריבית של 0.8%, שאותה יתחיל לפרוע רק שנתיים לאחר תום לימודיו, ויכול לפרוס ל־15 שנה.

סטודנטים באוניברסיטת ת"א. מודל הסיוע בישראל אינו ברור צילום: עמית שעל

75% מהסטודנטים בארה"ב נעזרים בהלוואות

אם המקרה של גרמניה והולנד מייצג מודל של השכלה גבוהה עם שכר לימוד נמוך ומערכת סיוע של המדינה או של מוסדות הלימוד, הרי שבארה"ב קיימת רשת תמיכה נרחבת לסטודנטים, אך היא באה לצד שכר לימוד גבוה במיוחד. לפי ה־OECD, שכר הלימוד הממוצע במוסדות ההשכלה הגבוהה הציבוריים בארה"ב הגיע בשנה שעברה ל־8,539 דולר, ומנגד כ־75% מהסטודנטים בהם קיבלו מלגות או הלוואות מסובסדות.

אוונג'לין (21), שביקשה להזדהות רק בשמה הפרטי, לומדת מדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ומשלימה קורסים לקראת מעבר ללימודי רפואה — מה שמנפח את שכר הלימוד שלה לסכום גבוה בהרבה מהממוצע במוסדות הציבוריים.

"בשנה שעברה שכר הלימוד היה 14,395 דולר, אולי אפילו יותר כי דרשו ממני לשלם כל מיני תוספות", היא מספרת. אוונג'לין מעידה שמשפחתה אמידה יחסית והוריה משלמים את שכר הלימוד ואת שכר הדירה שלה, שעומד על 550 דולר בחודש לחדר בדירה עם עוד שתי שותפות, ואומרת שאם היתה צריכה לממן את הכל בעצמה, "לא הייתי עומדת בזה. הייתי לוקחת הלוואות, אבל הייתי צריכה לוותר על המון דברים וחוויית הלימודים שלי היתה נפגעת".

במקסיקו, שגובלת בארה"ב מדרום, הלימודים באוניברסיטאות הציבוריות הם בחינם, ולצדן ישנה מערכת השכלה גבוהה פרטית ויקרה. המדינה כמעט ואינה מסייעת לסטודנטים בהוצאות המחיה, ונתוני ה־OECD אכן מראים שרק 12% מהסטודנטים במדינה מקבלים סיוע בדמות קצבאות או הלוואות מסובסדות.

דמאריס גומס (22) היא סטודנטית למשפטים במוסד ללימודים גבוהים של מדינת טמאוליפס במקסיקו. המוסד איננו ציבורי, ושכר הלימוד שהיא משלמת מגיע ל־40 אלף פסו בשנה, שהם כ־3,000 דולר ארה"ב. היא מספרת שהמדינה כמעט שלא מעניקה סיוע לסטודנטים בהוצאות לימודים ומחיה, וכמו אוונג'לין, היא מניחה שללא הסיוע של הוריה לא היתה יכולה להרשות לעצמה את הלימודים.