הריבית ללא שינוי; בנק ישראל יבחן "כלים שונים" להשגת המטרות

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ב') להשאיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי חודש שני ברציפות, ברמה של 0.25%. זאת לאחר שבחודשים אוגוסט וספטמבר הפחית בנק ישראל את הריבית פעמיים רצופות בשיעור כולל של 0.5%, ומאז חודש אוקטובר 2011 הוא ביצע 12 הפחתות ריבית בשיעור מצטבר של 3%.

בדומה לחודש שעבר, גם הפעם ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי התקבלה למרות הנתונים הכלכליים שפורסמו לאחרונה, שתומכים, לכאורה, בהפחתת ריבית נוספת.

בנק ישראל רומז: הריבית לטווח קצר היא לא כלי המדיניות היחיד שביכולתו להפעיל

מבנק ישראל נמסר היום כי חברי הוועדה המוניטרית סבורים שהשפעות הפחתות הריבית האחרונות לרמה של 0.25% עדיין לא באו לידי ביטוי מלא בפעילות המשק וברמת האינפלציה. הבנק גם רומז כי כלי הריבית לטווח קצר אינו כלי המדיניות היחיד שביכולתו להפעיל, וציין כי הוא ישתמש בכלים שעומדים לרשותו ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים על מנת להשיג את מטרותיו. בבנק גם מעריכים כי המשך פיחות השקל יתמוך בהתאוששות היצוא ובהחזרת האינפלציה אל תוך תחום היעד שקבעה הממשלה.

בתחום הפעילות הריאלית, דיווחה הלמ"ס בשבוע שעבר כי המשק צפוי לצמוח השנה רק בשיעור ריאלי של 2.2%, לעומת צמיחה של 3.2% שנרשמה בשנה שעברה, ושל 3% בשנת 2012. כמה ימים לאחר מכן דיווחה הלמ"ס כי ברבעון השלישי של השנה ירד יצוא הסחורות מישראל בשיעור שנתי של 11.5%, בהמשך לירידה של 12.7% שנרשמה בו ברבעון הקודם.

בתחום המחירים, מדד ספטמבר שפורסם לפני שבועיים ירד ב-0.3%, וגם האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור, משקפת כעת ירידת מחירים ממוצעת שנתית בשיעור של 0.3%. מגמת האינפלציה בארבעת החודשים האחרונים נמוכה אף הרבה יותר ומשקפת כבר ירידת מחירים ממוצעת כפולה, בשיעור של 0.6%. אינפלציה שלילית זו נמצאת לכן הרבה מתחת לגבול התחתון של תחום יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה (3%-1%). ריבית נמוכה יותר גם מקטינה את עלויות היצרנים ומסייעת בכך להגברת הפעילות במשק, וגם גורמת להגדלת הביקושים ועשויה לכן לדחוף את המחירים אל תוך תחום יעד האינפלציה.

הנגידה, קרנית פלוג צילום: נמרוד גליקמן

מה שגרם לוועדה המוניטרית להשאיר החודש את הריבית ללא שינוי הוא הרצון של חבריה לשמור את שארית תחמושת הריבית, בשיעור של 0.25%, שעוד נותרה ברשות בנק ישראל למקרה של הרעה נוספת במצב המשק. כתוצאה ממבצע צוק איתן צפויה להירשם ברבעון השלישי של השנה צמיחה שלילית. בנוסף לכך צפוי המשק הישראלי להיות מושפע לרעה גם מהמיתון שהולך וגובר לאחרונה בגוש היורו, שהיצוא אליו מהווה כ- 30% מכלל יצוא הסחורות מישראל.

סיבה נוספת שגרמה הפעם להשארת הריבית ללא שינוי היא החשש של חברי הוועדה המוניטרית מהשפעת הריבית הנמוכה על מחירי הדירות. לפני שבועיים דיווחה אומנם הלמ"ס כי בחודש אוגוסט ירדו מחירי הדירות ב-1% בהשוואה לחודש הקודם. אולם בהשוואה לחודש המקביל בשנה שעברה מחירי הדירות עדין גבוהים ב-5%. הפחתת הריבית מקטינה את תשלומי הריבית על המשכנתאות במסלול הצמוד לריבית ה"פריים", מגדילה לכן את הביקושים למשכנתאות ותורמת בכך להמשך העלייה במחירי הדירות.

אחד הגורמים שאפשרו לבנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי הוא ההיחלשות הניכרת שנרשמת בחודשים האחרונים בשער השקל. מאז החלה ההתעוררות הנוכחית בשערי החליפין, לפני כמעט שלושה חודשים, התחזק הדולר מול השקל בשיעור מצטבר של כ- 11%. הפחתת הריבית תומכת בהתחזקות הדולר מול השקל, מגמה שבנק ישראל מעוניין לחזק. אולם העלייה הגדולה שנרשמה לאחרונה בשערו של המטבע האמריקאי מאפשרת כעת לבנק ישראל לדחות את הפחתת הריבית הנוספת למועד מאוחר יותר.

"בנק ישראל מתחיל לאבד האמינות שלו"

צח ברקי, סמנכל אגף מידע, כלכלה ומחקר בקבוצת דן אנד ברדסטריט, התייחס להשארת הריבית על כנה וציין כי ברמת הריבית הנוכחית, האפקטיביות בהפחתת ריבית נוספת לא אפקטיבית והיא אף עלולה לגרום לנזק שעולה על התועלת. "במקרה הזה החלטת הנגידה לא להחליט ולהשאיר את הריבית על כנה, הייתה ההחלטה הנכונה. צריך להילחם בהאטה בצמיחה בדרכים נוספות ולא רק על ידי הפחתות ריבית. אם לא ינקטו בצעדים משלימים, הצמיחה בתוצר תמשיך להיות נמוכה", אמר.

ציון בקר, סמנכ"ל החטיבה הפיננסית בבנק מרכנתיל, אמר: "להערכתנו, הנגידה החליטה שלא להוריד את הריבית בעיקר מאחר שצעדים מוניטריים אלה מיצו את עצמם במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב, משרתים רק את ניפוח בועת הנדל"ן, מחירי האג"ח ונכסים מסוכנים אחרים. להערכתנו, במידה שבנק ישראל יחליט ללכת לכיוון הרחבה כמותית באמצעות רכישת אג"ח ממשלתיות, זה לא יהיה אפקטיבי כמצופה. הצעדים המוניטריים המהירים הללו היו קריטיים ב-2008-2009 על רקע קריסתה של המערכת הפיננסית. כיום, הבעיה שונה, צמיחה לא מספקת, ולכן הצעדים הנדרשים לביצוע הם בידיים אחרות, הממשלה – צעדים פיסקליים, ואין להסתפק במדיניות המוניטרית של הנגידה ולהגיב לה".

שמואל בן אריה, מנהל המחקר בקבוצת פיוניר, ציין כי "בנק ישראל מתחיל לאבד את האמינות שלו. עד היום הוכיחה הנגידה פלוג כי בכל פעם שהאינפלציה נמצאת מתחת לציפיות והביקושים נמוכים תהיה תגובה מוניטרית. דווקא הפעם, לאחר עוד נתון אינפלציה מאכזב ביותר - אולי המאכזב ביותר השנה, הוחלט שלא לבצע שום שינוי. נכון לנתון האינפלציה האחרון, האינפלציה ב-12 חודשים האחרונים נמצאת עמוק מתחת ליעד האינפלציה של בנק ישראל. במחסן התחמושת של בנק ישראל כמעט ואזל לחלוטין נשק הריבית וכנראה שזו הסיבה להחלטה זו. מעניין מאוד לראות מה יקרה במידה ומדד המחירים לא יתרומם והביקושים יישארו נמוכים".

ממחלקת המחקר של אלומות ספרינט קרנות נאמנות נמסר בתגובה: "בנק ישראל תולה את ההחלטה לאי שינוי בריבית בעליית שער החליפין הנומינלי, בציפייה שזה יתרום לעלייה באינפלציה וכן בכך שטרם הבשילו ההשפעות של הפחתות הריבית האחרונות. על רקע האפקטיביות האפסית של הפחתת ריבית נוספת טוב עשה בנק ישראל בהותירו את הריבית על כנה". 

עוזי לוי, אנליסט בכיר, אינפיניטי מחלקת מחקר אמר כי: "נשק הריבית של בנק ישראל הולך ונחלש מרבעון לרבעון, וההשפעה שלו על הכלכלה הריאלית נמוכה מאד. לאורך תקופה ארוכה המדדים נמוכים וניתן לראות כי מבחינת ההשפעה על האינפלציה, המדיניות המוניטארית המרחיבה, אותה מבצע בנק ישראל, הולכת ונחלשת, ואף מאבדת אפקטיביות".

נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה יהודה אלחדיף אמר כי השתהות בנק ישראל בהפחתת שיעור הריבית במשק אינה במקומה נוכח המציאות הכלכלית העכשווית. לדבריו, ההאטה המחודשת בסביבה הגלובלית, קיומה של אינפלציה שלילית והמשך הדשדוש בפעילות הכלכלית חייבו הורדת ריבית עוד החודש. "העסקים הקטנים והבינוניים עדיין מלקקים את הפצעים מהנזקים הכלכליים של מבצע צוק איתן, והם זקוקים להפחתה בעלויות המימון כדי להתאושש", אמר אלחדיף והוסיף כי ממילא השימוש בריבית ככלי לריסון עליית מחירי הדיור הוכח כמוגבל למדי, ולפיכך מן הראוי היה להפחית מיד את הריבית ולסייע למגזר העסקי בהמרצת הפעילות הכלכלית.