"החיים יפים", אמר יואב גלנט
לאלוף המקופח יש ג'וב חדש, וגם עליו כבר יש לאנשים טענות
שאלתי את פרוזנפר על תקציב הביטחון. למדתי שהתקציב בסדר גמור ושזה מאוד פופוליסטי לחבוט בצה"ל. "העלו את גיל הפרישה ל־50 וכולם שמחו, ואז התקציב גדל כי יותר אנשים מגיעים לגיל הפרישה", פרוזנפר הסביר. הוא עצמו כבר בשוק הפרטי, הוא אמר, אך לבו עדיין בבור.
מגרש הספורט בבית הלוחם הוסב לאולם שמחות מהודר. גלנט ושרת המשפטים ציפי לבני ישבו בשולחן הכבוד, אבל השולחן הסוער באמת היה זה שסביבו ישבו שורת מנכ"לים ובעלים – אילן גרינבוים מיורוקום, צביקה גיור מניופאן, שמואל פרנקל מאפסילון וטראו מאגוד - שעקבו בערנות אחרי המצב בדרבי. הם לא התרגשו גם מכניסתם לאולם של שר הביטחון משה יעלון ומנכ"ל ארגון נכי צה"ל חיים רונן, שעברו בין השולחנות כשיעלון לוחץ ידיים לכל הנוכחים ולבסוף מתיישב בשולחן של גלנט, תוך הפגנת קרירות לבעל השמחה.
באחרונה פורסם ששכרו של חיים רונן מגיע ליותר מ־700 אלף שקל בשנה. היו מי שתהו למה ארגון נכי צה"ל, שעושה עבודת קודש אך כנראה אינו דל אמצעים, צריך אגודת ידידים. רעייתו של אחד מבכירי המשק אמרה לי: "זה לא ייאמן שאחרי המשכורות הענקיות האלה הם באים לבקש עוד כסף מהאליטה העסקית". בהמשך יסבירו לי מארגני האירוע שרוב התמיכה מגיעה מחו"ל, ועכשיו החליטו לתת צ'אנס לאנשי עסקים מקומיים לתרום.
שאלתי גם את גלנט, שדווקא עושה את הג'וב בהתנדבות, אם מדובר במעין פרס תנחומים על אובדן הרמטכ"לות. "אני חי את החיים האלה, והחיים יפים", הוא ענה לי.
יצא לי לשוחח באותו ערב עם מנכ"ל בנק אגוד ישראל טראו ולשאול אותו על הישראלים שחיים במינוס תמידי. "תוקפים סתם את הבנקים", הוא אמר, "מטרת הבנקים לא לעשוק אלא לעזור. האנשים שבמינוס צריכים לדעת לנהל את כספם ולקחת אחריות". אבל, אמרתי, הבנקים מעודדים את האנשים במינוס לקחת עוד הלוואות, ובו בזמן מוותרים לטייקונים על חובות. טראו ענה: "מדובר בבנקים הגדולים. שם לא סופרים את הלקוחות הקטנים, אך לא כך בבנק אגוד".
כששאלתי את פרסומאית־העל ג. יפית למה היא קנתה את סטימצקי הכושלת כששוק הספרים כולו קורס, היא התרגזה, אמרה "אני לא מבינה מאיפה אתה קובע ששוק הספרים קורס. אני אפילו לא רוצה לענות על זה", והלכה.
אבל כוכב הערב היה בלי ספק איל הספנות ויבואן הרכב רמי אונגר, ידיד ופטרון לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. מבטים ולחשושים ליוו אותו באשר הלך. כששאלתי אותו אם הוא עזר במימון ההגנה המשפטית של אולמרט הוא ענה: "אני לא נתתי לאולמרט אגורה, וגם לא לשולה זקן". כששאלתי מה בכלל יוצא לו מכל התמיכה הזאת, אונגר השיב מיד: "אהוד ואני חברים מהאוניברסיטה, זה הכל. מה שקורה לו עכשיו עם זקן זה תקיעת סכין מסובבת בגב. דמיין שאתה עובד עם אדם 40 שנה והוא בוגד בך. איך היית מרגיש? אבל אולמרט לא יישבר". שמואל פרנקל תרם לדיון ואמר: "חבל על אולמרט. הוא היה יכול להיות ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה פה".
המשך הערב כלל נאומים וסרטונים מעודדים על נכי צה"ל ששוקמו. לקראת סופו גלנט חזר לבמה ואמר שאגודת הידידים כבר גייסה 2 מיליון שקל למימון טיול העצמה להודו לנכי צה"ל ממבצע צוק איתן, ושהוא מבקש מכל אנשי העסקים שנכחו בערב לפתוח את הלב והכיס ולתרום עוד