מסקנות הוועדת להסרת חסמי היבוא: "להקל על שחרור סחורות לשווקים"

הפחתות המכסים שהתרחשו בשנים האחרונות לא עזרו בהורדת המחירים, ונדרשים צעדים יותר דראסטיים, כך עולה ממסקנות הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בייבוא שפורסמו השבוע.

ההמלצה העיקרית של הוועדה הינה לשנות מן היסוד את שיטת הייבוא הנוהגת כיום בישראל. על פי השיטה הקיימת – חלק גדול מן הסחורות נעצרות בנמל או במחסני החברה, ונדרשות לעמוד בתקני איכות ובטיחות בטרם מאושר ליבואנים לשווק אותן לצרכנים.

הוועדה ממליצה לשנות את השיטה כך שהיבואנים יאלצו להצהיר על עמידה ברגולציה ויוכלו לשווק את הסחורות ללא מחסומים, ואולם רמת האכיפה והפיקוח של הממשלה בשווקים תתוגבר, והענישה כלפי יבואנים שלא יעמדו בדרישות תוחמר – זאת בדומה למצב המקובל כיום ברוב מדינות העולם המפותחות. בוועדה צופים שיישום המסקנות יוביל לחיסכון של מאות שקלים בחודש למשקי הבית.

בנוסף, ממליצה הוועדה להפחית את דרישות העמידה בתקנים רשמיים או בתקנים ישראליים מחייבים, להעניק כלים למשרדי הממשלה לפעול כנגד יבואנים רשמיים המונעים יבוא מקביל, הנגשת המידע הנדרש לצורך ייבוא באמצעות הקמת אתר אינטרנט שירכז את כל המידע בנושא, ועוד.

סחורות בנמל. לשחרר את הסחורות ולהכביד את העונשים על יבואנים שלא עומדים בהגבלות צילום|: SHUTEERSTOCK

התקנים הם חסם הייבוא העיקרי

על פי ממצאי הוועדה, כ-70% מהצריכה בישראל מקורו בייבוא, וכ-35% מהוצאות משק הבית מופנים לייבוא – ולמרות זאת הייבוא נתקל בחסמי בירוקרטיה רבים. עיקר החיצים מופנים כלפי סוגיית התקינה. הוועדה מביאה מספר דוגמאות למקרים בהם תקן רשמי חסם יבוא של מוצרים מסיבות לא מוצדקות, כמו למשל: תקן רשמי החוסם יבוא של משקאות קלים באמצעות איסור איור פירות על מוצרים אשר שיעור הפרי בהן קטן מ-10%, או תקן רשמי החוסם ייבוא תחליף חלב (חלב סויה או אורז, למשל) עקב איסור השימוש במילה חלב למוצרי שתייה אלו ועוד.

לפי בחינת הוועדה, הפחתת המכסים שהתבצעה בישראל בשנים האחרונות בעקבות מסקנות ועדת טרכטנברג, לא הובילה להוזלת מחיר המוצרים לצרכנים, והתגלגלה בעיקר ליבואנים. בנוסף, בוועדה מנסים להסיט את האש מהממשלה בדיון בנושא יוקר המחיה – בעיקר בשל המע"מ הגבוה של 18% המוטל בישראל על כלל המוצרים. הוועדה השוותה בין המוצרים בישראל לשאר העולם – בהפחתת המע"מ, ומצאה כי פער המחירים בין ישראל לעולם נשמר. רמת המחירים של מוצרי הצריכה של משקי הבית בישראל גבוה באופן אבסולוטי וגבוה בפרט ביחס לרמת ההכנסה בכ-20% מהממוצע במדינות ה-OECD, ומוצרי צריכה רבים – לרבות תחום המזון – נמכרים במחירים גבוהים יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות.