הדואר קורס, יו"ר הדירקטוריון מקבל מענק הצטיינות

רשות החברות הממשלתיות מבקשת לאשר ליו"ר דירקטוריון דואר ישראל לשעבר ששי שילה פיצויים מוגדלים של 200% נוסף למענק הצטיינות של 10% משכרו השנתי ב־2012 ופדיון ימי חופשה, כך נודע ל"כלכליסט". כך מאמצת רשות החברות את החלטת דירקטוריון הדואר מאוגוסט 2013 בנוגע למתן פיצויים מוגדלים לשילה, שסיים את תפקידו כיו"ר הדירקטוריון בסוף אוגוסט 2013 לאחר קדנציה של שלוש שנים. כמה חודשים לאחר מכן, באוקטובר 2013, פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף על מצבה של דואר ישראל, שהידרדרה בשנים האחרונות למשבר כספי עמוק עד כדי סכנת קיום ממשית.

שכרו של שילה עמד ב־2012 על 588 אלף שקל ברוטו, ומכאן שמענק ההצטיינות שקיבל היה כ־60 אלף שקל. כעת, אם יאושרו לו פיצויים מוגדלים של 200%, הוא צפוי לקבל עוד 236 אלף שקל.

יו"ר רשות החברות אורי יוגב העביר בשבוע שעבר לשר האוצר יאיר לפיד ולשר התקשורת גלעד ארדן בקשה לאשר את הפיצויים המוגדלים ואת מענק ההצטיינות לקראת האסיפה הכללית של הדואר, שאמורה להתכנס ביום ראשון הקרוב. לפיד וארדן, שסיים את תפקידו השבוע, לא חתמו על הבקשה עד כה, ולכן ייתכן שאסיפת בעלי המניות תידחה. מכיוון שהמדינה היא בעלת המניות היחידה בדואר, כל החלטה של השרים תאושר באופן אוטומטי בידי האסיפה.

צילום: קובי גדעון/לע"מ

תוספות שכר תמורת שקט

המבקר הצביע בדו"ח על ההידרדרות המתמשכת ברווחיותה, נזילותה הכספית ואיתנותה הפיננסית של החברה. בין השאר הוא מתח ביקורת על דירקטוריון הדואר בראשות שילה, שלמרות מצבה הכספי הבעייתי של החברה אישר תוספת שכר של כ־150 מיליון שקל לעובדים ב־2011 כחלק מאימוץ הסכם קיבוצי שנחתם בין המדינה להסתדרות. שילה המליץ לשלם את התוספת כדי לשמור על שקט תעשייתי עם העובדים. בדירקטוריון טענו כי כל חוות הדעת שהוגשו להם קבעו כי אין להם ברירה אלא לאמץ את ההסכם הקיבוצי.

מבקר המדינה העיר כי תוספת השכר אושרה שבועות ספורים לאחר שמנכ"ל הדואר חיים אלמוזנינו שלח מכתב לשרי האוצר והתקשורת, ובו הצהיר כי נשקפת סכנה לאיתנותה הפיננסית של החברה. המבקר העיר עוד כי חברת הדואר לא הכינה תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח שמטרתה לייצר מקורות הכנסה חדשים ולפצות על אובדן ההכנסות משירותי הדואר המסורתיים, ולא ניצלה כראוי את גיוס האג"ח שביצעה, שהיקפו 400 מיליון שקל, כדי לפתח מנועי צמיחה חדשים.

שילה הגיש למשרדי האוצר והתקשורת תוכנית הבראה לדואר בסוף 2011, אך זו מעולם לא יצאה לפועל. בסופו של דבר רק בחודש שעבר ולאחר התערבות נמרצת מצד ארדן הסכימו המדינה וההסתדרות על מתווה ההתייעלות בחברה, שאמור לצאת לדרך בחודשים הקרובים. ללא תוכנית הבראה היא צפויה להיות חדלת פירעון כבר באפריל הקרוב והיא לא תוכל לעמוד בתשלומים השוטפים להחזר חובותיה.

מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב צילום: עומר מסינגר

פיצויים מוגדלים הם נורמה

מתן פיצויי פיטורים מוגדלים ומענקי הצטיינות השתרש כנורמה בחברות הממשלתיות, ומרבית יושבי הראש הפורשים זוכים להם ללא תלות בתוצאות הכספיות של החברות שעמדו בראשן. רק במקרים נדירים לא מאושרים תנאים מועדפים אלה.

מקרה אחד שבו נמנע שר האוצר מלאשר תנאי פרישה מועדפים הוא זה של יו"ר נמל אשדוד לשעבר גדעון סיטרמן, שסיים את תפקידו בתחילת השנה על רקע כוונת רשות החברות להדיחו. שילה, לשעבר מנהל החברה למשק ולכלכלה, נחשב לדמות בעלת השפעה בליכוד.

הוא נבחר לאחרונה לנבחרת הדירקטורים של רשות החברות ומונה ליו"ר דירקטוריון נתג"ז (חברת נתיבי הגז הממשלתית), אולם החליט לוותר על התפקיד כדי להתמנות ליו"ר נמל אשדוד מטעם השר ישראל כץ, אך ועדת המינויים במגזר הציבורי לא אישרה את מינויו. שילה היה אחד המועמדים הסופיים לתפקיד מנכ"ל רכבת ישראל במכרז ב־2010, שבוטל בסופו של דבר בטענה למעורבות פוליטית בהליך הבחירה.

מרשות החברות נמסר כי "הרשות בחרה שלא להתערב בהחלטת דירקטוריון הדואר. החל מ־2014 החליטה רשות החברות לבטל לגמרי את מענקי ההצטיינות בחברות הממשלתיות ובמקום זאת הוחלט להנהיג תוכנית בונוסים המבוססת על עמידה ביעדים ברורים".

שילה בחר שלא להגיב.