הריבית לחודש דצמבר תישאר ללא שינוי, ברמה של 0.25%

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ב') להשאיר את הריבית במשק חודש שלישי ברציפות ללא שינוי, ברמה של 0.25%. זאת לאחר שבחודשים אוגוסט וספטמבר הפחית בנק ישראל את הריבית פעמיים רצופות בשיעור כולל של 0.5%, ומאז חודש אוקטובר 2011 הוא ביצע כבר 12 הפחתות ריבית בשיעור מצטבר של 3%.

בדומה לחודשיים הקודמים, גם הפעם ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי התקבלה למרות הנתונים הכלכליים שפורסמו לאחרונה שממשיכים להצביע על מצבו הקשה של המשק, ולמרות המשך הירידה בסביבת האינפלציה. ריבית נמוכה יותר גם מקטינה את עלויות היצרנים ומסייעת בכך להגברת הפעילות במשק, וגם גורמת להגדלת הביקושים ועשויה לכן לדחוף את רמת המחירים הנמוכה אל תוך תחום יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה (3%-1%).

בתחום הפעילות הריאלית, דיווחה הלמ"ס בשבוע שעבר כי ברבעון השלישי של השנה נרשמה במשק, לראשונה מאז הרבעון הראשון של 2009, צמיחה שלילית בשיעור שנתי של 0.4%. אתמול פרסם בנק ישראל נתונים מעודכנים יותר, המעידים כי המשק נחלץ מהמצב הקשה שאליו נקלע בעקבות מבצע צוק איתן באיטיות רבה: המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש אוקטובר רק בשיעור מתון של 0.06%.

קרנית פלוג צילום: עומר מסינגר

בתחום המחירים, מדד אוקטובר שפורסם לפני שבועיים עלה אומנם ב- 0.3%, אולם האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור (מדד אוקטובר 2014 לעומת מדד אוקטובר 2013) ממשיכה להיות שלילית, בשיעור של מינוס 0.3%. האינפלציה הצפויה במשק ל- 12 החודשים הבאים ירדה בימים האחרונים לנקודת שפל חדשה של 0.7% בלבד. אינפלציה צפויה נמוכה מזו נרשמה בפעם האחרונה במשק הישראלי רק לפני יותר מחמש וחצי שנים, בחודש מרץ 2009 בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי.

אולם מה שגרם לוועדה המוניטרית להשאיר החודש את הריבית ללא שינוי הוא הרצון של חבריה לשמור את שארית תחמושת הריבית, בשיעור של 0.25%, שעוד נותרה ברשות בנק ישראל למקרה של הרעה נוספת במצב המשק. החשש העיקרי כעת הוא מהעמקת ההאטה בגוש היורו, שהיצוא אליו מהווה כ- 30% מכלל יצוא הסחורות מישראל.

סיבה נוספת שגרמה הפעם להשארת הריבית ללא שינוי היא החשש של חברי הוועדה המוניטרית מהשפעת הריבית הנמוכה על מחירי הדיור. מחירי הדירות ירדו אומנם בספטמבר ב- 0.1%, בהמשך לירידה של 1% בחודש הקודם, אולם בחישוב שנתי הם גבוהים עדיין ב- 4.7% ממחירן הממוצע של הדירות בתקופה המקבילה בשנה שעברה. הפחתת הריבית מקטינה את תשלומי הריבית על המשכנתאות במסלול הצמוד לריבית ה"פריים", מגדילה לכן את הביקושים למשכנתאות ותורמת בכך להמשך העלייה במחירי הדירות.

אחד הגורמים שאפשרו גם החודש לבנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי הוא המשך הירידה בשער השקל מול הדולר. ריבית נמוכה יותר תומכת בהחלשת השקל, דבר שבנק ישראל מעוניין מאוד שיקרה. אולם בחודשים האחרונים השקל נחלש במידה ניכרת מול הדולר גם ללא התערבות יוצאת דופן של בנק ישראל, בעיקר בשל התחזקותו של המטבע האמריקאי בעולם. מאז החלה ההתעוררות הנוכחית בשערי החליפין, לפני ארבעה חודשים, התחזק הדולר מול השקל בשיעור מצטבר של כמעט 13%.

עלייה גדולה זו בשער המטבע האמריקאי מול השקל מאפשרת כעת לבנק ישראל לדחות את הפחתת הריבית הנוספת למועד מאוחר יותר.

בהודעת הריבית שפרסם אתמול, מציין בנק ישראל כי האינדיקטורים הכלכליים שנוספו לאחר מבצע צוק איתן המתייחסים ליצוא הסחורות, ליצור התעשייתי, לפדיון המסחר והשירותים, ולגביית המיסים העקיפים מצביעים על התאוששות בפעילות, אל רמת הצמיחה המתונה ששררה במשק ערב המבצע.

בנושא שער החליפין, מציין הבנק בהודעתו כי מתחילת גל הפיחותים הנוכחי בחודש אוגוסט נחלש השקל מול סל המטבעות ("שער החליפין האפקטיבי") ב- 7.1%. להערכתו, המשך הפיחות בשקל יתמוך בהתאוששות היצוא והמגזר הסחיר בכלל, וצפוי לתרום להחזרת האינפלציה אל תוך תחום היעד.

עוד נכתב בהודעת הבנק כי הוועדה המוניטרית סבורה שהשפעות הפחתות הריבית האחרונות שהביאו את הריבית לרמה של 0.25% טרם באו לידי ביטוי מלא בפעילות ובאינפלציה, ולאור זאת החליטו חבריה גם החודש להותיר את הריבית ללא שינוי.

בסוף ההודעה לא שכח בנק ישראל לציין את המשפט הרגיל, לפיו הוא ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי, בשווקים הפיננסיים ובשוק הדיור, וישתמש בכלים שונים העומדים לרשותו כדי להשיג את מטרותיו.

תגובות

אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בית ההשקעות הלמן-אלדובי: "הבעיות עימם מתמודד בנק ישראל יצופו במהרה שוב בחודשים הקרובים. הנתונים האחרונים לא מחייבים את בנק ישראל לנקוט בפעולה מסוימת היום והוא יכול להמשיך ולבחון את השפעתן של הורדות הריבית הקודמות שביצע ואת השפעת התחזקות הדולר על המשק".

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי באפסילון בית השקעות: "מאחר שבנק ישראל סובר שעדיין לא ניכרת השפעת הפחתות הריבית האחרונות הוא מעדיף להמתין תוך כדי שהוא מסמן למשקיעים שהוא לא יבחל בשימוש בכל כלי לצורך עידוד הפעילות במשק"

אורי גרינפלד הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות: "ההחלטה אמנם מתאימה לציפיות המקודמות, אבל ניתן ללמוד ממנה לא מעט על הלך הרוח בבנק ישראל לגבי סביבת האינפלציה במשק"

יוגב שוורץ מנהל השקעות קרנות נאמנות תמיר פישמן: "נוסח הודעת הבנק והחלטת הריבית עצמה, מצביעות על כך שלדעת הבנק הנתונים הכלכליים השליליים הינם חד פעמיים וצפויה התאוששות בפעילות, ועל כן כרגע הבנק מעוניין להמתין ולקבל אינדיקאטורים נוספים בטרם יפעל באמצעות כלי הריבית או כלים נוספים".

רו"ח אהוד רצאבי-נשיא לה"ב: "בתקופה של חוסר יציבות יש לדאוג ליציבותם של מגזרים התורמים לחיזוק הכלכלה, לכן על הממשלה לבצע מדיניות לעידודם של העסקים הקטנים והעצמאים הפועלים בעיקר בשוק המקומי. מדיניות מוניטרית אינה תחליף למדיניות ממשלתית אקטיבית יזומה לעידוד הסקטור העסקי".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "להערכתנו, הפיחות החד של השקל מול הסל יחד עם השיפור בחודשיים האחרונים בייצור התעשייתי ונתוני התעסוקה החזקים, מפחיתים את הסיכוי לשינוי בריבית בנק ישראל גם בחודש הבא".

אלכס זבז'ינסקי כלכלן ראשי מיטב דש: "לפי הודעת הריבית האחרונה ולאור הנתונים החיוביים שהתפרסמו בחודש האחרון בנק ישראל התרחק במקצת מהורדה נוספת של הריבית ומשימוש בכלים אחרים".