פגישת לפיד ניסנקורן ואורן הסתיימה ללא הסכמות בנוגע לשביתה הכללית
בישיבה בין שר האוצר, יו"ר ההסתדרות ונשיא הארגונים העסקיים הוחלט על הקמת שלושה צוותי עבודה אשר ידונו בדרישות ההסתדרות. ניסנקורן: "הפערים הם גדולים. לא ניסוג עד שיתקבלו דרישותינו"
- יו"ר ההסתדרות על שכר המינימום: אם צריך - נצא למאבק
- הדיון על שכר המינימום מציג מינימום חשיבה יצירתית
- נשיא התאחדות התעשיינים: "גם 5,000 שקל שכר מינימום זה יותר מדי"
הנוכחים טענו כי האווירה הכללית הייתה חיובית, וכי כלל הצדדים הסכימו כי יש לפעול לסגירת הפערים החברתיים ולדאוג לשכבות החלשות. על כן הוחלט על הקמת שלושה צוותי עבודה אשר ידונו בדרישות ההסתדרות: צוות אחד לנושא שכר המינימום, צוות שני לנושא עובדי הקבלן, וצוות שלישי לנושא העסקת מוגבלים. הצוותים יעבדו באופן רצוף עד יום חמישי, אז יקיימו הצדדים פגישה נוספת.
יאיר לפיד, אבי ניסנקורן וצביקה אורן. "הפערים גדולים" צילוןם: אוראל כהן, אוהד צויגנברג
ההסתדרות הכריזה ביום שלישי האחרון על סכסוך עבודה כללי במשק. העילה המרכזית להכרזת הסכסוך היא הדרישה להעלאת שכר מינימום באופן שיאפשר קיום בכבוד לאדם העובד. בנוסף קיימות שתי עילות נוספות: האחת דרישת ההסתדרות לצמצם תבניות העסקה פוגעניות, ובעיקר תופעת עובדי הקבלן. השנייה היא דרישת ההסתדרות להעסקת אנשים עם מוגבלויות גם במגזר הציבורי – לאחר שהמגזר הפרטי כבר הסכים לקבל על עצמו התחייבות להעסקת בעלי מוגבלויות. אם הצדדים לא יגיעו להסכמות, תוכל ההסתדרות לפתוח בשביתה החל מיום שלישי הבא – בחלוף שבועיים ממועד ההכרזה על הסכסוך.
בנושא שכר המינימום, עמדת הפתיחה של משרד האוצר הינה כי יש להעלות את שכר המינימום בצורה מדודה ל-4,500 שקל, תוספת של כ-200 שקלים בלבד לשכר העומד כיום על 4,300 שקל בחודש. עמדת הפתיחה של העובדים היא כי יש לבצע העלאה חדה ל-5,300 שקל – כאשר ניסנקורן הסביר שהגיע לסכום זה בשל מדד העוני – כאשר עבור משפחה של 4 נפשות מדובר ב-105% ממדד העוני, ועבור 5 נפשות מדובר ב-91% ממדד העוני – ובממוצע הסכום יושב על הקו. אורן, נציג המעסיקים, התבטא בשבוע שעבר שגם 5,000 שקל זה יותר מדי עבור המעסיקים – אך ניתן להניח כי מדובר בגבול עליון סביבו יהיה מוכן להתפשר. בנוסף עומדת על הפרק הצעת החוק של חה"כ דב חנין להעלות את שכר המינימום ל-30 שקל בשעה (5,580 שקל בחודש), אשר נותנת רוח גבית לעמדת ההסתדרות.
האוצר והמעסיקים מעוניינים לנצל את המו"מ כדי להגיע גם להישגים עבורם – במיוחד הגמשת תנאי ההעסקה של העובדים בכל הקשור ליכולת העובד לעבוד שעות נוספות. בעיני המעסיקים חוק שעות עבודה ומנוחה אשר נחקק בשנת 1951 הינו חוק אנכרוניסטי שאינו מתאים עוד לשוק העבודה המודרני. הממשלה מעוניינת כי הדיון לא יהיה סביב שכר המינימום אלא סביב הכנסת המינימום – קרי שכר מינימום כולל תוספות אחרות המשולמות על ידי המעסיק – דבר המאפיין מאד תנאי העסקה של עובדים זוטרים במגזר הציבורי. באופן הזה, הצעד של העלאת הכנסת המינימום, במקום העלאת שכר המינימום, לא ישפיע כל-כך על עובדים רבים במגזר הציבורי. בנוסף, המעסיקים מבקשים כי חלק מההעלאה תבוצע דרך מענק ההכנסה השלילי – שבו תישא המדינה ולא המעסיקים. צוותי העבודה שהוחלט עליהם יבחנו בין היתר את המשמעויות התקציביות והחוקיות של ההצעות והדרישות השונות שהועלו בפגישה.
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר בתום הישיבה: "הפערים הם גדולים. לא ניסוג עד אשר יתקבלו דרישותינו שהן הדרך היחידה לצמצום פערים ודאגה לאוכלוסיות החלשות במדינת ישראל."
