משרד הכלכלה: העלאת שכר המינימום - תמורת שינוי תשלום השעות הנוספות

משרד הכלכלה תומך בעמדת המעסיקים הפרטיים לפיה יש להתנות את העלאת שכר המינימום בשינוי אופי החישוב של השעות הנוספות. במכתב ששלח היום (ג') מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, למנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, הוא מקבל למעשה את הדרישות העיקריות של המעסיקים הפרטיים, כולל שינוי חוק שעות עבודה ומנוחה ועצירת כל חקיקה חדשה שתגדיל את עלויות העסקה.

מכתבו של לנג יצא במקביל לעוד סבב שיחות בין נציגי ההסתדרות, האוצר והמעסיקים שהסתיים ללא תוצאה. מחר ייפגשו הצדדים שוב לדון בדרישה אחרת של יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לקליטת עובדי קבלן בשירות הציבורי, כמו מורים ועובדים סוציאליים להעסקה ישירה.

מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג צילום: נמרוד גליקמן

ניסנקורן דורש להעלות את שכר המינימום ל-5,300 שקל בחודש למשרה מלאה, העלאה של 1,000 שקל לעומת המצב כיום. באוצר רואים בדרישה זו רק נקודת פתיחה של משא ומתן, ולכן שמים את הדגש על דרישתם להחריג את המגזר הציבורי מהעלאת שכר המינימום, או יותר נכון להגדיר איזשהו רף של שכר ברוטו, לדוגמה 5,000 שקל בחודש, שמעליו אין העלאת שכר.

מאבק עקרוני

הסיבה לדרישה זו של האוצר, היא משום שכיום כ-40% מעובדי המדינה מקבלים השלמת הכנסה אך בגלל תוספות שונות שכרם הממוצע ברוטו מגיע ליותר מ-11 אלף שקל בחודש. ההבדל בעלות לתקציב המדינה הוא כ-4.1 מיליארד שקל בשנה ללא החרגה, וקצת מעל מילארד שקל עם החרגה כזו, ללא לקיחה בחשבון של חיסכון בקצבאות ומס הכנסה שלילי. ניסנקורן מתנגד לדרישה זו של האוצר, כמו גם לדרישה של המעסיקים להתנות את העלאת שכר המינימום בשינוי חישוב השעות הנוספות מחישוב יומי לחודשי.

בעוד שבוע יוכל ניסנקורן להורות על עיצומים בכלל המשק, לאחר שיפוגו שבועיים של צינון מרגע הכרזת סכסוך העבודה. בימים האחרונים מנסה יו"ר ההסתדרות לשדר שזהו מאבק עקרוני מבחינתו והוא אינו מתכוון לוותר בו, גם אם הדבר יכלול שביתה כללית, במגזר הציבורי והפרטי.