רונלד כהן: "בעתיד יהוו אג"ח חברתיות כ-5% מכלל תיקי ההשקעות"
יו"ר קרן ההשקעות פורטלנד אמר בוועידת G300 של "כלכליסט" ו-UBS כי הטכנולוגיה הפכה את הקישור בין טיפול בבעיה חברתית למדידת הערך הכספי של הטיפול בה לקל יותר וכי "ברגע שמודדים דברים אפשר לאמוד את ההחזר הכספי שלהם"
"העולם נמצא על סף מהפכה בטיפול בבעיות חברתיות". כך אמר היום (ד') סר רונלד כהן, יו"ר קרן ההשקעות פורטלנד וראש צוות המשימה של פורום G8 לגיבוש אג"ח חברתיות. כהן דיבר בוועידת G300 של "כלכליסט" ו-UBS.
קראו עוד בכלכליסט:
- רייצ'ל לורד: "ההשקעה בתעודות סל הפכה פופולרית מאוד בעשור האחרון"
- מייקל קרוק: מנהלי השקעות לא מבינים את הצרכים של הלקוח
- שלמה דברת: "אל תבלבלו בין השקעה למסחר"
"נושאים חברתיים הופכים בוערים יותר עם הזמן, הם בין דוריים, ונדבנים ניסו לטפל בהן במשך שנים. למעשה, נדבנים היו אלו שהחלו לטפל בנושאים חברתיים ולא ממשלות. רק בשנות השלושים של המאה שעברה החלו ממשלות להיות מעורב בנושא. אבל היום, מדינות הרווחה שנוצרו אז מסירות ידיהן מטיפול בחברה ורווחה. מרבית ממשלות העולם עושות כך, גם בישראל, משום שהן רואות את הפער בין הביקוש לשירותים חברתיים לבין המשאבים שהן יכולות להקצות", סיפר כהן.
כהן הסביר שהטכנולוגיה הפכה את הקישור בין טיפול בבעיה חברתית לבין מדידת הערך הכספי של הטיפול בה לקל יותר. "העולם הפך מדיד. אפשר למדוד את מספר חסרי הבית, את מספר האסירים המשוחררים שחוזרים לפשע, את מספר החרדים והערבים שנכנסים לשוק העבודה. ברגע שמודדים דברים אפשר לאמוד את ההחזר הכספי שלהם".
לשיטתו של כהן, האמצעי שכורך את הטיפול בבעיה חברתית לבין מדידת השווי הכספי של הטיפול בה הוא האג"ח החברתי, כלי השקעה שהוא וצוותו פיתחו ב-2010 ושנותן תשואה למשקיעים בו לפי יעדי הצלחה שנקבעו מראש בטיפול בבעיה שאליה הוא מוקדש.
סר רונלד כהן בוועידה. "העולם נמצא על סף מהפכה בטיפול בבעיות חברתיות" צילום: אוראל כהן "כיום יש 26 אג"ח חברתיות בעולם. האחרונה הושקה על ידי ראש עיריית שיקגו רם עמנואל, והיא נועדה לסייע למנוע נשירת נערים בסיכון ממערכת החינוך", סיפר כהן.
"האג"ח החברתית היא הסכם בין הממשלה לבין קרן, חברה מסחרית או כל אחד מהארגונים האלה. האג"ח עובדת כמו משקיע הון סיכון. מאתרים את המטרה, משקיעים ועוקבים אחר תוצאות המיזם", הסביר כהן, שהעריך כי בעתיד יהוו אג"ח חברתיות כ-5% מכלל תיקי ההשקעות.
לדברי כהן, ישנן שלוש סיבות חיצוניות שיביאו להצלחת האג"ח החברתיות. "ראשית, מדובר בכלי שהיה חסר עד היום, שמאפשר לנתב כסף למטרות חברתיות בצורה מפוקחת מאוד. שנית, מרכז הכובד עובר לבני דור המילניום, שהם אנשים שמחפשים גם ערך מוסף ולא רק כסף. שלישית, ישנו שיתוף פעולה הולך וגדל מצד הממשלות".
עם זאת, בשיחה עם כתב "כלכליסט" אורי פסובסקי, כהן הסביר מדוע המהפך המיוחל מתרחש באיטיות יחסית. "צריך כאן שלושה לטנגו", הוא אמר. "צריך שממשלות ישנו את הלך המחשבה שלהן, הן צריכות להיות מוכנות לשלם בשביל ההצלחה, והן צריכות לדעת למדוד את ההצלחה. לוקח להן זמן לאמץ את הגישה הזו". עניין אחר שציין כהן הוא מודעות המשקיעים. "רבים מהם לא מקצים מקום לאג"ח חברתיות בתיק ההשקעות שלהם", אמר כהן, שציין גם שהארגונים החברתיים אינם ערוכים במידה מספקת לפעולה בקנה המידה שמאפשרות להן האג"ח החברתיות.
כהן רואה בישראל פוטנציאל להפוך למובילה עולמית בנושא ההשקעות החברתיות.
"תעשיית הטכנולוגיה בישראל התחילה בשנות ה-90 של המאה שעברה. העובדה שזה קרה 20 שנה אחרי ארה"ב, לא השפיעה על כך שהיא השיגה את המתחרים. כיום ישראל היא הריכוז השני בעולם של חברות סטארט אפ אחרי עמק הסיליקון. באותה המידה, ישראל יכולה להפוך להיות מרכז עולמי של השקעות חברתיות. ישראל כבר מחדשת בהתמקדות בנושאים שבמקומות אחרים מתעלמים מהם. האתגר הוא לרתום את השחקנים ולגייס את ההון", פסק כהן.
כהן התייחס גם למחאה החברתית של 2011. "הסיבה שהלכתי למחאת 2011 היא שהזדהיתי עם האנשים האלה, שעובדים קשה, שתרמו למדינה ולא מצליחים לחיות ברמה נאותה. נראה לי שאם לא מטפלים בנושאים כמו אי שוויון ויוקר מחיה מוקדם יהיה קשה לטפל בהם אחר כך", הוא אמר.
"היום יש לנו כלים שיכולים להראות לממשלות איך לטפל בעניינים חברתיים, איך למדוד את הטיפול ואיך להקצות משאבים. נראה לי שיש הזדמנות להשתמש בהון שלנו בדרך מהפכנית", סיכם כהן.
