בנק ישראל: רמת השכר הריאלי דומה כיום לרמתו בתחילת העשור הקודם

רמת השכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר במשק דומה כיום לרמתו בתחילת העשור הקודם. בין השנים 2000 ל- 2013 עלה השכר הריאלי ברוטו בשיעור מצטבר אפסי של 0.35% בלבד. כך קובעת חטיבת המחקר של בנק ישראל בקטע מתוך סקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים שהבנק יפרסם בקרוב. 

בפרק בסקירה המוקדש להתפתחות השכר בישראל בשני העשורים האחרונים, קובעים מחבריו כי השכר מעבודה הוא מקור ההכנסה העיקרי של משקי הבית בישראל, ובממוצע הוא מהווה יותר מ- 70% מהכנסתם. בשל סיבה זו רמתו והתפתחותו של השכר הממוצע לאורך זמן מהוות אינדיקטור חברתי-כלכלי מרכזי.

לדברי מחברי הסקירה, תוואי השכר מתחילת העשור הקודם מלמד כי התשובה לשאלה "בכמה עלה השכר?" מושפעת משמעותית מהנקודה שבוחרים להשוות אליה. זאת בשעל העובדה שלצד מגמת גידול ארוכת טווח, נע השכר הריאלי במשק בתקופה זו בין שנים בודדות באופן תנודתי, ולכן מדידת השינוי בו תלויה מאוד בשנת הבסיס. כך למשל, משנת 2001 עד 2013 השכר ירד, אולם משנת 2003 הוא דווקא נמצא במגמת עלייה, בדומה להתפתחות השכר גם בטווח הארוך יותר.

אילוסטרציה צילום: עומר הכהן

מסקירת בנק ישראל עולה עוד כי כאשר בוחנים את התפתחות השכר בישראל בהשוואה למדינות המפותחות (ממוצע של 19 מדינות החברות בארגון ה- OECD שלגביהן יש נתונים בני השוואה), מגלים תמונה דומה לזו שמתקבלת מההשוואה

ההיסטורית של הנתונים המקומיים. השכר בישראל עלה במהירות מסוף שנות התשעים ועד שנת 2001, ולאחר מכן הוא שב והתכנס אל קו המגמה של המדינות האחרות. לאורך התקופה הנסקרת כולה עלה השכר הריאלי במשק הישראלי בשיעור דומה לשיעור עלייתו במדינות האחרות.

יחד עם זאת, נתוני הסקירה מבליטים את ההבדל בין ישראל לבין שאר המדינות מבחינת תגובתו של השכר למשבר הפיננסי העולמי. בישראל השכר ירד בשנת 2008, בשעה שבמדינות האחרות הוא המשיך לעלות ורק אז התייצב. לדברי בנק ישראל, ההסבר להבדל זה הוא בעובדה שהשכר בישראל מתאפיין בגמישות גבוהה יחסית לשאר המדינות, ונראה כי גמישות זו תרמה לכך שהתגובה של התעסוקה המקומית למשבר הייתה מתונה וקצרה יותר.