המעסיקים: הפחתה בהפרשות לביטוח לאומי עבור שכר מינימום
התקדמות במגעים להעלאת שכר המינימום. הדיונים בין ההסתדרות, משרד האוצר והמעסיקים יימשכו במהלך השבוע הקרוב
השבוע ימשיכו נציגי ההסתדרות, משרד האוצר והמעסיקים בדיונים על העלאת שכר המינימום. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן דורש העלאת שכר של 1,000 שקל בחודש, ל־5,300 שקל ברוטו למשרה מלאה. מנגד, האוצר דורש שינויים במבנה השכר במגזר הציבורי, כגון קביעת שכר מקסימום לעובדים בחברות ממשלתיות כך שלא יוכלו להשתכר יותר ממנכ"ל החברה. באוצר דורשים גם להחריג את עובדי המגזר הציבורי מהעלאת השכר, כדי לחסוך כ־4.1 מיליארד שקל בשנה.
- מדוע העלאת שכר המינימום כדאית לכולנו?
- אמסלם: "העלאת שכר המינימום צריכה לבוא על חשבון תוספת לעובדי מדינה"
- פוצץ המו"מ בין ההסתדרות למשרד האוצר לגבי עובדי הקבלן: "ההסתדרות מגינה על החזקים"
לדברי המעסיקים, שאותם מייצג בדיונים נשיא התאחדות התעשיניים צביקה אורן, אף על פי שבפגישה בחמישי חלה התקדמות, ישנה מחלוקת סביב הסוגיות המרכזיות. בעוד ההסתדרות דורשת כי המו"מ יעסוק בשכר המינימום בלבד, המעסיקים דורשים לכלול גם את "מס המעסיקים", מס ההכנסה השלילי, וגם את נושא הגמשת השעות הנוספות.
מס המעסיקים (הפרשות המעסיקים לביטוח הלאומי) מתחלק לחלק העובד וחלקו של המעסיק, שבשנים האחרונות מצוי בעלייה, ועומד כיום על 6.75% (עבור השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח). המס צפוי היה לעלות בחצי אחוז גם בינואר 2014, אך במו"מ עם ארגוני המעסיקים הוחלט להעלות במקום את מס החברות, מתוך התפיסה שמס זה משולם רק על ידי החברות הרווחיות, ואילו מס המעסיקים מוטל על כלל העסקים - גם ההפסדיים.
"צריך להפריד בין מערכת שכר למערכת רווחה", אמר אורן בדיונים. "מעבר לשכר מינימום מדינה צריכה לדאוג שלא יהיו פערים. זה לא תפקיד שכר המינימום לסגור פערים. אני בעד העלאת שכר המינימום, אבל צריך לעשות זאת באופן שלא יגרום לסגירת עסקים".