פוצץ המו"מ בין ההסתדרות למשרד האוצר לגבי עובדי הקבלן: "ההסתדרות מגינה על החזקים"
הצדדים דנו על העברת עובדי קבלן להעסקה ישירה. ההסתדרות לא הסכימה לדרישת האוצר לדחיית הקביעות וקביעת שכר מקסימום לעובדים: "אין גבול לדמגוגיה של האוצר"
"אם לא ייפתרו הסוגיות עד ליום א' ה- 7.12 תהיה שביתה כללית במשק". כך אמר היום (ד') יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בכנס שדרות.
בתוך כך, פיצוץ נוסף במשא ומתן בין ההסתדרות ומשרד האוצר, הפעם בנוגע למעמדם של עובדי הקבלן בשירות המדינה. אחרי פגישה בת שעה בין הצדדים, עזבו הנציגים ללא הסכמות. זאת, לאחר שהאוצר דרש כי כל קליטה של עובדי קבלן, בעיקר מורים ועובדים סוציאליים המועסקים דרך עמותות – תיעשה תוך הבטחה של ההסתדרות לדון במתן אפשרות של גמישות ניהולית ודרישה חדשה בדמות קביעת שכר מקסימום במגזר הציבורי כך שעובד לא יוכל להשתכר יותר מהמנכ"ל. זאת לאחר הפיצוץ במו"מ בין הצדדים בנושא שכר המינימום אתמול (ג').
- משרד הכלכלה: העלאת שכר המינימום - תמורת שינוי תשלום השעות הנוספות
- יו"ר ההסתדרות על שכר המינימום: אם צריך - נצא למאבק
- נשיא התאחדות התעשיינים: "גם 5,000 שקל שכר מינימום זה יותר מדי"
ניסנקורן התייחס לפיצוץ במו"מ בכנס ואמר: ""תשעה ימים עברו מאז הכרזתי סכסוך ומה קרה? הציבור מזדהה, כי אף אחד לא רוצה להיות עובד קבלן, להרוויח שכר מינימום ולהיות עני. ומה האוצר עשה בימים האלו? שלח צוותים לא מוכנים, שבאו במטרה להשמיץ ולנסות לדחות את הדיון. לכן, יש רק כתובת אחת- שר האוצר. הוא צריך להגיד האם הוא יעלה את שכר המינימום בצורה משמעותית, האם הוא יטפל בתופעת עובדי הקבלן והאם יעסיק אצלו בעלי מוגבלויות."
ניסנקורן הצהיר בעבר כי מעבר להעסקה ישירה של עובדי קבלן העוסקים בליבת השירות הציבורי היא אחת המטרות של סכסוך העבודה עליו הכריז בשבוע שעבר. שתי העילות הנוספות הן העלאת שכר המינימום ל-5,300 שקל בחודש והחלת הסכם העסקת בעלי מוגבלויות גם על השירות הציבורי. אם לא יגיעו הההסתדרות, המעסיקים הפרטיים והאוצר להסכמות, יוכל ניסנקורן להשבית את כלל המשק מיום ראשון הבא, כפי שהוא מאיים.
האוצר, משרד הכלכלה והמעסיקים הפרטיים מוכנים לשקול את העלאת שכר המינימום, גם אם לא לרמות שניסנקורן דורש, אך בתמורה רוצים את הסכמתו למספר שינויים דרמטיים במשק, במסגרת מה ששר האוצר יאיר לפיד מכנה אמנת שוק העבודה. הראשון הוא שינוי בחוק שעות עבודה ומנוחה כך שניתן יהיה לשנות את חישוב תשלום השעות הנוספות מיומי לחודשי.
השינוי השני הוא מתן גמישות ניהולית במגזר הציבורי, כלומר דחיית קבלת הקביעות שניתנת היום לאחר ותק של שנתיים וביטול הווטו בפועל שיש לוועדים על שינוי ארגוני וניוד עובדים.
דרישת המעסיקים היא שחלק מהעלאת ההכנסות של העובדים העניים תתבצע באמצעות הרחבת מנגנון מס הכנסה שלילי. הדרישה החדשה של האוצר בדבר קביעת תקרת מקסימום לשכר נועדה בעיקר לחברות הממשלתיות, שם לדוגמה נתב בנמל אשדוד או חיפה יכול להשתכר 70 אלף שקל, כפול מהמנכ"ל שלו.
מהואצר נמסר כי "ההסתדרות שוב מסרבת לדבר על סיכום הכולל את הנושאים החשובים על סדר היום ומגינה על העובדים החזקים ביותר הנשלטים על ידי האיגודים הגדולים ומסרבת לתת את הסכמתה לכך שהעלאת שכר המינימום תתמקד בעובדים החלשים הזקוקים במאת לתוספת זו". מהסתדרות נמסר כי "הדמגוגיה של האוצר היא בלתי נתפסת. נציגיו מגיעים לפגישות המשא ומתן בחוסר תום לב".