אמסלם: "העלאת שכר המינימום צריכה לבוא על חשבון תוספת לעובדי מדינה"

"כל עוד לא נטפל בעיוותי השכר במגזר הציבורי, הפערים בין המגזר הפרטי לציבור רק ילכו ויחריפו", מתריע הממונה על השכר במשרד האוצר קובי אמסלם בראיון עם "כלכליסט", "אתה וכל יתר העובדים במגזר הפרטי מממנים את עיוותי השכר במגזר שלא תמיד מספק את השירותים בצורה נאותה". 

אמסלם עומד להיכנס עם הראש בקיר, ולא בפעם הראשונה. הוא עבר כבר כמה וכמה משאים ומתנים עם ההסתדרות ועם גופים נוספים. לפעמים האוצר מנצח, אבל בכל פעם שזה מגיע להעלאת שכר המינימום, הוא מפסיד בנוקאאוט.

איכשהו, הדיון הוא בכלל לא על העובדים החלשים במשק, אלה שמשתכרים שכר מינימום במגזר הפרטי. לגביהם אמסלם מוכן לנדב מעט מאוד פרטים. "אני לא מפקח עליהם", הוא אומר. במקום, הדיון הוא רק על אם צריך להעלות את שכר המינימום גם לעובדי הממשלה והמגזר הציבורי, או לא. אמסלם ויתר הפקידים הבכירים באוצר רוצים להחריג אותם, כלומר שהעלאת שכר המינימום תחול רק במגזר הפרטי.

קובי אמסלם הממונה על השכר באוצר צילום: עומר מסינגר

הסיבה לכך היא מבנה השכר הבעייתי של עובדי המדינה, שמורכב משכר יסוד ותוספות (ותק, דרגה וכו') מסיבות היסטוריות. אף שהתוספות שלהם מגיעות לאלפי שקלים בחודש, 31% מהעובדים מקבלים השלמה בגובה ההפרש בין שכר היסוד שלהם לשכר המינימום.

אלא שההסתדרות לא מוכנה בכלל לשמוע על החרגה של עובדי הציבור, ואתמול הודיע האוצר על פיצוץ ישיבת המו"מ שנערכה בין הצדדים.

לאורך הראיון אמסלם מנסה להיות דיפלומט: לא לצאת חזיתית נגד יו"ר ההסתדרות הטרי אבי ניסנקורן, ולא לקבוע בעצמו מהו שכר מינימום ראוי. על מסר אחד הוא כן מקפיד לחזור: "סירובה של ההסתדרות להחריג את המגזר הממשלתי מראה שזו בסך הכל דרישה לתוספת שכר במסווה לדאגה של שכר המינימום". וזה, מבחינתו, כל הסיפור — ההסתדרות לא באמת דואגת לשכבות החלשות, אלא רק מחפשת להשיג תוספת שכר שלא מן המניין לעובדי המגזר הציבורי, שמשתכרים הרבה יותר משכר המינימום.

אמסלם הוא איש של נתונים. לאורך הראיון הוא מקפיד לשלוף עוד ועוד שקפים של מצגות שמראים את העיוות שקיים, לדבריו, במבנה השכר במגזר הציבורי. העיוות הבסיסי הוא, לטענתו, שבמגזר הציבורי אין בכלל אנשים שמשתכרים שכר מינימום, ובכל זאת מקבלים השלמה לשכר מינימום.

לדבריו, "במשרדי הממשלה, שכר של 5,200 שקל בחודש ברוטו זה הכי נמוך שיש. וגם זה נכון רק ל־2% ממקבלי השלמת ההכנסה העובדים בממשלה, כלומר 2,000 איש בלבד. זה 900 שקל מעל שכר המינימום".

ובמגזר הציבורי היותר רחב, יש עובדי שכר מינימום במגזר הציבורי?

"לא. כי בהגדרות הבסיסיות של הסכמי השכר, השכר ההתחלתי הוא יותר משכר המינימום".

ומי ה־2% האלה שכן מקבלים את המעט הזה?

"בעיקר עובדים מהדרג המנהלי בתחילת דרכם, שמגיעים ללא ניסיון או ותק קודמים. זהו".

ומה עם עובדי הקבלן?

"זה משהו שכוחות השוק מייצרים, זה לא משהו שהמדינה שולטת בו אחד לאחד, והאוצר הוא לא כתובת לשאלה איך החברות האלה עושות את זה".

למה בכלל יש השלמה לשכר מינימום? למה לא לתת פשוט שכר בסיסי יותר גבוה?

"בגלל שתי סיבות עיקריות. ראשית, החוק קובע מה לא יובא בחשבון לצורך חישוב שכר מינימום, למשל הוותק. הסיבה השנייה היא כל ההסכמים הקיבוציים שנחתמו עם ההסתדרות, שבכל פעם דאגה שהתוספות יוחרגו משכר המינימום, כדי לאפשר לעובדים האלה לקבל גם תוספות וגם השלמה לשכר מינימום פיקטיבי".

זה לא משום שהמדינה מעדיפה ששכר הבסיס יהיה נמוך נורא בשביל שהפנסיה שלהם תהיה נמוכה מאוד?

"ממש לא. מתחילת שנות ה־2000 ממילא עברנו לפנסיה צוברת, וכל רכיבי השכר הם פנסיוניים".

מסגרת התקציב לא תיפרץ עבור העלאת שכר המינימום

גם אמסלם מבין שההסתדרות בשום אופן לא תסכים לרדת מדרישתה שהעלאת שכר המינימום תחול גם על המגזר הציבורי, ולא משנה כמה משרד האוצר יתעקש. בטח לא כשמדובר ביו"ר הסתדרות טרי שצריך להראות קבלות לעובדים. כשאני שואל אם הם חשבו לנסות טקטיקה אחרת, במקום הכל או כלום, הוא אומר שהאפשרויות שלהם מוגבלות, ושבכל מקרה הם מוכנים להציע להסתדרות פתרונות יצירתיים.

שקלתם לתת להסתדרות לממש את איום השביתה?

"האחריות שלנו באוצר היא לעשות את המקסימום כדי למנוע שביתה, כי היא נזק לציבור ולמשק. אני מניח שיו"ר ההסתדרות לא מעוניין באמת להשבית כל עוד לא הבשיל משא ומתן רציני. אני מאמין שהמטרה שלו היא לעורר מודעות ולדרוש להגיע להסכם אחראי ואנחנו מחויבים לזה. אנחנו בטוחים שנמצא פתרונות בלי שביתה".

ההסתדרות מסבירה מדוע היא לא מוכנה להחריג את עובדי הממשלה?

"לא. לדעתי זה כדי להשיג עוד הישגים בשכר במגזר הציבורי. אם המאבק הזה יגרור גם תוספת שכר במגזר הציבורי זה יספק הרבה מאוד צרכים של ההסתדרות".

מה העלות הכוללת למדינה של העלאת שכר המינימום ל־5,300 שקל?

"יותר מ־4 מיליארד שקל בשנה".

בסוף הרי תהיה העלאה כלשהי של שכר המינימום. מאיפה יבוא הכסף הזה?

"שר האוצר כבר הבהיר שלא תהיה שום פריצה של תקציב 2015. התקציב הוא סגור. לא מתכוונים לפתוח אותו מחדש. לכן הפתרון יהיה לקחת את התוספות מתוך מקורות השכר הקיימים בתוך התקציב".

יש לך כסף פנוי בתוך התקציב שמיועד לשכר? תעשה קיצוץ רוחבי?

"לא. נצטרך למצוא מקורות שכריים, למשל הפעימה הבאה של עובדי המגזר הציבורי. בינואר הם אמורים לקבל תוספת של 1%. זה לבדו שווה מיליארד שקל. ותוספת ותק אוטומטית שאמורה לקרות בינואר, גם היא עוד מיליארד שקל".

"צריכה להיות הבחנה בשכר המינימום לפי סוג העובדים"

אחת הדרישות של ההסתדרות במאבק הנוכחי נוגעת לעובדי הקבלן בשירות המדינה — היא דורשת לא רק להעלות את השכר שלהם, אלא גם להעביר אותם להעסקה ישירה בידי המדינה.

"המדינה לא שולטת בזה אחד לאחד", טוען אמסלם. "הרשויות המקומיות החזקות יותר מבחינה כלכלית רוצות לתת יותר שירותי חינוך ורווחה לתושבים, ומתקשרות עם עמותות וחברות שמעסיקות עובדי קבלן. אנחנו לא מתערבים בזה,ואנחנו לא הכתובת לשאלה איך הן עושות את זה".

זו היתממות. אתם לא יודעים שמדובר בעובדים בשכר נמוך מאוד עם תנאים סוציאליים איומים?

"בהסכם האחרון מול ההסתדרות טיפלנו בענף השמירה והניקיון. העלינו את שכר המינימום של העובדים האלה ל־4,500 שקל בחודש, הוספנו להם קרן השתלמות, הגדלנו להם את ההפרשות לפנסיה למקסימום האפשרי, נתנו להם שי לחג והשתתפות בארוחות. אנחנו מטפלים בדברים האלה, אבל אנחנו לא נכריח אף אחד לא להעסיק בצורה כזו, כי לכל גוף יש צרכים שונים משלו, וחיוב אחד גנרי לא מתאים לכולם. הכתובת היא מי שמעסיק את העובדים האלה".

לתפיסתך, מה צריך להיות שכר המינימום בישראל?

"החוק קבע נוסחה שאומרת ששכר המינימם הוא 47.5% מהשכר הממוצע. הנקודה המרכזית היא מה המעסיקים הפרטיים יכולים לשלם. יחסית למדינות ה־OECD הנוסחה הזו שמה את ישראל במקום גבוה — מקום שני־רביעי ביחס לשכר הממוצע ומקום שני ביחס לשכר החציוני.

"לכן, מבחינתי, צריכה להיות נוסחה אחידה. ברור שאנחנו הולכים להעלאת שכר המינימום בכמה מאות שקלים. הדיון החשוב צריך להיות מה נוסחת החישוב כדי שלא ניתקל באירוע כזה כל שנתיים".

רף של 5,300 שקל, כמו שההסתדרות מציעה, הוא רף מספק בעינייך?

"זו שאלה שמסוכן מאוד ללהתעסק איתה. כי מדובר בשכר המינימום, לא בשכר הממוצע, לא מהו שכר סביר. השאלה היא מהו שכר מינימום שמאפשר קיום מינימלי בכבוד".

וזה מאפשר קיום מינימלי בכבוד?

"זה תלוי בכל מיני משתנים, כמה ילדים יש וכו'. לא הגיוני שלסטודנט יהיה אותו שכר מינימום כמו עובד עם שני ילדים. לכן עדיף לתת פתרון שמביא בחשבון את המאפיינים הדמוגרפיים של העובדים, כמו מס הכנסה שלילי, שמשולם על ידי המדינה למי שמקבל שכר מינימום ויש לו ילדים. ככה בדיוק אפשר לעשות דברים שמתחשבים במי שיותר קשה לו או לא.

היום מס הכנסה שלילי יכול להגיע במקסימום ל־500 שקל בחודש (מדובר במענק שניתן פעם בשנה, לא כל חודש — ש"א), בערך, למי שמשתכר שכר מינימום. ככה אפשר לקחת מתשלומי המסים של כולם ולסייע לחלשים ביותר, וגם לא להכביד על המעסיקים.זה מאפשר להקצות את המקורות בצורה השוויונית ביותר".

מס הכנסה שלילי נחשב לפנסיה?

"לא".

תהיו מוכנים להעלות אותו?

"אני לא מוכן להתייחס לזה כרגע".

רק 60% מהזכאים להטבה הזו מנצלים אותה. הרוב לא מודעים בכלל לקיומה.

"אנחנו צריכים לסייע במיצוי הזכויות. ואנחנו רוצים לדבר על זה עם ההסתדרות".