רוצים ניתוח להחלפת הברך? חכו 4 חודשים

מי שיתקשר להזמין תור לניתוח החלפת ברך יגלה שהמועד שייקבע לו הוא רק בעוד 130 יום בממוצע, כלומר בעוד יותר מארבעה חודשים, כך עולה מנתונים של משרד הבריאות על משך ההמתנה לניתוחים לא דחופים (אלקטיביים) במחצית הראשונה של השנה. הנתונים מציגים כיצד השחיקה של מערכת הבריאות הציבורית לא מותירה לחולים ברירה אלא לפנות לבתי חולים פרטיים כדי להמתין הרבה פחות זמן לניתוחים.

נתוני משרד הבריאות מגלים הבדלים אדירים בין בתי חולים שונים. כך, בעוד באסף הרופא יש להמתין לקיצור קיבה 29 שבועות, בבילינסון ובהלל יפה יש לחכות לניתוח ארבעה שבועות בלבד. הנתונים נוגעים, בין היתר, ל־66 פרוצדורות שמהשנה הבאה יוקצה להן תקציב מיוחד כדי לקצר את זמני ההמתנה אליהן - תוכנית שנגזרה ממסקנות ועדת גרמן. בשלב זה קשה להאריך את סיכויי ההצלחה של התוכנית.

בפעם הקודמת שבה פרסם המשרד את זמני ההמתנה לניתוחים, במאי האחרון, התבררו חלק מהדיווחים כלא מדויקים. הפעם, מבטיחים במשרד, נעשה יישור קו בין בתי החולים, ונעשה שימוש בלקוחות סמויים כדי לוודא שהנתונים תואמים.

שרת הבריאות יעל גרמן צילום: אוראל כהן

כאשר שואלים את נציגי משרד הבריאות מדוע משך ההמתנה לניתוחים נפוצים, כמו קטרקט וניתוח שקדים (126 יום בממוצע), ארוך כל כך, נענים כי אלה ניתוחים לא דחופים, ולכן העדיפות שניתנת להם בבתי החולים הציבוריים נמוכה. אם שואלים מנהלי בתי חולים את אותה שאלה מקבלים תשובה אחרת - בית חולים מקבל על כל ניתוח כמה מאות שקלים, אף שעלותו גבוהה יותר, ולכן הוא לא משתלם.

הבעיה היא שגם אם קיים תור קצר יותר לניתוח באחד מבתי החולים, לא תמיד ניתן להזמין אליו מקום. בגלל המבנה המורכב של ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים, הקופה הרלבנטית של החולה לא תמיד תאשר לו לבצע את הניתוח בבית החולים הזמין יותר מכיוון שיותר כדאי לה מבחינה כלכלית, שאותו חולה יופנה לבית חולים אחר.