משרד הביטחון בוחן קבלת הלוואה כדי לשלם חוב לתע"א

משרד הביטחון פנה במהלך חריג לחמשת הבנקים הגדולים. זאת לאחר שקיבל את אישור משרד האוצר, בבקשה לקיים מכרז להלוואה של כמיליארד שקל כדי לשלם חובות לתעשייה האווירית.

ל"כלכליסט" נודע כי הבנקים התבקשו להגיש הצעות לריבית שאותה הם מבקשים תמורת העמדת הסכום הזה לתעשייה האווירית, כשהמדינה – כלומר משרד הבטחון ומשרד האוצר — אמורים להעניק ערבות מדינה להלוואה. ככל הנראה בחן משרד האוצר את המהלך ואפשר למשרד הביטחון להתחיל לבצע אותו, יחד עם התעשייה האווירית. עם זאת דוברת האוצר אמרה אמש כי החשבת הכללית לא נתנה עד כה את אישורה למהלך. ההלוואה נקראת הלוואת פקטורינג – העברה של חוב מנושה אחד למשנהו תמורת ריבית ועמלה.

מהלך עוקף תקציב

מדובר במהלך עוקף תקציב שבו תקבל למעשה התעשייה האווירית את החוב ממשרד הביטחון, אולם התשלום לא ייכלל בהוצאות המשרד לשנה זו, אלא רק עם החזר החוב בשנה הבאה. זאת כיוון שהלוואה בנקאית לא מופיעה במאזן הממשלתי ואיננה נכללת בגירעון התקציבי. גורם בנקאי אמר כי מדובר למעשה במהלך מניפולטיבי שמשמעותו עקיפת התקציב ובדרך יקרה יותר מהמקובל.

מל"ט סופר הרון של התעשייה האווירית צילום: התעשייה האווירית לישראל בע"מ

הבנקים קיבלו שתי אופציות למועדי פירעון: תוך חצי שנה או תוך שנה וארבעה חודשים, ובהם למעשה הופך הבנק הזוכה לנושה של משרד הביטחון בחוב. מקור באחד הבנקים אמר ל"כלכליסט" כי הריבית במקרה זה היא שולית ומהווה סוג מסוים של עמלה, וככל הנראה תעמוד על פחות מ־0.1% לתקופה של עד שנה. זאת כיוון שהמדינה, כלומר משרד האוצר, מעמידה כאמור ערבות שהופכת את ההלוואה לחסרת סיכון. משום כך העלות תהיה כ־100–200 אלף שקל.

ביולי האחרון פרסמה התעשייה האווירית כי חובו של משרד הביטחון לחברה עומד על כ־249 מיליון דולר. גורמים בתעשייה אמרו כי החוב מאיים על הקובננטים (נתונים כספיים מינימלים הנדרשים עפ"י ההסכמים) של התעשייה האווירית מול הנושים שלה, וכי הדרך היחידה היא לקבל את החוב כבר השנה. מקורבים למשרד הביטחון טוענים כי מסכום של מיליארד שקל יש לנכות 300 מיליון שקל חוב של התעשיה האווירית למשרד הביטחון בשל "הוצאות שינוע".

חובות נוספים לרפאל ולתעש

התעשייה האווירית היתה מעורבת פורמלית במהלך, אולם מי שהוביל אותו מול הבנקים היה משרד הביטחון יחד עם פירמת רואי חשבון מובילה. מקורב למהלך טען שהסיבה היחידה שהובילה אליו היא רצון שהתעשייה האווירית תוכל לפרסם דו"חות ברבעון הרביעי שיעמדו באמות המידה הפיננסיות וכי משרד הביטחון ניהל את התהליך כדי להתעקש על ריביות נמוכות.

מקורבים למשרד הביטחון העריכו אתמול כי ייתכן שהמהלך כלל לא יתבצע בסופו של דבר, לאחר שמשרד הביטחון יקבל את התוספות שהובטחו לו עבור צוק איתן. עם זאת, לא מן הנמנע כי באוצר ובמשרד הביטחון עצמו קיבלו רגליים קרות לאור השאלות שהופנו אליהם בנושא במהלך היומיים האחרונים.

אגב, למשרד הביטחון יש חוב נוסף של כ־1.4 מיליארד שקל לחברות אחרות בתעשייה הביטחונית: אלביט מערכות, רפאל ותעש.