שנתיים של עבודה נזרקות לפח

האם שנתיים של עבודת הממשלה ירדו לטמיון בגלל הקדמת הבחירות? התשובה היא כן ולא. לא, משום שמה שכבר בוצע בוצע. כן, משום שחלק גדול מההבטחות שזרקו הפוליטיקאים לחלל האוויר בשנתיים האחרונות עוד לא הבשילו לרמת הביצוע.

הדברים האלה עלולים כעת להתעכב לתקופה ארוכה במקרה הטוב, או להיגנז ולמצוא את דרכם לפח הזבל של ההיסטוריה.

כשתקציב המדינה לא מאושר בכנסת במועדו ומשרדי הממשלה נאלצים לפעול על בסיס תקציב המשכי של 1/12, המשמעות היא כי הם יכולים בעיקר לשלם משכורות לעובדי המדינה ולבצע פרויקטים שכבר תוקצבו ויצאו לדרך באמצעות ספקים חיצוניים. כל היתר ייתקע. לכן הפגיעה הרצינית תהיה במשרדי הממשלה שעיקר ההוצאה שלהם אינה על משכורות אלא על ביצוע פרויקטים - למשל בתחום התחבורה והתשתיות.

פרויקטי תחבורה כמו סלילת כבישים, הנחת מסילות ברזל, בניית גשרים ומחלפים שטרם יצאו למכרז ייאלצו להמתין ואיתם גם הנהגים בפקקים. כך גם לגבי פרויקטים בתחום החינוך שהם מעבר לסל הלימודים הבסיסי שמספקת המדינה, וגם פרויקטים של משרד הכלכלה לעידוד תעסוקה.

"כלכליסט" מציג את כל הרפורמות והמהלכים הכלכליים שייתקעו בעקבות הקדמת הבחירות ואת המרוויחים והמפסידים העיקריים מכך.

רפורמה בבריאות

מי מרוויח: רופאים בכירים שעובדים במערכת הפרטית וסוכני תיירות מרפא

בית החולים הפרטי אסותא הוא ללא ספק המרוויח הגדול מהתמסמסות חוק ההסדרים. שרת הבריאות יעל גרמן רצתה להחיל באמצעות החוק מיסוי מיוחד על בתי החולים הפרטיים, שאסותא הוא הגדול והעיקרי שבהם. אם ההצעה היתה מיושמת, אסותא היה רושם הפסד של כ־70 מיליון שקל בפעילות הפרטית, ובעיקר היה מתקשה להגדיל את היקפה ולמשוך רופאים בכירים כפי שעשה עד כה.

פרופ' שוקי שמר, יו"ר בית החולים אסותא צילום: דמיטרי שביצ'נקו

הרפורמות שהצליחו תיקונים וחוקים שאושרו סגירת רשות השידור, התיקון לחוק התכנון והבניהורפורמת שמים פתוחים - היו תיקונים וחוקים שהצליחו לעבור כתבי כלכליסט, תגובה אחת לכתבה המלאה 

על פי ההצעה, על כל שקל שהיה אסותא מכניס מפעילות פרטית רחבה יותר מזו שנרשמה ב־2013, הוא היה משלם מס של 37%. על כל שקל שהיה מכניס מפעילות שעולה על 107% מפעילות 2013 - היה בית החולים משלם מס של 67%. בחודשים האחרונים ניהלו אסותא ובעליו, מכבי שירותי בריאות, קמפיין ציבורי ופעילות לוביסטית בכנסת במטרה לשכנע שההצעה תזיק דווקא לחולים.

לטענתם, במקרה כזה אסותא היה מצמצם את הפעילות הפרטית ההפסדית, כמו ניתוחי שקדים וכפתורים לילדים, והחולים היו נדרשים להמתין חודשים לתור בבתי החולים הציבוריים.

הצעה נוספת שהיתה מועמדת להיכלל בחוק ההסדרים היא הטלת מס על תיירות רפואית. על פי ההצעה של גרמן המס יעמוד על 15% מהפעילות, ובשילוב עם הסדרה מחדש של פעילות סוכני התיירות היה אמור הענף הזה, שמכניס מאות מיליוני שקלים בשנה לבתי החולים הציבוריים, לקבל מעמד רשמי יותר ובתמורה למנוע העדפת התייר על פני החולה הישראלי. אלא ששרי ישראל ביתנו, אולי בשל קירבתם לסוכני תיירות רפואית, התנגדו להצעה.

מי שיכולים לשמוח על ביטולו המסתמן של חוק ההסדרים בגרסתו הנוכחית הם סוכני תיירות המרפא הקטנים. סוכנים גדולים יותר כמו חברת מש מד של נועם לניר לא היו צפויים להיפגע מההסדרה עצמה, אך ייתכן שהיו נפגעים מהירידה בפעילות, שכן המיסוי היה צפוי לייקר את הטיפולים.

מי מרוויח: קק"ל עצמה ונבחרי ציבור ברמה הארצית והמקומית שמנהלים עמה שיתופי פעולה

מהלך נוסף שיצטרך לחכות הוא הרפורמה בקק״ל שמשרד האוצר רצה להכניס לחוק ההסדרים, שלפיה קק"ל תעביר למדינה כמיליארד שקל מדי שנה. כיום המדינה מעבירה לקק״ל כמיליארד שקל מדי שנה, וזאת משום שהיא מנהלת עבור הקרן את הקרקעות שלה ומעבירה לה את ההכנסות ממכירתן. באיזורי הביקוש - למשל באזור המרכז ובאזור תל אביב -לקק״ל לעתים יש יותר קרקעות מאשר למדינה עצמה.

מימין יו"ר קק"ל אפי שטנצלר וראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: עמית שאבי

הרפורמה של משרד האוצר ביקשה לשים יד על הכספים האלה ולהעבירם למדינה, כך שתוכל להשתמש בהם לפי שיקול דעתה. כיום קק״ל מעבירה כסף למדינה, בעיקר לפרויקטים שונים ברשויות המקומיות, והיא עושה זאת בהתאם לסדר עדיפויותיה הפנימי ולשיקול דעתה הבלעדי. על פי ההצעה של האוצר, לא רק שקק״ל היתה מחויבת להעביר כמה מאות מיליוני שקלים מהכסף הזה (עד מיליארד שקל) למדינה, אלא שהמדינה היתה קובעת (בשיתוף עם קק"ל) לאן הכסף יילך.

המטרה היתה להשתמש בתקציבים הללו בעיקר לפרויקטי בתחום התשתיות והדיור.

הרפורמה הזו של משרד האוצר עמדה במרכז ריב פוליטי עמוק עם השותפות השונות בקואליציה, בעיקר הליכוד, ישראל ביתנו והבית היהודי. כעת היא תיאלץ לחכות, ואם הממשלה שתקום לאחר הבחירות תהיה מורכבת בעיקר ממפלגות הימין, קשה לראות כיצד משרד האוצר יצליח להוציא אותה לפועל.

המרוויחים הגדולים מהמצב הם כמובן קק"ל עצמה ונבחרי ציבור ברמה הארצית והמקומית שמנהלים עמה שיתופי פעולה.

מיסוי משאבי טבע

מי מרוויח: בעל השליטה בכיל עידן עופר

אם נשאל את חברת כיל, נגלה שהקדמת הבחירות אינה אסון. ענקית הכרייה ספגה לפני כחודש מהלומה במסגרת אישור מסקנות ועדת ששינסקי 2, שבדקה את חלקה של המדינה בניצול משאבי הטבע על ידי חברות פרטיות - וכעת יישומן נדחה, אין לדעת עד מתי.

עידן עופר, בעל השליטה בכיל. המיסוי על השימוש במשאבי טבע לא יוגדל צילום: בלומברג

אישור המסקנות היה מייגע ולווה בלחצים ואיומים של גל פיטורי מאות עובדים בכיל. באמצע נובמבר אישר הקבינט החברתי כלכלי את מסקנות הוועדה וקבע תקרת מס חדשה לכיל שמגיעה לכ־48%, מהלך שמשמעותו תורגמה על ידי משרד האוצר להגדלת הכנסות המדינה בכ־400 מיליון שקל בשנה. הבעיה כעת היא שיישום המסקנות דורש חקיקה ראשית, עבודה בוועדות הכנסת ושלוש קריאות במליאה, כך שבמציאות של בחירות למהלך כזה יש סיכוי נמוך ואולי אפילו אפסי.

לרוע מזלה של כיל, אתמול נרשמה לה אכזבה בתחום אחר - המועצה הארצית לתכנון ובנייה היתה אמורה לאשר את הכרייה בשדה בריר ולתת לכיל נכס בשווי כ־2 מיליארד שקל בשנה, אך המהלך לא אושר ויחכה אולי לממשלה הבאה.

מי מרוויח: ועדי העובדים בחברות

הרפורמה בחברות הממשלתיות, שתוכננה להיכלל בחוק ההסדרים ושתכליתה הנפקת מניות מיעוט (25%–49%) של חברות ממשלתיות שונות, תידחה גם היא עד להודעה חדשה, ואולי אף תבוטל. המהלך אמור היה לאפשר הכנסת שותפים חדשים לחברת החשמל, נמלי ישראל והרכבת, שינהיגו בארגונים שיטות ניהול חדשות, שמקובלות יותר בסקטור האזרחי וכך ישפרו את ניהולן ותפקודן. בטווח הקצר, מי שמפסידה מהמצב החדש היא בעיקר המדינה - הנפקת החברות היתה אמורה לשלשל לקופת האוצר כ־15 מיליארד שקל עד לשנת 2017, מתוכם כ־4–5 מיליארד שקל כבר במהלך השנה הבאה. עכשיו ייאלצו באוצר להסתדר בלי הכסף הזה.

יו"ר ועד נמל אשדוד, אבינועם שושן. הוועד ימשיך לשלוט בנמל צילום: אוראל כהן

מעבר לתרומה האבודה להכנסות המדינה, חלק מהחברות הללו פשוט משוועות לרפורמה ארגונית וניהולית. בחברת החשמל, בנמלים וגם ברכבת הוועדים חזקים מאוד ויש שיאמרו שאפילו שולטים ביד רמה. כניסת משקיע זר וחובת דיווח שוטפת לבורסה היתה מנטרלת את כוחם של הוועדים, שעכשיו ימשיכו לחגוג באדיבות הפוליטיקאים מקדימי הבחירות. גם לדואר ישראל כניסת משקיע זר היתה עושה טוב, שכן הארגון אמור לעבור מהפכה ניהולית שלא ברור מי יוביל אותה.

שני הנפגעים העיקריים מהמהלך הם נמל אשדוד וחברת החשמל. הנמל פועל כבר יותר משנה ללא דירקטוריון וללא מנכ"ל קבוע - מציאות בעייתית לחברה עם מחזור הכנסות שנתי של כמיליארד שקל. חברת החשמל מחזיקה דירקטוריון פעיל, אבל המנכ"ל נוטש בעוד ארבעה חודשים והרפורמה שם נקברה בהוראת שר האוצר היוצא. במקביל, תעריף החשמל אמור לרדת ב־%10–15% כבר בתחילת 2015 ותחנות הכוח הפרטיות יגזלו מחברת החשמל נתח שוק של כ־23% כבר במהלך השנה הבאה. את המחיר ישלמו האזרחים, שימשיכו לקוות שצבר החובות של חברת החשמל (כ־70 מיליארד שקל נכון לסוף ספטמבר 2014) לא יתגלגל עליהם.

מי מרוויח: הגופים הפיננסיים והחברות הציבוריות

בחירות מוקדמות עלולות לסכן גם את הבייבי של מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן, שעומדת בראש הוועדה הקרויה על שמה ועסקה בבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב בישראל. הוועדה, שקיבלה את כתב המינוי שלה לפני כשנה וחצי משר האוצר יאיר לפיד ומנגיד בנק ישראל באותה עת פרופ' סטנלי פישר, הספיקה לסיים את מלאכתה החשובה ואף הגישה את מסקנותיה הסופיות בנובמבר השנה. מסקנות הוועדה, שמפאת חשיבותה הורכבה מהרגולטורים הבכירים ביותר במשק הישראלי, לרבות יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, המפקח על הבנקים דודו זקן, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון דורית סלינגר, יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר ומומחים נוספים, אמורות היו להביא לשינוי יסודי באופן שבו מתנהלים הסדרי החוב בישראל. גל ההסדרים ששטף את שוק ההון המקומי מ־2008 ומלווה אותנו גם בימים אלה נחשב לרעה החולה של הבורסה המקומית.

חגי בדש מנכ"ל פסגות, אופן עריכת הסדרי החוב בישראל לא ישתנה

מסקנות ועדת אנדורן הוגשו באיחור ניכר ביחס למועד שהוקצב לוועדה במסגרת כתב המינוי, ובזמן הזה נערכו ואף הושלמו חלק מההסדרים הגדולים והבולטים בשוק ההון, ובהם זה של אלביט הדמיה, אי.די.בי אחזקות וסקיילקס. בסופו של דבר המלצות הוועדה פורסמו ברוב הוד והדר בטקס מרשים במשרד האוצר בירושלים - אחרי הכל מדובר בוועדה שמסקנותיה אמורות להביא לשינוי מהותי בשוק האשראי בישראל, להבטיח הקצאת אשראי יעילה יותר ותמחור חוב נכון יותר. זאת מתוך תקווה שהדברים יביאו לשמירה על כספי החוסכים והמפקידים המנוהלים בידי הגופים הפיננסיים ולהגברת אמון הציבור בשוק ההון.

אלא שהקדמת הבחירות עלולה לטרפד את יישום המסקנות,הצורך לעגן חלקים משמעותיים מהן בחקיקה גוזרים עליהן מוות שקט. הסיכוי שיקומו לתחייה תלוי במי שיובילו את משרד האוצר בממשלה הבאה.

מי שצפוי לשלם את המחיר הוא הציבור שחוסך ומשקיע את כספו בשוק ההון. לעומת זאת, הגופים הפיננסיים יחמקו ברגע האחרון מעוד רגולציה מכבידה ובעלי השליטה והמנהלים בחברות הציבוריות, שלווים חוב מהציבור באמצעות אג"חים, יכולים לנשום לרווחה.

מי מרוויח: מנהלי הגופים הפיננסיים ששכרם צפוי להגיע לאישור מחודש בקרוב

רפורמה נוספת שצפויה להיתקע בשל הבחירות המסתמנות היא הצעת החוק שהוביל לפיד להגבלת שכר בכירי הגופים הפיננסיים ל־3.5 מיליון שקל בשנה. תזכיר החוק, שקבע כי החלק משכר הבכירים של חברות ביטוח, בתי השקעות וגופים פיננסיים שיעלה על 3.5 מיליון שקל לא יוכר לצרכי מס, עבר בקריאה ראשונה בכנסת ונמצא על שולחנה של ועדת הכספים. השבוע פורסם ב"כלכליסט" כי גם ללא קשר להקדמת הבחירות, יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי לא ממש טרח לקדם את הדיון בהצעת החוק. כך או כך, לפני שמסתערים על עבודה במגזר הפיננסי, חשוב לזכור כי לפיד והרגולטורית הכפופה לו - המפקחת על הביטוח במשרד האוצר - הצליחו לאכוף את הרעיון שבבסיס החוק גם מבלי שנכנס לתוקף.

מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן. הגבלת שכר הבכירים לא תעוגן בחוק צילום: אוראל כהן

כך למשל, לפני חודשיים הצליחה היוזמה לכופף את מנכ"ל הפניקס אייל לפידות להסתפק בעלות שכר של 3.5 מיליון שקל, לאחר שתחילה ביקש 13 מיליון שקל. גם בעל השליטה ויו"ר קבוצת הראל יאיר המבורגר יישר קו עם התקרה החדשה בחידוש הסכם העסקתו לפני חודש.

המרוויחים מתקיעת המהלך הם לכאורה מנהלי הגופים הפיננסיים ששכרם צפוי להגיע לאישור מחודש בקרוב, או מנהלים חדשים שיצטרפו לגופים פיננסיים, אך בפועל רוח החוק מיושמת גם ללא חקיקה רשמית.

המפסידים, אם אמנם הגופים הפיננסיים יקראו תיגר על רוח החוק, יהיו בעלי המניות בגופים הפיננסיים, שחלק מהרווחים שלהם ייגרעו לטובת שכר בכירים. עם זאת, מדובר בסכומים זניחים ביחס לרווחי החברות. המפסידה הגדולה היא החברה הישראלית שפערי השכר העצומים יישמרו בה, ובפרט העובדים בגוף הפיננסי שימשיכו להשתכר סכומים נמוכים בהרבה מאלו של מנהליהם.

רפורמה בתקשורת הקווית

מי ייפגע: הצרכן וספקי התקשורת שרצו לחכור את התשתית של בזק

מי ירוויח: בזק

הרפורמה מחייבת את בזק להחכיר את התשתית הקווית שלה לשחקנים חדשים בתחום הטלפוניה, האינטרנט והטלוויזיה הרב ערוצית. היא אמורה להיכנס לתוקף בתוך חצי שנה, אולם כאשר שר התקשורת בנימין נתניהו הוא ראש ממשלה שטרוד בבחירות, לא יהיה מי שיוביל את יישומה, בוודאי לא מול ההתנגדות מצד בזק.

שאול אלוביץ. בזק לא תצטרך להחכיר את התשתית שלה צילום: יובל חן

הבראת הדואר

מי ייפגע: עובדי החברה: בלי חילוץ, בית המשפט יקדם פיטורי עובדים וקביעת הסכם שכר

מי ירוויח: אף אחד

תוכנית ההבראה בדואר כוללת עדכון של תעריפי הדואר ושינוי הרגולציה על החברה. שר התקשורת היוצא גלעד ארדן אמנם חתם על ההסכמות, אך השאלה היא אם נתניהו יאשר העלאת תעריפים והפחתת ימי חלוקת המכתבים דווקא בתקופת בחירות. כמו כן האוצר עדיין לא אישר סופית את המימון הדרוש להבראה, אולם נראה שאיש לא רוצה שהדואר יגיע לחדלות פירעון.

רפורמה בערוצי הטלוויזיה המסחרית

מי ייפגע: דחיית הפיצול של ערוץ 2 דוחה כניסת שחקנים נוספים לענף

מי ירוויח: קשת, רשת וחדשות 2 יישארו שנתיים נוספות באפיק 22 היוקרתי

נתניהו הודיע שהוא מקפיא את פיצול ערוץ 2 שיזם ארדן, והקדמת הבחירות קוברת זאת סופית. עתיד ערוץ 10 לא יושפע בהכרח מהקדמת הבחירות כי מצבו אינו תלוי בחקיקה.

0% מע"מ ברכישת דירה ראשונה

מי ייפגע: הזוגות הצעירים שהמתינו וכעת נכנסים לשוק נדל"ן יקר יותר

מי ירוויח: הקבלנים שייהנו מעלייה בביקוש

הצעת הפטור ממע"מ לדירות עד מחיר של 1.6 מיליון שקל אושרה לפני שלושה שבועות בוועדת הכספים, אולם הוגשו נגדה הסתייגויות רבות של האופוזיציה שעד הסרתן אי אפשר לקדם את החוק. במצב הפוליטי החדש - הן לא יוסרו, וחוק הדגל של שר האוצר יאיר לפיד לא יגיע לאישור המליאה.

חוק השכירות ההוגנת

מי ייפגע: שוכרי הדירות

מי ירוויח: בעלי הדירות

החוק שמתערב לראשונה בשוק השכירות, וקובע בין השאר רף מרבי להעלאת שכר דירה של 2% בשנה, הוצג רק לפני שבועיים וטרם החל את הליכי החקיקה. במשרד המשפטים טוענים כי יתאמצו להעבירו בקרוב, אך ההערכות הן שהסיכויים לכך אפסיים.

הרפורמה בשכר טרחת המפרקים

מי ייפגע (אם לא תושלם): הציבור הרחב ובפרט הנושים הלא מובטחים

מי ירוויח (אם לא תושלם): המפרקים

אמורה לקבוע תקרה לשכר הטרחה של מפרקים ונאמנים, ולשים סוף לחגיגת השכר על חשבון הנושים. מכיוון שמדובר בתקנות, נדרשת רק חתימתה של שרת המשפטים ציפי לבני, כך שסיכוי השלמתה של הרפורמה גבוהים.

רפורמה בלשכת עורכי הדין

מי ייפגע: ציבור עורכי הדין

מי ירוויח: עסקני הלשכה

השינויים במבנה הלשכה ובמאזן הכוחות הפנימי בה מיועדים למנוע את שיתוקה, כאשר לראש הלשכה אין רוב במוסדותיה. הרפורמה אמורה היתה לעלות בקרוב לקריאה ראשונה, אך ככל הנראה לא תושלם בכנסת זאת.

רפורמה בדיני המשפחה

מי ייפגע: הציבור שמתמודד עם חוסר אחידות בפסיקה

מי ירוויח: עיקר ההתנגדות לרפורמה בא מכיוון ארגוני נשים

לבני החלה לקדם שינויים בחוקי המעמד האישי הנוגעים לגירושים, אך דו"ח ועדת שניט שהמליץ לבטל את חזקת הגיל הרך ודו"ח ועדת שיפמן שהמליץ לשנות את חישוב המזונות, לא הגיעו אפילו לטיוטת חקיקה.

רפורמת ההתמחות

מי ייפגע: הציבור שאינו נהנה ממסננת ראויה לעוסקים במקצוע

מי ירוויח: המתמחים שמעדיפים בחינה קלה

מיועדת לשנות את בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, כך שיבדקו יכולת ניתוח משפטית.

רפורמה בסדר הדין האזרחי

מי ייפגע: הציבור, שמבקש משפט מהיר

מי ירוויח: נתבעים שמעוניינים למשוך זמן

מטרת הרפורמה להילחם בסחבת, להקטין עומסים ולייעל את השירות בבתי המשפט בין השאר על ידי פישוט הליכים, הגבלת היקף כתבי הטענות ועוד. לבני עמדה להפיץ את טיוטת התקנות אולם משפטנים תקפו בחריפות את הוצאת הפורמה בלי שיתוף עורכי דין. הסיכוי להעבירה: קלוש.

ועדת אלאלוף למלחמה בעוני

מי ייפגע: המשפחות שחיות בעוני

מי ירוויח: אנשי אגף התקציבים באוצר שלא רצו את הוועדה

המלצות ועדת אלאלוף אמורות לצמצם את שיעור העניים בישראל במחצית, ל־10% מהמשפחות. אולם בלי העברת התקציב, התוכנית לא תצא לדרך, כשב־2015 היא אמורה לקבל ב־1.5 מיליארד השקלים. הראשונים להיפגע יהיו כ-200 אלף קשישים עניים שאמורים היו לקבל עוד כ-200 שקל בממוצע לקצבת השלמת ההכנסה. בין התוכניות שייפגעו גם הגדלת מס הכנסה שלילי לאמהות חד הוריות ב-90 מיליון שקל ותוספת של 100 מיליון שקל להכשרה המקצועית.

רפורמת הייבוא

מי ייפגע: הצרכנים ויבואנים חדשים

מי ירוויח: היבואנים הרשמיים

המלצות הוועדה להגברת התחרות, שאמורות להקל משמעותית על ייבוא מוצרים, עברו שלשום בקבינט יוקר המחיה. אולם כעת צריכים משרדי הממשלה לגבש בתוך כחצי שנה תוכנית עבודה ליישומ, מה שיעכב אותן משמעותית.

רפורמת הקורנפלקס

מי ייפגע: הצרכנים

מי ירוויח: היצרנים המקומיים והיבואנים הרשמיים

יצרני המזון הגדולים והיבואנים הרשמיים של מותגי המזון הבינלאומיים יכולים לנשום לרווחה: פתיחת השוק לייבוא מזון שאינו רגיש על ידי העברת האחריות על המוצר אל היבואן, לא אמורה לצאת לפועל. תיקוני החקיקה לא הושלמו, ותחרות אמיתית לא נראית באופק.

חוק רישוי רכב

מי ייפגע: הצרכנים

מי ירוויח: יבואני הרכב הוותיקים

החוק שנולד לאחר המחאה החברתית של 2011 , אמור להוזיל משמעותית את מחיר כלי הרכב החדשים וחלקי החילוף על ידי הגדרת רגולציה חדשה בשוק. החוק מיועד להיות מאושר בוועדת הכלכלה עד שלהי דצמבר, אך לא צפוי לעבור להמשך

חקיקה.

חוק האנג'לים

מי ייפגע: חברות סטארט־אפ ומשקיעים פרטיים

מי ירוויח: אף אחד

התיקון לחוק, שמאפשר למשקיעים פרטיים לקבל זיכוי מס מלא על השקעה בחברות היי־טק, עבר בוועדת השרים לחקיקה אך לא צפוי לעבור להמשך חקיקה.

הרשות לחדשנות

מי ייפגע: המדען הראשי וענף ההייטק

מי ירוויח: במידה מסוימת התאחדות התעשייים שהתנגדה לרשות

על פי החלטת ממשלה, הרשות היתה אמורה לקום ב־ 2015 ולהחליף את המדען הראשי ב- 2016 .

כרטיס לחיוב מיידי

מי ייפגע: הצרכנים ועסקים קטנים

מי ירוויח: חברות כרטיסי האשראי

הן רשות התעשיינים שהתנגדה לכרטיס לחיוב מיידי הן הוועדה לצמצום השימוש במזומן והן קבינט יוקר המחייה המליצו על הכנסתו לשימוש של כרטיס החיוב המיידי (כרטיס דביט), שבניגוד לכרטיס אשראי מבצע את העברת הכסף בין החשבונות

באופן מיידי. הממשלה אישרה את ההמלצות אך הן טרם הגיעו לכנסת, וכבר לא צפויות להתקבל בקרוב.

תעודת זהות בנקאית

מי ייפגע: הלקוחות והבנקים הקטנים

מי ירוויח: הפועלים ולאומי

ועדת זקן לקידום התחרות במערכת הבנקאית המליצה על יצירת תעודת זהות בנקאית ללקוחות: מידע מפורט ואחרי שיכלול גם את דירוג האשראי הפנימי שלו בבנק. התעודה אמורה לאפשר לבנקים הקטנים למשוך לקוחות טובים מהבנקים הגדולים. פרסום דירוג האשראי עלול לפגוע בפרטיות ולכן הכנסת צריכה לעגן אותו בחוק, מה שלא יקרה בקרוב.

רפורמה בחברת החשמל

מי ייפגע: הציבור וחברת החשמל

מי ירוויח: ועד חברת החשמל

הרפורמה הגדולה שאמורה להגביר את התחרות בייצור החשמל ולצמצם את החוב העצום של חברת החשמל, 70 מיליארד שקל, בלפחות שליש על ידי פיטורי 2,500 עובדים מוקפאת מאז החליט שר האוצר יאיר לפיד לא לקדם אותה, ללא תגובה

מצד שר האנרגיה סילבן שלום. בלי רפורמה, תעריף החשמל יישאר גבוה וחברת החשמל תמשיך לצבור חובות.

רפורמה בתאגידי המים

מי ייפגע: הציבור

מי ירוויח: בעלי התפקידים בתאגידים

רק לאחרונה הוקמה הוועדה שאמורה לצמצם את מספר תאגידי המים ולהוריד את תעריף המים.

ייצוא גז

מי ייפגע: שותפויות הגז וקופת המדינה

מי ירוויח: אף אחד

שותפויות הגז תמר ולווייתן חתמו ארבעה מזכרי הבנות לעסקאות ייצוא גז למצרים וירדן בהיקף של 70מיליארד דולר, כש־ 60% מהסכום הוא מס שיזרום לקופת המדינה. מכסות הייצוא טרם נקבעו, והעסקאות מחייבות את חתימתו של השר שלום, שעדיין לא הגיעה ועלולה גם לא להגיע.

פיתוח שדות גז חדשים

מי ייפגע: הסבת התעשייה לגז, קופת המדינה, חברות בורסאיות בתחום הגז

מי ירוויח: דלק של תשובה שתישאר מונופול ללא פיקוח

משרד האנרגיה אמור היה להודיע עד סוף השנה מה הערכתו לגבי כמות הגז במאגרים הישראליים, וכמה ממנו מיועד לייצוא. הבחירות יעצרו את פרסום הדו"חות, ואיתן ימתין כל שוק הגז.

תחבורה ציבורית במטרופולינים

מי ייפגע: הציבור הרחב

מי ירוויח: המדינה, הנהנית מהכנסות עתק ממכוניות פרטיות

פיתוח הרכבת הקלה בתל אביב ופרויקטים אחרים בערים הגדולות אינו יכול להתקדם ללא תקציב והתחייבות להוצאת סכומי העתק הדרושים בתחום זה.

פיתוח רכבת ישראל

מי ייפגע: הציבור הרחב

מי ירוויח: ועד עובדי הרכבת

תקציב 2015 כלל תוספת לפיתוח קווים ולהכנסת קבלני משנה ברכבת, אולם עתה המכרזים עלולים להיתקע ואנו נישאר עם

רכבת המפגרת בהתנהלותה אחרי המקובל בעולם.