"לפעמים גם עורכי דין הם מאכערים"
ביום שבו החל העליון לדון בערעור על הרשעת דני דנקנר בהולילנד התקיים יום עיון בנושא המאכערים. השופט בדימוס אליהו מצא דיבר על מאכעריות בקרב עורכי דין, ופרופ' מרדכי קרמניצר אמר כי צריך היה להעמיד לדין גם את עו"ד אורי מסר
"אני לא מרגיש בנוח שבזמן שנשמע ערעור בבית המשפט העליון, אנחנו מדסקסים כאן את אותה סוגיה", אמר פרופ' מרדכי קרמניצר והוסיף: "האם זה לא מאכערי?". ואכן, בעיתוי מושלם (או גרוע, תלוי בנקודת המבט), התקיים יום עיון על תופעת המאכערים שתעלה במהלך ערעורו של דני דנקנר בתיק הולילנד. שמיעת הערעור החלה ביום שני, ובאותו יום התכנסו קרמניצר, המשנה בדימוס לנשיא בית המשפט העליון אליהו מצא והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים לשעבר, עו"ד שוקי למברגר, לדון בנושא לנוכח פסק דינו של השופט דוד רוזן. "מדובר בהכרעת דין תקדימית שבמסגרתה הורשע אדם ששכר את שירותיו של מאכער במתן שוחד". כך הציג את הסוגיה עו"ד נתי שמחוני מהרצוג פוקס נאמן, המשרד שאירח את יום העיון.
"עד היום פעילות זו לא נחשבה לעבירה פלילית. עד לפסק הדין בפרשת הולילנד".
השופט בדימוס מצא הבהיר את החומרה שבתופעה: "לא היה מדובר בכסף שנתן דנקנר למאכער מאיר רבין כשכר. הוא נתן לו כסף כדי שישתמש בו לשוחד. מאכערים מקבלים שכר. חלקם אומרים אמת ללקוח, שהם משתמשים בכסף הזה גם כדי לתת טובות הנאה לפקיד שאליו הם הולכים, וחלקם לא אומרים אמת. הלקוחות, גם מתוך עצימת עיניים, הולכים שולל".
עם זאת, מצא גילה הבנה לסיטואציה. "המאכער הוא הסימפטום. לא הבעיה. אנשים נזקקים למאכערים מפני שאצלנו המנגנון הציבורי הוא כל כך קשה".
כורח המציאות בנדל"ן
עו"ד אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, הסביר את המצב מנקודת המבט של יזם נדל"ן - של דנקנר אם תרצו: "בענף הבנייה מאכער הוא כורח המציאות. תהליך של בנייה בישראל, החל מרכישת קרקע, לוקח כ־13 שנה, מתוכן שמונה שנים של חיכוך עם רשויות התכנון ומוסדות השלטון. ניקח פרויקט שעלותו ליזם היא 60 מיליון שקל: היזם נדרש להון עצמי של 15 מיליון וצריך לממן מהבנקים 45 מיליון שקל לאורך 13 שנה. המשמעות, במונחים של הריבית המקובלת לקבלנים, היא שהקרקע עולה בהוצאות מימון 1.6 מיליון שקל בשנה". לכן, הסביר בן שמעון, "אני רוצה לעבוד עם אנשי המקצוע הכי טובים בשוק - עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס, וגם מאכער. אני משלם לו כמו לכל איש מקצוע כדי לעלות כמה שיותר מהר על הקרקע. אני לא אחראי למהלכים שלו. אני לא מודע להם. אני משלם לו כדי לקדם את התוכנית. וכדי שאחסוך את הוצאות המימון".
במהלך הדיונים בתיק הולילנד שאל השופט רוזן את דני דנקנר מה הערך שנתן לו המאכער רבין שלא סיפקו לו פרקליטיו. למברגר ניסה לפרשן את רוזן: "דנקנר נתן את הכסף על מנת להביא למשוא פנים ולאפליה לטובתו. הוא משלם למקורב. עם כל הכבוד לרבין, הוא היה מאכער בדרגה שלישית או רביעית. אינני רוצה להוציא לשון הרע, אבל היתרון המוחלט שלו היה כנראה בקרבה המשפחתית (למנהל מינהל מקרקעי ישראל יעקב אפרתי - מ"ג). בנסיבות התיק הזה - זו ראיה מכרעת להוכחת יסודות העבירה".
אז מה ההבדל בין מי ששוכר את רבין למי ששוכר את עו"ד אורי מסר כדי להתקרב לאהוד אולמרט? גם פרופ' קרמניצר לא ממש מבין: "בעולם הפלילי ישנן לא רק עבירות השוחד, אלא גם הפרת אמונים. זה עשוי להיות רלבנטי בניגודי עניינים, למשל עורכי דין שעובדים כמאכערים, שלא מביאים את המומחיות המשפטית שלהם אלא את הקשרים ואת היכולת להגיע למקבלי החלטות. כמו שפעל עו"ד מסר בעניין הפרת האמונים שבה הורשע אולמרט (בפרשת מרכז ההשקעות – מ"ג). הקונסטרוקציה שבנתה הפרקליטות, הדרישות שדרשו כדי שאפשר יהיה להרשיע אדם בסיוע להפרת אמונים נראות לי בעייתיות, עם כל הכבוד לעובדה שזה עבר את בג"ץ בשלום".
מצא: "הלגיטימיות של עורך דין נובעת מכך שיש לו רישיון. לפעמים אתה בוחר בו משיקולים פרקטיים כי פעם הוא היה שם ויכול לקצר לך את הדרך. עורכי דין עושים לפעמים עבודה של מאכערים. אבל לפחות יש להם אתיקה".
ניתן לסווג את תרומת המאכער לשלוש תוצאות: לגרום לעובד הציבור לעשות למענך את מה שנדרש ממנו ממילא; לגרום לו לקבל החלטה עניינית תוך קיצור התור; לגרום לו להחליט למענך באופן המנוגד לאינטרס הציבורי. הראשונה לא בעייתית. שתי האחרונות כן. דנקנר ביקש לקצר תור, להחיש יישום החלטה שכבר התקבלה. "קיצור תור זה אפליה ומשוא פנים", אמר קרמניצר, "זה פסול כי שוויון הזדמנויות הוא חלק מהשיטה המשפטית שלנו".
לייבש את הבירוקרטיה
פסק דינו של השופט רוזן הציע להסדיר את תחום העיסוק של המאכערים, אך בינתיים לאסור כל שתדלנות שאינה מותרת בחוק. אבל משתתפי הכנס היו תמימי דעים שרק ייבוש ביצת הבירוקרטיה תעלים את עבריינות המאכערים.
"פעם", אמר בן שמעון, "היית צריך מאכער כדי להשיג קו טלפון. זה נגמר כשהסדירו את השוק. אם יסדירו את שוק הנדל"ן, לא יצטרכו מאכערים". מצא הסכים: "אם הבירוקרטיה היתה עובדת כמו שצריך, ואם הפקיד היה משיב לך בתוך שבעה ימים - לא היית צריך מאכער. אם ועדת התכנון תדון בתיק שלך בשבוע הבא ולא בעוד שנתיים - לא צריך מאכער. לא נפתור את העניין אם נתנפל על המאכערים. חוק חופש העיסוק מתיר את העיסוק הזה".