מי ירוויח עשרות מיליונים מדליפת הנפט של קצא"א בנגב

כארבעה ימים חלפו מאז דליפת הנפט החמורה בבאר אורה, ומאחורי הקלעים כבר החלה המלחמה על מי ירוויח מהאסון האקולוגי. בימים הקרובים צפויה חברת קצא"א להחליט מול מי ייחתם החוזה לטיפול וטיהור הקרקע המזוהמת - חוזה שעל פי ההערכות נאמד בעשרות מיליוני שקלים - וכבר כעת מפעילים השחקנים השונים לחצים על המשרד להגנת הסביבה שאמור לאשר את החוזה בניסיון לקבל אותו לידיהם.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי המועמדים המרכזיים לביצוע העבודה הם החברה לשירותי איכות הסביבה - החברה הממשלתית המפעילה את אתר הפסולת המסוכנת ברמת חובב - ואתר הפסולת אפעה הסמוך לערד, שמוחזק על ידי חברת ואוליה (25%) והמועצה האזורית תמר (75%).

 עם זאת, גורמים בענף מעלים טענות בנוגע לניגוד עניינים שנוצר במצב הנוכחי: החברה לשירותי איכות הסביבה, שותפה עסקית בחברת LDD העוסקת בייעוץ בנושא של טיפול בקרקעות מזוהמות שבניהולו של רפי מנדלבאום, שאותו קאצ"א שכרה כיועץ לטיפול בשיקום הקרקע".

ראש הממשלה והשר להגנת הסביבה נתניהו. נזק סביבתי אדיר צילום: אמיל סלמן

עשרות אלפי טונות יטוהרו

מועמדת נוספת לטיהור הקרקע המזוהמת היא חברת איזיטופ, המפעילה הישירה של המתקן הביולוגי לטיפול בקרקעות מזוהמות באתר אפעה. איזיטופ, שבראשה עומד איזי אביטוב, לא בזבזה אף היא זמן. בימים האחרונים הטיסה לישראל מומחה בעל שם בנושא שיקום קרקעות מזוהמות שביצע הערכות ראשוניות באמצעות רחפן, שלפיהן היקף הנזק באזור עומד על 400–600 אלף טונות קרקע מזוהמת. בשיחה עם "כלכליסט" ציין אביטוב כי הוא מעריך את היקף הקרקע ביותר מ־300 אלף טונות: "אנחנו החברה הכי גדולה בטיפול בקרקעות מזוהמות, ואנו מעריכים כי מדובר בנזק אדיר. החשוב מכל הוא למזער את הנזק כעת בטרם יירדו גשמים".

גולוב מצדו מעריך את היקף הזיהום בבאר אורה בהיקפים נמוכים בהרבה: "אנו מעריכים כי הטיפול עצמו, ללא עלויות שינוע, עומד על סדר גודל של כ־6 מיליון שקל, כי על פי ההערכות מדובר על כ־30 אלף טונות קרקע מזוהמת בלבד ועלות הטיהור היא 150–200 מיליון שקל לטונה. החברה לשירותי איכות הסביבה מגלגלת כ־200 מיליון שקל בשנה. זה יכול להתבצע בהליך של פטור ממכרז, בעיקר כי מדובר בחברות ממשלתיות והליכה למכרז עשויה לגזול זמן יקר".

בינתיים ברקע, עמותת צלול לאיכות הסביבה שיגרה אתמול מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, המשמש כעת גם כשר האוצר הממונה על קצא"א וגם כשר להגנת הסביבה, ובו היא דורשת לפרסם את כל אירועי הדליפות של קצא"א בעשור האחרון. כמו כן בעמותה דורשים לדעת אם קצא"א הגישה בקשה להארכת זיכיון ב־2017 ואם הממשלה דנה בבקשה כזו. בצלול טוענים עוד כי יש לפרק את קצא"א במתכונתה הנוכחית.

איפה יתבצע הטיהור

משטח באר אורה ושמורת הטבע עברונה פונו עד כה כ־9,000 טונות של קרקע מזוהמת. בהמשך תועבר הקרקע לטיפול וטיהור בהליך ביולוגי שעשוי להימשך בין חצי שנה לשנה. ואולם, בשל כמויות הקרקע והעובדה שמדובר באזור דרומי שבו רק שני שחקנים מרכזיים עשויים להיות מועמדים לביצוע העבודה, מסכת הלחצים על המשרד להגנת הסביבה החלה כבר מיומה הראשון של הדליפה.

אפשרות נוספת שעומדת בפני קצא"א היא טיפול בקרקע המזוהמת באתר הפסולת המוניציפלי נמרה שבו היא מאוחסנת כעת, על מנת לחסוך בעלויות השינוע היקרות של הפסולת לאתרים מרוחקים יותר באפעה או ברמת חובב, המרוחקים כ־180 ק"מ מאתר הדליפה. אם יוחלט על טיפול בקרקע באתר נמרה, תיאלץ הנהלת המטמנה להתקשר עם גורמים מקצועיים המתמחים בטיפול ביולוגי בקרקע מזוהמת ולהקים במקום את המתקנים הייעודיים לכך.

אחד היתרונות לטיפול בקרקע באתר נמרה עשוי להיות העובדה כי הקרקע המטוהרת תוכל להישאר לאחר מכן באתר הפסולת ולחסוך את העלויות העתידיות של קרקע הכיסוי, המשמשת את אתרי הפסולת לאטימת הקרקע. עם זאת, גורמים בענף מותחים ביקורת על האפשרות לטפל בפסולת באתר נמרה, שכן מדובר בפסולת מסוכנת ואין תשתית לטפל בקרקע המזוהמת באתר. לדבריהם, "מישהו פה מכופף את המשרד להגנת הסביבה על מנת לחסוך בעלויות הטיהור לקצא"א".

מנתוני המשרד להגנת הסביבה וחברת קצא"א עד כה עולה כי ביקוע צינור הנפט אירע במהלך עבודות להעתקת התוואי, במסגרת העבודות להקמת שדה התעופה החדש בתמנע. עם זאת, עדיין לא נמסר אם הצינור היה פעיל, כמה זמן חלף מאז הזזתו לתוואי החדש ומה מקור הנפט שבדליפה. כל שידוע הוא על דליפה של כ־3,000 מ"ק נפט גולמי, כמות גדולה פי שלושה מהיקף דליפת הדלק הסילוני לנחל צין שאירעה ב־2011.

מחכים להחלטה

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "אנו מאחלים בהצלחה לכל מי שמנסה לגזור קופון מהאסון הסביבתי".

מאתר אפעה נמסר בתגובה: "אפעה תתמוך בכל החלטה של המשרד להגנת הסביבה, ותמסור תגובה רשמית אם תיוודע מדיניות הטיפול בעניין זה".

מחברת קצא"א נמסר: "מרגע הדליפה פועלת החברה מסביב לשעון, בתיאום עם גורמי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, להחזיר את המצב לקדמותו. אחר שהסתיים הרוב המוחלט של שאיבת הנפט מהדליפה, החל שלב פינוי הקרקע וניקויה. בשלב זה הקרקע מועברת לנימרה ונבחנת האפשרות לניקוי הקרקע במקום. החברה תפעל לניקוי הקרקע במקום שבו ינחה אותה המשרד להגנת הסביבה. אם יהיו כמה אלטרנטיבות לדעת המשרד להגנת הסביבה לניקוי קרקע, יהיה תהליך מסחרי בין הספקים".

גלעד גולוב התייחס לטענות ואמר כי "החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה בהחלט מקווה שהחוזה יינתן לה. כבר כרגע אנשי החברה, ביניהם רפי מנדלבאום, מסייעים לקצא"א ככל יכולתם. אם יהיה מכרז של קצא"א אנחנו נתמודד כמובן".

yael.darel@calcalist.co.il