בלעדי לכלכליסט
פינוי בסיסי צה"ל יעלה למדינה 14 מיליארד שקל
ההסכם בין משרד האוצר למשרד הביטחון קובע כי תוכנית פינוי הבסיסים במרכז הארץ צפויה להסתיים בתוך חמש שנים, ועל השטחים שיתפנו צפויות להיבנות 60 אלף דירות; הבסיסים שפינוים ייכלל בהסכם הם מחנה סירקין, בסיס שדה דב, מחנה צריפין שליד ראשון לציון ומחנה תל השומר; עלות ההסכם המתגבש נחשפה במכתב ששלח היועץ המשפטי של משרד האוצר ליועץ המשפטי לממשלה, כדי לעצור את תוכנית 'מחיר מטרה'
עלות הפינוי של בסיסי צה״ל במרכז הארץ, שבשטחם מתוכננות להיבנות כ־60 אלף דירות, תעלה למדינה 14 מיליארד שקל - כך עולה מהסכם המתגבש בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון, ונמצא כעת בסכנה בשל הבחירות שבפתח.
- במקום מחנה 80: אושרה תוכנית לשכונת מגורים של 1,200 יחידות דיור
- הסכם גבולות היסטורי: רמת הנגב תעביר את שטחי עיר הבה"דים לירוחם
- "רוצים לתקן כאן את כל מחלות הילדות של צה"ל"
לפי ההסכם המדינה, באמצעות משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל, תשלם את הסכום למשרד הביטחון על מנת לממן את בינוי הבסיסים החדשים שאליהם יעברו הקיימים.
עלות ההסכם המתגבש נחשפה כבדרך אגב במכתב ששלח היועץ המשפטי של משרד האוצר ליועץ המשפטי לממשלה ביום רביעי שעבר, במטרה לעצור את תוכנית מחיר מטרה של משרד הבינוי.
המגעים לגיבוש ההסכם מתנהלים בין ראש אגף התקציבים במשרד האוצר אמיר לוי לבין מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל, בתיווכו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה הפורש הראל לוקר. מעורבתו של לוקר קריטית להצלחת המהלך, גם משום שהוא מעוניין להציג הישג גדול אחרון לפני פרישתו, אך גם משום שהצדדים מתקשים להגיע לסיכום סופי על המתווה המדוייק של ההסכם בלי התערבות חיצונית.
גורם במערכת הביטחון, למשל, אמר אתמול ל"כלכליסט" כי הסיבה לכך שההסכם לא נחתם עדיין היא משום שהצד השני, כלומר משרד האוצר, לא מוכן לקבל את ההחלטות המתבקשות, לשון הגורם. במשרד האוצר, מנגד, דחו מכל וכל טענה זו.
הבסיסים שמיועדים לפינוי במסגרת ההסכם הם מחנה סירקין שבפאתי פתח תקווה, מחנה צריפין שעל יד ראשון לציון, מחנה תל השומר ובסיס שדה דב שבצפון תל אביב, שתמורת פינויו מערכת הביטחון קיבלה כבר כמיליארד שקל בהסכם פרטני מול משרד האוצר, אך הבסיס עדיין עומד במקומו והכסף שימש להוצאות השוטפות של צה"ל (ראו מסגרת). בסיסים נוספים שמיועדים לפינוי, כמו גלילות הסמוך להרצליה, מחנה הורודצקי שבדרך השלום בתל אביב ומחנה 80 שליד פרדס חנה (ראו רשימה מפורטת) יישארו הפעם מחוץ לתוכנית. במשרדי האוצר והביטחון מתכוונים להתמקד כרגע בארבעת הבסיסים הגדולים, שגם מספר הדירות שיוכלו להיבנות על השטח שיפנו הוא הגדול ביותר.
המדינה תרוויח מהקרקעות יותר מ־14 מיליארד שקל
הכסף עבור פינוי כל בסיס יועבר למערכת הביטחון רק לאחר תחילת הפינוי ולא יינתן מראש. כמו כן, הכסף יהיה "צבוע" וישמש למימון הפינוי עצמו ולבניית הבסיסים החדשים בדרום הארץ, שאליהם יעברו הבסיסים מהמרכז, כולל כל התשתיות הדרושות - תחבורה, חשמל, מים, ביוב וכדומה. הקרקעות שעליהן יושבים הבסיסים שייכות למדינה, ולאחר הפינוי היא זו שתציע אותן ליזמי נדל"ן למגורים וגם תגרוף את ההכנסות ממכירתן. לפי הערכות, שווי הקרקעות גבוה מ־14 מיליארד שקל, כך שהמדינה תצא נשכרת מהעסקה שתיחתם עם משרד הביטחון.
אחד הקשיים המרכזיים של פרויקט הפינוי־פיצוי־בינוי והעברת הבסיסים הוא העובדה שתהליכי תכנון הדירות שייבנו ובמקביל בינוי הבסיסים החדשים עולים כסף כבר בשלב הראשון, ואילו עד שיימכרו הקרקעות ויכניסו את הכסף למדינה יעבור זמן רב. על מנת להתגבר על הפער התזרימי הזה משרד האוצר יתחייב במתן תקציבי גישור למשרד הביטחון עד להגעת ההכנסות ממכירת הקרקעות.
ההסכם הראשון בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון על פינוי מחנות אלה ובסיסים נוספים באזורי הביקוש נחתם כבר באמצע 2012 ואף גובה בהחלטת ממשלה. אז הוחלט על תחילת תהליך התכנון של הדירות שייבנו בשטח הבסיסים שיפונו. במסגרת הסכם זה סוכם כי רשות מקרקעי ישראל תעביר למשרד הביטחון סכום מצטבר של כ־2 מיליארד שקל עד שנת 2019, כל עוד משרד הביטחון מתקדם בתהליך התכנון ועומד באבני הדרך שנקבעו לפרויקט. בשנה הבאה אמורה רשות מקרקעי ישראל להעביר למשרד הביטחון כ־940 מיליון שקל מהכנסותיה, על מנת לסייע במימון פרויקט העברת בסיסי צה״ל לנגב.
"מתייחסים אלינו כמו אל מלון בטורקיה"
בוועידת ישראל לעסקים של גלובס שנערכה אתמול התייחס מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל לפינוי בסיסי צה"ל ממרכז הארץ. "תקציב משרד הביטחון הפך להיות הקופה האלטרנטיבית של האוצר. חסר כסף לבריאות? ניקח מהביטחון. יש בעיה ברווחה? ניקח מהביטחון. זה מה שקורה עכשיו עם הירידה של צה"ל לנגב. כבר נקבע שהביטחון נותן 4 מיליארד שקל, האוצר נותן 9 מיליארד שקל ורשות מקרקעי ישראל נותנים 6 מיליארד שקל, ועכשיו באים ואומרים לי שבתוך תקציב הביטחון הכל כלול. מתייחסים אלינו כמו אל מלון טורקי. זה בלתי אפשרי".
הראל התרעם על העובדה שהוצאות הרווחה של צה"ל כלולות בתוך תקציב הביטחון. "קצה נפשנו בוויכוחים על הגמלאות והשיקום. הגמלאות של שאר המשרדים לא נמצאות בתקציב שלהם, אז למה אצלנו זה כן נמצא? אנחנו רוצים להוציא את השיקום ואת המשפחות מתוך תקציב הביטחון, כדי שבסוף, כשהאוצר נותן כסף, זה יילך ישירות לביטחון. אני מוכן להשאיר בתקציב הביטחון רק את מה שמביא ביטחון, ולהסיר ממנו את כל התקציבים החברתיים. אני בעצם מסלקה. כל התקציבים האלה קבועים בחוק. 5 מיליארד שקל בשנה - תקציב שיקום הביטחון - עובר דרך משרד הביטחון ישר לזכאים וכנ"ל הגמלאות. למה להשאיר את זה בתוך תקציב הביטחון? בגלל זה התקציב מנופח".
משרד הביטחון יקבל מענק נוסף עבור פינוי שדה דב
ביוני 2014 חתמו משרדי האוצר והביטחון על הסכם להאצת פינוי מתחם שדה דב תמורת העברה מיידית של מיליארד שקל לתקציב הביטחון, וועדת הכספים אישרה העברה תקציבית זו.
כעת, סביב המגעים לגיבוש ההסכם הכולל לפינוי בסיסי צה"ל מאזורי הביקוש במרכז הארץ, בהם גם שדה דב, מתברר כי מיליארד השקלים ההם לא ייחשבו במניין עלויות הפינוי. ל"כלכליסט" נודע כי מרבית הסכום שהועבר אז שימש את מערכת הביטחון לצרכיה השוטפים ב־2014, כלומר בעיקר לאימונים ומילואים.
בעת החתימה על ההסכם נמתחה עליו ביקורת ציבורית רבה על כך שאין הצדקה להעביר למערכת הביטחון סכום של מיליארד שקל עבור קרקע שממילא נמצאת בבעלות המדינה. באותה העת טענו במשרד האוצר כי אין דרך אחרת לזרז את פינוי הבסיס אולם כעת מתברר שהכסף שהוקצה היה נחוץ בעיקר לצרכים השוטפים של המערכת.