פתרון הקסמים של כחלון: פטור ממע"מ על מים

מילות הקסם "0% מע"מ" הגיעו אתמול למי הברז. אחרי ששר האוצר לשעבר יאיר לפיד קידם פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה, ואחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו הציע השבוע להעניק פטור ממע"מ על מוצרי מזון בפיקוח במקום - אתמול הציע השר לשעבר משה כחלון, שצפוי להתמודד עם רשימה משלו בבחירות הקרובות, להעניק פטור ממע"מ על מים. "שאלו אותי מה עמדתי לגבי ביטול מע"מ על מוצרי מזון בסיסיים", כתב אתמול כחלון בדף הפייסבוק שלו, "קודם כל אני בעד. אם אפשר להקל על האזרחים, למה לא? אבל רק שאלה אחת - למה לא להתחיל בביטול המע"מ שהוספתם על המים? קודם כל תחזירו את מה שלקחתם לנו".

משה כחלון צילום: אוראל כהן

כחלון מתכוון כנראה לרפורמה שנבמשק המים מ־2010, שבמסגרתה הוקמו ברשויות המקומיות תאגידי מים. בעקבות זאת התווסף למחיר המים תשלום המגלם את המע"מ על השירותים שעליהם משלמים התאגידים, כמו שכר ושירותים טכניים.

כחלון מציע להוזיל את עלויות המים בכך "שיחזירו את מה שלקחו", אך כוונתו המדוייקת אינה ברורה. אם הוא מציע לבטל רק את תוספת המע"מ בעקבות הרפורמה האחרונה, כפי שמשתמע מהניסוח שלו, הרי שמדובר בהפחתה של 2.5% ממחיר המים לצרכן בלבד, שתוריד את הכנסות המדינה בכ־120 מיליון שקל. מנגד, אם כוונתו היתה לבטל לגמרי את המע"מ על המים (הוזלה של 18%), התוכנית תעלה כמיליארד שקל. כך או אחרת, מדובר במהלך מורכב שצפוי לעורר התנגדות עזה באוצר וברשות המסים, כך שסיכויו להתממש קלושים.

ישראל מובילה בשיעור ההכנסה ממיסוי עקיף

יש סיבה טובה לכך שהפוליטיקאים אוהבים פתרונות הנוגעים למע"מ: ישראל היא בין המדינות שנתח המסים העקיפים (המוטלים על הוצאות, כמו מע"מ) מתוך כלל ההכנסות ממסים בה הוא בין הגבוהים במדינות ה־OECD. הנתון הזה זכה לאישוש מחודש בדו"ח שפרסם אתמול הארגון. אף שהמע"מ בישראל נמוך בהשוואה לממוצע ה־OECD (18% לעומת 19.1% בהתאמה, נכון לתחילת 2014), נתח המסים העקיפים מכלל הכנסות המס בישראל עמד על 39.2% בשנה שעברה בהשוואה לממוצע של 32.8% במדינות OECD. המע"מ לבדו אחראי על 24.7% מהכנסות המדינה ממסים לעומת ממוצע של 19.5% במדינות OECD.

הסיבה לכך שההכנסות בישראל ממע"מ גבוהות ביחס ל־OECD בעוד ששיעורו נמוך מהממוצע נובעת מכך שמערכת המס בישראל היא יחסית אחידה. כלומר כמעט ואין מע"מ דיפרנציאלי (משתנה), מלבד מקרים בודדים כמו הפטור על פירות וירקות או הפטור באילת.

הבעיה המהותית במע"מ דיפרנציאלי היא שבדרך כלל רוב ההטבה לא מגיע לצרכנים אלא מתפזר בין המשווקים, היצרנים והספקים. בעיה נוספת היא הסכנה שההטבות יזלגו לעוד מוצרים בעזרת פרשנות מרחיבה שלהן. כך למשל, אחרי שבקנדה החליטו להעניק הטבת מע"מ על נעלי ילדים, המשווקים מכרו נעלי נשים כנעלי ילדים כדי לכלול אותן בהטבה.

אפשר להפחית את מחיר המים בדרכים יותר טובות

מרבית הכלכלנים שעמם שוחח השבוע "כלכליסט" תמימי דעים כי הענקת פטור ממע"מ על מוצרים מסויימים אינה רעיון כדאי. כך למשל, פרופ' עומר מואב, מי שהיה יועצו הכלכלי של נתניהו כשהיה שר אוצר, טען כי "מוטב להפנות את המשאבים ישירות לנזקקים או לשיפור השירות הציבורי או להורדת מע"מ כללית".

ישנן דרכים חלופיות להפחית את מחיר המים לצרכן, כמו מתן סובסידיות לחלק מרכיביו (התפלת המים או עלויות נלוות של התאגידים, למשל). מנגד, אם רוצים להגדיל רק את כוח הקנייה של השכבות החלשות ניתן להגדיל את הקצבאות שמוענקות להן, וכך ההטבה תגיע ליעדה, במקום להתפזר בדרך וליצור עיוותי מס.